משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף נב:
גמ' רוב קרוע או רוב נטול עמ"ש בי"ד סי' ל"ג דין ד':
שם גברא אגברא קרמית וכו' ק' לפום האי תי' דר"י פליג גם דרוסת הנץ שהזכיר ר"י פליג את"ק וא"כ לת"ק א"ל דנץ לא דריס כלל וא"כ מהו מנץ ולמעלה דקאמר רב כיון דס"ל כת"ק וכן ק' בגמ' בסמוך דפריך ותסברא כן לא דריס וכו' ומאי קושי' נימא דס"ל להמק' דר"י פליג וצ"ל דס"ל לת"ק דרוסת הנץ אפילו בגסה ובהא פליגי וכן איתא בתוספתא דרוסת הזאב דרוסת הנץ דקאמר רב אגב דרוסת הזאב ע"ש ואי איתא דרוסת הנץ גופה אצט"ל לאשמועינן למטה מנן אפי' בדק לא דריס וכדאמרי' בדרוסת זאב וצ"ל דס"ל להרא"ש דהא מילתא דקתני מתני' דרוסת הנץ בדק וכו' לאו מילתא דר"י אלא סתמא וכ"ע היא הגי' התוספתא משובשת וכ"נ מדברי התוס' בר"פ בד"ה דרוסת וכו' שכ' דנקט לה הכא משום ר"י ע"ש ואי איתא דסיומא דמילתא דר"י היא לא שייך למי' משום ר"י ועיין למהר"ם לובלין שם ע"ש גם מדברי התוס' בד"ה ה"ג נראה דגי' דתוספתא משובשת דאי איתא מאי ק"ל לר"ח נימא דמנץ ל"ק ממתני' דלת"ק אה"נ אפי' בגדיים וטלאים וס"ל לר"ח דר"י פליג כרב לשינוייא קמא וכל שקלא וטריא דגמרא בחתול הק' הרא"ש ז"ל לשי' רש"י מאי דוחקין למי' דרב ס"ל דמיפלג וכו' נימא דאתא לאשמועי' דמפרש ע"ש וק' גם לפי פירושו תק"ל אמאי אוקמוה בגמ' דחידושא דרב לזאב בגסה נימא דחי' דרב למעוטי חתול ואתא לאשמועי' דר"י מפרש והרמב"ן בחי' כ' דמדלא קתני מתני' חתול בדיקה משמע דל"ל כלל ע"ש וממ"ש הרא"ש בס"ד ועור אליבא דרב לא אימעיט חתול וכו' אין נראה כן ועוד לדברי הרמב"ן ז"ל ק' מטלאים וגדיים דס"ל לרב לקמן לקמן דדריס בהו חתול אף דלא קתני במתני' ועיין במהר"ם שיף ז"ל ועוד מגמ' דמשני גברא אגברא וכו' ורב ס"ל דפליג ולא משני דרב אתא לאשמועינן דאפילו בגדיים וטלאים לא דריס משמע דרב לא קאמר דלמטה מזאב לא דריס אלא באמרי רברבי ומזה קשה עמ"ש מהרש"א ז"ל דמ"ש רש"י בדברי רב דדוקא בעופות הוא דדריש לס"ד כי היכי דלא תק"ל מברייתא דחתול ע"ש דא"כ. מאי פריך לרב תנינא לישני ליה הכי כיון דס"ס ע"כ לו' כן דלא תק"ל מברייתא ולכן נראה דמ"ש רש"י עופות היינו עופות גסים דדינם כגדיים וטלאים ואין נכללין בכלל בהמה כיון דדינם שוה לעופות וע"ד שכ' מהרש"ל ז"ל בסמוך בדברי רש"י ז"ל ע"ש:.
שם והא ההיא תרנגולת וכו' עיין למהרש"ל ז"ל מ"ש ונר' דקביעות דבריו בלישנא בתרא ול"ק מה שהק' מהרש"א ז"ל ועיין ביש"ש:
פירש"י בד"ה עד וכו' לעופות וכו' עכ"ל כ'
מהרש"ל ז"ל היינו לס"ד וכו' עיין שם וכפי הנראה מדברי רש"י דק"ל נימא באמרי רברבי ותי' דדייק מעד שתינקב וכו' משמע דליכא דרסה וא"כ למאי דמחלק בין עופות לטלאים וקאמר בתר הכי מ"מ קשיא ליכא לדיוקי מדקתני עד שתינקב והד"ק רש"י לדוכתה וצ"ל דס"ל כמ"ש התוס' דומיא דנץ אבל מעיקרא דנץ נמי דוקא באמרי רברבי דס"ס בנץ דלא כמתני' למאי דלא מחלק בין עופות לטלאים ולכך הוצרך רש"י לדיוקא רעד שיתנקב ומ"ש מהרש"ל ז"ל דעופות דנקט רש"י הוא בגס ממאי דאתי עלה מדיוקא דעד שתנקב משמע דליכא דרסה כלל אפי' בדק ועמ"ש מהרש"א ז"ל ולי נראה בכוונת רש"י ז"ל דדיוקא דעד שתנקב אמת ולמאי דמחלק הגמרא בנץ בין עופות לטלאים ע"כ דנקט לישנא דתנקב לחתול ולא קאי אנץ וניחא מה שהק' התוס' לוקמה באמרי רברבי דאם כן לישנא עד שתנקב אמאן תרמייה כנ"ל:
בד"ה אלא וכו' ולא אלים זהריה עכ"ל נר' דאזיל בשי' הרא"ש דאפילו במקום שאין מציל מ"מ לעופות דריס ולכך נקט ולא אלים דמשמע דיש לו מיהת. זיהרא אפילו באין מציל והגמ' דפריך מההיא תרנגולתא מריבוי הדם פריך כמ"ש הרשב"א ז"ל ומהרש"א בדברי התוספות ע"ש:
תוס' בד"ה ה"ג וכו' ול"ג נץ וכו' עכ"ל כתב מהר"ם שיף ז"ל דהא דלק"ל לר"ח ממתני' משום די"ל דאתא לאשמועי' דעופות טמאים אפי' בדקה לא דרסי ולעולם דהנץ אפי' בגדיים וטלאים ע"ש והוא תימא דמדקתני הגס בעוף הגס מכלל דנץ ליתיה בגס ועוד דא"כ מאי ק"ל להתוס' בסה"ד לר"ח ממתני' לל"ב ע"כ נראה עיקר דהגמר' ניחא ליה להק' מברייתא כי היכי דתק"ל גם מחתול וכמ"ש מהר"ם שיף בתי' בתרא ע"ש:
בא"ד ועוד לא"ד וכו' עכ"ל כ' מהרש"ל דלל"ק ל"ק ממתניתין די"ל דקתני עופות משום דאתיא בכל ענין אפילו באין מצילין ע"ש ואף דכבר הוכיחו דבמקום שאין מצילין אפילו עופות א"כ בפשי' לא היו יכולין להק' אלא ע"י שקלא וטריא דבתחילת דבריהם אבל בל"ב ק' בפשי' והתוספות בתחילה דה"ק מוכח בכל ענין ה"ה דהומ"ל גם קושי'זו:
בד"ה מ"מ קשיא וכו' וי"ל דומיא דנץ וכו' עכ"ל כתב מהרש"א ז"ל מכח זה הומ"ל גי' דנץ דלעיל דאי איתא גם בנץ אמרי' כן ומאי ק"ל להגמ' ע"ש וק' דא"כ תק"ל מתני' דקתני נץ בעוף הרק והגמרא דפריך מבריית' דבעי' לאקשויי גם מחתול וכמו שכתבתי בד"ה ה"ג. וע"כ לתרץ שינוייא דגמ' דמפלגי' בין מצילין לאין מצילין: