משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף מב:
תוס' בד"ה והאיכא וכו' צומת הגידין ך וכו' הק' מהרש"א ז"ל נימא כמ"ד חסרון מבפנים ל"ש חסרון וצומת. הגידין תשלום המנין ולכך לא פריך אלא מנחתכו ע"ש מה שתי' ונ"ל דל"ק דא"כ ע"כ למאי דמשני כראב"ש דדוקא בנחתכו רגליה הוא דפליג ראב"ש אבל בצומת הגידין ל"פ דאל"ה ק' למסקנא חסר המנין ואם כן הוא ק' למ"ד חסרון מבפנים שמיה חסרון והמנין א"ש לרבנן ליתני צומת הגידין ועוד דבתוס' והביאוה הראשונים מבואר דראב"ש מכשיר גם בצומת הגידין:
בד"ה ואמר וכו' דבשיעור מיתה חשיב וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דאפי' למ"ד טריפה חיה ראוי למות אלא דמזלו גרם ע"ש מבואר מדבריו דלמ"ד טריפה חיה מתני' דקתני כדי שינטל מן החי וימות ראוי למות קאמר ואי אפשר לו' כן דבגמ' בנדה דכ"ג ע"ב תניא המפלת גוף אטום אין אמו טמאה ואיזהו גוף אטום כדי שינטל מן החי וימות ומבואר בגמ' שם דלמ"ד טריפה חיה לא מוקי' לה בטריפה אלא בנבילה ולפי"ה אפילו בטריפה מיתוקם שפיר ומזה י"ל גם עמ"ש הרשב"א בנ"ד ע"ב ליישב ההיא כדי שינטל וכו' ע"ש ועיין לה' פלתי סי' ל"א אות ה':
בא"ד וא"ת א"כ וכו' עכ"ל עמ"ש מהר"ם שיף ז"ל בקישור דבריהם ולפ"ד לא היו צריכין התוס' לו' כיון דר"י אתרווייהו קאי אלא כיון דר"י יליף מהתם סגי והפשוט בכוונתם דאי לאו דר"י קאי אתרווייהו לא ק"ל די"ל דבעי' עם נקיבת הקרום ובבהמה בלא"ה קתני ניקב הקרום ודוקא גבי אדם בעי' נפחתה עם הקרום דאית ליה מזלא אבל כיון דר"י קאמר עלה וכן לטריפה דמשמע בטרפו' דבהמה ק"ל שפיר דאי עם הקרום אמאי הוצרך לו' וכן לטריפה ותי' דר"י לא קאי אגולגולת וכו':
בא"ד דס"ד דחסרון גולגולת וכו' עכ"ל לי' ס"ד דקאמרי נראה דבאו לאפוקי לפי המסקנא דכולהו נקוב קתני להו בחדא א"כ גם חסרון דגולגלת בכלל חסרון דשדרה וא"צ לחלק בין אדם לבהמה ומה שהוצרכו לישב ההיא דעירובין רצו להסכים אף לס"ד כיון דבלא"ה צ"ל כן לתי' בתר' למ"ד קרומא עילאה אע"ג דלא אינקיב תתאה ועיין בתוס' לקמן בר"ה הנך ומ"ש מהר"ם שיף ז"ל דשיעור כדי שינטל מן החי בכ"ש נעלם ממנו גמ' בבכורות דל"ז דכסלע הוא וכ"פ כל הפו' ע"ש
בא"ד שהרי יש בני אדם וכו' עכ"ל לפ"ז בלא קושי' הא' שהק' ליפרוך מגולגלת קשיא מתני' גופה דכדי שינטל וכו' דאי בלא קרום הא כמה בני אדם חיים וכו' וע"כ צ"ל אדם דאית ליה מזלא וכו' ואם כן כל הדברים האמורים למעלה מוכרחים מצד עצמן ולא נשאר להק' אלא אמיהו ק' וכו' ועיין למהר"ם שיף ז"ל ודע דמדברי התוס' אלו מוכח דלא כמהרש"ל שכ' דמאי. דטריפה אינה חיה היינו רובא אבל המיעוט חיים דא"כ מאי קאמרי כמה בני אדם נימא דהנהו ממיעוטא הם ועמ"ש בסי' מ"ג:
גמ' והאיכא גלודה וכו' והאיכא חרותה וכו' מק' נימא דתנא דבי רי"ש בתר חזרה דנקיבת הושט ופסוקת הגרגרת נבילה אפיק תרי ועייל תרי ומתרצים במ"ש התוס' לעיל דל"ב ע"א בד"ה ורמינהי דטריפה מיהא הוי ונ"מ לחתך מחיים ע"ש מיהו ק' לדעת הרמב"ם דנקובת הושט ופסוקת הגרגרת נבילה מחיים ולוקה משום נבילה לא נ"מ מידי במאי דהויא טריפה ועוד דלא הוי טריפה כלל לדעת הרמב"ם ועיין לה' פני משה ח"ב סי' קכ"ז ע"ש ע"כ נר' עיקר דסוגיין אזלא כשינוייא דשני ר"ל לעיל דף ל"ב ע"א ואע"ג דאיתותב לא איתותב אלא ממאי דס"ל הוא עצמו כמאן דמנחא בדיקולא אבל למאן דלא ס"ל הך סברא יכול להיות דשינוייא דר"ל אמת ועמ"ש לקמן דף מ"ג ע"א במאי דאמרי' ח' טרפות יש בנקובה ע"ש:
פירש"י בד"ה נעקרה וכו' אע"ג וכו' עכ"ל לא היה צריך לחלק בין נעקרה לנשברה כיון דפי' דבחצי חוליא איירי דמתניתין דקתני נשתברו רוב וכו' איירי בלא חוליא אלא כיון דרש"י לקמן פי' בדברי שמואל דאיירי בלא חוליא כלל ע"כ הוצרך לחלק בדברי שמואל בין נשברה לנעקרה ומ"ש בחצי חוליא היינו לדידן דקי"ל הכי דפירכת הגמ' היא למאי דקי"ל ומה שהביא הגמ' מדשמואל אגב אשגרא ע"ד שכ' התוס' ועיין מהר"ם לובלין:
בד"ה כרס וכו' דא"כ מאי אתא לאשמועי' ואיהו מפ' וכו' עכ"ל תרתי קאמר חדא דא"כ מאי אתא לאשמועי' ועוד דשמואל גופיה מפ"ל במילתא אחריתי דהיינו במילת עיין בגמ' שם:
תוס' בד"ה אמר וכו' וא"ת לר"י וכו' עכ"ל הומ"ל צומת הגידין כמ"ש התוס' בד"ה הנך וקושי' לפירש"י לקמן דמפ"ל בלא חוליא כלל עיין במהר"ם לובלין: