משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף לז.
גמ' מדאמר' נבילה לא תיכול מכלל וכו' ק"ק דאפילו מסוכנת שריא וקרויה חיה מ"מ נבילה דמתה ממש לאו בכלל חיה ות"ל מקרא דזאת החיה ומדברי רש"י נראה דאי מסוכנת שריא לא דרשי' כלל האי דרשא דזאת החיה אבל מדברי התוס' אין נר' כן ונ"ל דאי מסוכנת שריא נימא דאתא קרא דנבילה לנבילה דמפרכסת דקרויה חיה כמ"ש מהרש"א בדברי רש"י לקמן ע"ש אבל אי מסוכנת אסירא א"כ נבילה מפרכסת נמי לא גרע ממסוכנת ונ"ל נבילה גופה מזאת החיה ובהכי ניחא דלא פריך כאן אימא לעשאה גיסטרא דלא כהתוס' בזה וכן לקמן גבי טרפה וניחא לפ"ז דלא אמרי' אין מזהירין מ"ה דלאו ק"ו הוא ועיין בהר"ן בחי' לקמן:
עו"ש א"כ נבילה דכ' רחמנא ל"ל וכו' ק"ק דנימא דטרפה היינו מחסרא וא"כ מסוכנת לחודה בעשה נתנבלה בלאו ועשה וטרפה דמחסרא בלאו ועשה מחיים ונבילה דכ"ר לא אתיא מכח טרפה דמחסר' ונ"ל דס"ל דפשט ל' טרפה היא קרובה למות ואפי' לא מחסרא אלא דאי מסוכנת שריא בהכרח הוא דטרפה היא מחסרא אבל אי מסוכנת אסירא בודאי דל' טרפה הוא אפילו לא מחסרא וניחא כולה סוגיא לפ"ז ועיין בתוס' בד"ה ומה:
בד"ה כי וכו' מאי נ"מ וכו' עכ"ל מק' דאמאי לא ק"ל במילתא דר"י דאמר דם קדשים אינו מכשיר למאי נ"מ ומתרצי' דבדם לא ק"ל דמ"ל בהוציא הדם לחוץ ואני מסתפק בזה די"ל כיון דנפסל ביוצא שוב הוי נשפך כמים ומכשיר א"ד תחילתו נתקבל בכלי ואזלי בתר תחילתו והצל"ח בסוגי' ר"ח בסי' פ"ו נסתפק בזבח פסול ואף למ"ש שם דהוי נשפך כמים ומכשיר היינו בזבח שתחי' פסול אבל בנתקבל בכלי י"ל דאזלי' בתר תחי' ע"כ נר' דמדר"י לא ק"ל די"ל דר"ל פליג בזה ולא ק"ל אלא מריב"ח דקשיש מנייהו דהוא תנא כמ"ש התוספות בבכורות דף ל"ב ע"ב בד"ה פסק וכ"כ הרא"ש שם ע"ש ובעיקר קושית התוס' י"ל דמ"ל בעדיין לא נתקדש בכלי דל"ש חיבת הקדש אלא בנתקדש בכלי כמ"ש התוספות לעיל דף ל"ו ע"א ע"ש:
תוס' בד"ה השתא וכו' אין לפרש כך וכו' עכ"ל לכאורה נראה כיון דלא דחו קו' דקירוב מיתה אלא משום דאיכא למיפרך שכן מחיים א"כ הומ"ל דמק"ו דקרוב מיתה יליף וס"ל דסתם נבילה נסתכנה קודם וא"כ ליכא למיפרך שכן מחיים דכי מסוכנת אסורה נבילה נמי מתחלת מחיים כמ"ש התוס' לקמן בפיר"ת ואה"ן דהומ"ל הכא מגיסטרא כמ"ש לפי' קמא אלא דכיון דס"ס צריכין אנו לו' ה"ה דמ"ל מגיסטרא ניחא טפי לפי פי' קמא מלומר דמק"ו מקרוב מיתה יליף מיהו עמ"ש התוס' וא"ע למאי דפרישית וכו' נר' דלא הוק"ל משאינה זבוחה אלא אם נפ' משום דמיתה לא שריא לה כפי' קמא אבל אם נפ' מק"ו דקרוב מיתה לא ק"ל ולפ"ז קשה דהומ"ל מק"ו דקרוב מיתה ונימא דהומ"ל מגיסטרא ולא תק"ל משאינה זבוחה וצ"ל דס"ל כיון דמחיים היא חומרא לפיר"ת א"כ ל"ש ק"ו דקרוב מיתה דאדרבא היא חומרא דמחיים ובזה ניחא מה שהק' מהרש"א לקמן בפיר"ת ע"ד בעל המאור ע"ש: