משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף מח:
גמ' דר"ע חסרון מבפנים ל ש חסרון כן גי' רש"י אבל העיטור הביאו מרן בב"י מקיים הגי' שמיה חסרון ומפ' דהכא בנמצאת בסמפון עיין שם ולפ"ד אף מאן דמכשיר דוקא בסמפון ומאן דמטריף בסמפון וא"כ בעובדא דנמצא בסמפונא רבה אם לא שנחלק בין הסמפונות ומהר"ם שיף ז"ל כ' לקיים הגי' דהכא הברזל אינו אוכל וכיוצא דבכה"ג לא הוי חסרון אבל בעלמא הוי חסרון ע"ש ולפי"ז צ"ל מאי דפריך בגמ' ממתני' דחסרה ומוכיח דחסרון מבפנים שמיה חסרון ס"ל כאוקמתא קמייתא דפליגי אי שמיה חסרין או לא דלאוקמתא בתרייתא לק"מ דבעלמא שמיה חסרון ומיתוקמא מתני' שפיר ולפ"ז י"ל דרב אמי לא חש לההיא פירכא דס"ל כאוקמת' בתרייתא ועיין ברש"י ז"ל:
שם כיון דבסמפונא רבה וכו' משמע דלמאן דמכשיר לעיל וראי דמכשיר בזה מיהו בחתוכה י"ל דלא מורה לא היתר ולא איסור ואף אם מעשה זה בחתוכה מ"מ קאמר לא אמרו היתר בשמעתייהו משום מאן דמכשיר מכשיר אף בחתוכה אלא דאנן לא קי"ל כוותיה בחתוכה כמ"ש הרשב"א בחי' גבי אנן מאיזה טעם נכשיר ע"ש ועיין למור"ם בהגה בססי' ל"ו שכתב אפילו בתתיכה כשר כי אשתכח בסמפונא רבה ע"ש:
שם אי קופא לגו וכו' אבל בקטינתא ל"ש וכו' הרז"ה והרשב"א ז"ל בחי' הבינו בדברי רש"י ז"ל דבקטינתא בכל ענין כשרה דס"ל כל היכא דהצדדים שוין לא מחזקי' ריעותא ע"ש אבל הר"ן בהלכות פי' כשי' רש"י ובקטינתא כ' דבכל ענין פסולה דכל היכא דהצדדים שוין אזלי' לחומרא ע"ש והתוס' בד"ה דילמא כ' דהטעם משום דהסמפון נוקב הריאה מלמטה וכ' מהרש"א ז"ל דס"ל דגבי ריאה חתוכה אפי' קופא לגו טריפה ולכך הוצרכו לטעם זה דאי ס"ל דוקא קופא לבר לא היו צריכין לזה ע"ש ואי ס"ל להתוס' דבשוין כשרה כהרז"ה והרשב"א שפיר הוצרכו התוס' לזה אפי' אי איירי בחתוכה דריאה בקופא לבד בריאה הצדדין שוין דאפילו קופא לבד יכול להיות דבא לריאה מן הסמפון דסמפון ריאה רחב כמ"ש התוס' בד"ה אי וא"כ אפילו לקופא לבר עכ"ל טעם זה דניקב ריאה למטה ונ"ל לפ"ז דנוקב למטה אפילו דרך קופא בבשר ריאה דהוא רך ודוקא דרך פנים הוא דנוקב בקופא ע"י הדוחק והנענוע עיין בהר"ן בהלכות אבל אם המחט בחלל הגוף אינו נוקב מצר מטה דרך חוץ כיון דעומד במקום רחב ולכן ק"ל להתוס' שפיר אי לאו טעם זה דנוקב למטה אבל אי ס"ל להתוס' פקטינתא טריפה כהר"ן לא ק"ל להתוס' אלא בקופא לגו בדברי מהרש"א ובתי' אה"נ דאינו נוקב דרך קופא אפילו בבשר הריאה ועיין למהר"ם לובלין ז"ל ועיין להת"ח שהק' ע"ד התוס' אמאי לא קאמר הגמרא פלוגתייהו מאן דמכשיר ומאן דמטריף באי ניכר הנקב כי אנקיב המחט ממטה ודר"ע דרך סמפון אתא ע"ש דלפ"ד מהרש"א דדוקא בקופא לגו הוא דאמרינן כן ניחא דאי פלוגתייהו בהכי א"כ מאן דמטריף דוקא בקופ' לגו דאי קופא לבד לא כתיב דרך קופא וא"כ הוי להפך דבקופא לגו מטריף ובקופא לבד מכשיר וע"כ צ"ל הטעם דדרך וושט ועיין להרז"ה והרשב"א שכ' שטה אחרת להפך מפירש"י ודר"ע דרך סמפונא אתא דאין להסתפק בוושט ע"ש שמחולקין קצת בקושי' בית הכוסו' ודע דמ"ש הרשב"א בדעת רש"י דבשוין כשרה נראה שהוכיח כן ממ"ש רש"י דבקופא לבד היינו לחלל ופיה לתוך הכבד והיינו דאי בכולה בכבד שוין הן דאין יכול ליכנס קופא בנקב קטן שנקב חודה וכמ"ש הט"ז בסי' מ"א. סק"ה להטור: