אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת חולין › דף לט:

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חולין · דף לט:

דף לט.

בד"ה מקום וכו' עוד תניא בתוס' וכו' עכ"ל הא דלא הביאו מברייתא דת"כ משום די"ל כפירש"י שחישב אחר שחי' קודם זריקה ולא בשעת זריקה ואף דהתוס' בדבור שאח"ז נר' מדבריהם דמפ' זרק ממש היינו אחר התוספתא ועיין בי"ד סימן ה' עיין שם:

גמ' רשב"ג דגיטין כ' הרשב"א בחי' דמה שלא אמרו איסור משום די"ל דאף רשב"ג מודה שזה כיון דמיבדל בדיל מע"א לא אמרי' מדהשתא מומר וכו' ע"ש ונ"ל דא"צ לזה בכאן שהרי רבנן דפליגי ארשב"ג גבי מתנה וס"ל דלא אמרי' הוכיח סופו על תחי' כ"ש דפליגי כגיטין למאי דלא ס"ד דכתבו שאני שהרי הא דגיטין עדיפא דאמרי' הוכיח סופו שבדעתו מתחילה להמית עצמו דאיסורא רבא עביד וישראל בחזקת כשרות ואין לו' דדוקא במתנה דפליגי דאמרי' הי"ל לצווח מתחי' זה אינו דא"כ היכי אמרי' דלא אמרו איסור משום כבודן דרבנן דפליגי ארשב"ג דכן נר' מפשט הגמ' אלא ע"כ דאין לחלק בכך וא"כ כיון דרבנן פליגי ארשב"ג א"ש דלא אמרו איסור משום כבורן דרבנן והגמ' מעיקרא דמייתי מרשב"ג דגיטין משום דגיטין וע"א שוין הן דבתרוייהו איסורא עבדי ולא מוקמי' בחזקת כשרות אמנם למאי דדחי כתבו שאני אפילו רבנן מודו בגיטין ועיין להרב משפטי שמואל סי' קי"ב שכ' אפי' רבנן לא ס"ל דלא אמרי' הוכיח סופו על תחי' אלא דוקא במתנה דחזקה שאדם רוצה במתנה שנותנין לו ועוד משום שמפקיע. זכות העבדים אבל בעלמא מודו דאמרי' הוכיח סופו על תחי' וסיים דכה"ג בגיטין בעלה מן הגג מודו רבנן דאמרי' הוכיח סופו ע"ש נראה דמביא ראיה מהא דגיטין דאמרי' הוכיח סופו בעלמא אפי' לרבנן והא ודאי ליתא דגיטין שאני דקאמר כתבו מיהו באמת ק' מאי מייתי מרשב"ג דמתנה הא י"ל דאפי' רשב"ג מודה במעשה דקשרי דמותר דבחזקת כשרות ואמרי' השתא הוא דנעש' מומר כדדחי למאי דאמרי' לא אמרו היתר משום כבודו דר"א ע"ש ברש"י ונ"ל דבאמת י"ל דה"ט דלא אמרו איסור משום די"ל דאפי' רשב"ג מודה בזה ולא משום כבודן דרבנן ואמ"ש הרשב"א גבי רשב"ג דגיטין ובהכי ניחא לי מה שהק' ה' שמחת יו"ט בסי' ל"ו עמ"ש הסמ"ע בסי' רמ"ה דאפי' רבנן לא אמרו דלא אמרי' הוכיח סופו אלא בש"מ דאיכא תרתי דברי ש"מ ככתובין וכמסורין וזיכה לו ע"י אחר דא"כ אמאי לא אמרו איסור במעשה דקסרי כיון דאפי' רבנן מודו בזה דלא אמרו אלא בש"מ דאיכא תרתי ע"ש ועפי"ה ניחא דמה שלא אמרו איסור משום כבוד עצמן גם ניחא בזה מה שהק' עוד השיו"ט דהא בעי' דבור במחשבת ע"א וא"כ אפי' חשב אמאי מיתסר לרשב"ג ואי לא ידעי' אי דבר אפילו רבנן מודו ועמ"ש בי"ד סי' ד' ויש להוכיח דלא כהסמ"ע ממה שהוצרכו התוספות לו' בההיא דמציעא איכא טעמא אחרינא דקחזו רבנן דנר' שכ' כן ליישב הבעיא אליבא דרבנן והא בלא"ה ניחא לרבנן דלא אמרו אלא היכא דאיכא תרתי כמ"ש הסמ"ע ואין לומר שכ"כ ליישב דלא תקשה דאמרי' בסוגיין שתק ולבסוף צווח כ"ע קנה אפי' לרשב"ג וע' במהרש"א במ"ב הא ודאי לית' דשתק דסוגיין היינו שקבל השטר ואין לדמותו לשתק כי תפס שכנגדו:

תוס' בד"ה רישך והר וכו' דלא סמכא דעתיה עכ"ל לפ"ז בשמעיניה דחישב אפי' במצי מדחי ליה אסור וניחא השתא דלא בעי אליבא דרבנן בשמעיניה דחישב לל"ק משא"כ לפירש"י ועיין מהרש"א במ"ב:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה