אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת חולין › דף כא.

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חולין · דף כא.

דף כ:

גמ' נשברה מפרקת וכו' וא"ת מעשה דעלי וכו' הא דלא ק"ל אזעירי לעיל משום די"ל אדם שאני וכן נר' מדברי התוס' בד"ה הותזו דלא נקטו אלא זעירי ולא נקטו שמואל ועיין בתוס' בד"ה כי ודו"ק ועיין לה' פרי מגדים בש"ד סי' ל"ג סק"ד ע"ש:

גמ' אר"א ניטל הירך וחלל שלה נבילה הנה הר"מ ברפ"ב מה' אה"ט פסקה גבי בהמה דהוי נבילה ואלו בספ"א מה' ט"מ גבי טומאות דאדם כשמנה מה שמטמאין באהל מחיים השמיט ניטל ירך וחלל שלה נר' דס"ל דדוקא גבי בהמה הוא דהוי נבילה אבל לא גבי אדם ועיין לה' פ"מ בסימן ל"ג ונ"ל שהכריחו להר"מ דלקמן דל"ב פריך בגמ' על אוקמתא דרבא ממימרא זו דר"א נר' דפשיט"ל להגמ' דליכא מאן דפליג עלה ואלו בנדה דכ"ד אמרי' א"כ דר"א ע"ש דפליגי אמוראי בהא מילתא דר"א ע"כ הוכרח לו' דגבי בהמה כ"ע מודו ובנדה באדם איירי ופלוגתא היא ובזה ניחא לי מה שפי' הר"מ בפרק יו"ד מה' א"ב ה' י"א חסר מטיבורו אין אמו טמאה ותמה עליו מר"ן בכ"מ כיון דפ' להא דר"א אמאי לא פ' עד לנקביו ע"ש ועפי"ה ניחא דאדם שאני ופ' כר' יוחנן לגבי ר' ינאי משום דר' יוחנן משמיה דר"י אמרה כמ"ש מר"ן שם ומה שהק' עוד מר"ן מדקי"ל טרפה אינה חיה גם מה שהק' בההיא דושטו נקוב עיין להר"ן בחי' בנדה שם בדכ"ג ע"ב מ"ש בשם הרמב"ן ע"ש ועפי"ה י"ל ראית ה' פלתי בסי' ג"ל מהא דאמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה דע"כ אינה נבילה מחיים ע"ש דשאני התם גבי אדם לא הוי נבילה בושטו נקוב אבל גבי בהמה אה"ן דהוי נבילה והוי כמו ניטל ירך וחלל שלה דיש חילוק בין אדם לבהמה כמו שנתבאר ועפי"ה י"ל כל מ"ש ה' פלתי בסי' ן' סק"ב ע"ש:

תוס' בד"ה הותזו וכו' דפליגי אזעירי וכו' עכ"ל הק' מהר"ם לובלין בתוס' בר"ה כי אימא מפרקת ורוב סי' דהיינו הותזו כמו מפרקת ורוב בשר בלא סי' ומנ"ל דפליג אר' אסי ע"ש וכבר כ' הרמב"ן בחי' לעיל אמילתא דזעירי דכיון דבחטאת העוף מבדיל ברוב בשר כדקתני ברייתא ה"ה עולת העוף לרשב"א דא"א דבחטאת בעי הבדלה רוב בשר ובעולה לא בעי ע"ש ועיין למר"ן בכ"מ בספ"א מה' ט"מ שנר' מדבריו דדוקא לרבנן הוא דבעו הבדלה ברוב בשר בעולה אבל לרשב"א לא בעי ע"ש ועיין להלח"ם בפ"ו מה' מעה"ק. ה' כ"ג שכ' דמבואר בזבחים דס"ה דבעי' רוב בשר גם לעולת העוף ע"ש ואין ראיה משם כלל לעולה ומ"מ אמת הוא לרבנן בעו הבדלה כמ"ש בכ"מ ואפי' לרשב"א כן הוא כמ"ש בשם הרמב"ן והנההכ"מ בה' ט"מ כ' לס' הר"מ דהותזו היינו כל הצואר ומשום דנשברה המפרקת ע"ש וק' אמ"ש הר"מ נשברה מפרקת או הותזו והשתא למ"ל הותזו הא מכ"ש דנשברה המפרקת ונראה דס"ל כמ"ש הרמב"ן בחי' לחלק בין נשברה דרך שבירה להותזו בחרב דהותזו בחרב בעי' כל הצואר ממש ע"ש ומ"מ ר"ח לעיל דקאמר אף אנן נמי תנינא מלק בסכין כיון דלא ס"ד טעמא דהחלדה ודרסה בהכרח הוא שאין לחלק בהכי ומוקי הותזו בנשברה המפרקת ורוב בשר עמה דלא כר"ל ור"א ורבי אסי ועמ"ש במס' אהלות בפ"א:

והנה הר"מ בפ"ד מה' אה"ט גבי שרץ לא כ' אלא ניתז כל ראשו ונשאר מעורה בעור ע"ש כנר' דס"ל דשרץ יש לו חיות יותר ואינו מת בנשברה מפרקתו ורוב בשר והרמב"ן בחי' הביא ס' זו ע"ש ועיין להר"מ בפ"ג מה"ש סי' ט' שכ' נקב הושט ופסוקת הגרגרת נבילה מחיים ועיין להפר"ח בסי' כ' ולה' פלתי ותב"ש בסימן ג"ל עש"ב ששני נביאים מתנבאים בסגנון אחד לחלק בין טומאה לאכילה ע"ש:

תוס' בד"ה כמשפט וכו' שכן טעונה כלי וכו' ושכן כפרתו מרובה עכ"ל לכאורה לא הו"ל למנקט אלא שכן טעונה כלי ושחי' דשכן כפרתו מרובה לא אהני לן מידי דאיכא למי' חטאת בהמה תוכיח ועיין מהרש"א ז"ל במס' שבועות ד"ט ע"ב בד"ה כדאמר ע"ש ונ"ל לתרץ מה שהק' לפירש"י דחטאת בהמה גופא מהקישא דפרו והוא במאי דאמרי' במנחות דפ"ב שם פסח אחד הוא ה"ן שם חטאת אחר הוא אבל חטאת עוף ובהמה לאו שם א' הוא וכמ"ש דבאם א"ע ילפי לה וכו' צ"ל דשל צבור ושל מעשר מתרי קראי כפירש"י לקמן דאל"ה נוקמא לגופיה דמשל צבור ועיין לה' טורי אבן חגיגה ד"ח ע"ש:

בא"ד ונר' לפ' דמיתורא וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ומהר"ם לובלין ז"ל לתרץ קושית רש"י ז"ל דודאי כוונת התורה לאקושי לחטאת בהמה דלית בה ספיקא אבל אי כוונת התורה לאקושי לחטאת העוף הו"ל לפ' למאי אקשינהו ולמאי פלגינהו כיון דאיכא לאפוכי דכמשפט להבדלה והקריבו לחולין ולא הוצרכה התורה לפ' דההקש הוא לחטאת בהמה כיון דממילא ע"כ לו' דההקש לחטאת בהמה עכ"ד בתוספת ביאור ומ"מ דברי תימה הם דליכא למטעי לו' דבמשפט להבדל' והקריבו לחולין דהא והקריבו אומלק קאי כמ"ש התוס' בדבור הקודם ומ"ש מהרש"א דנימא והקריבו לתרווייהו ליתא דהא כתיב כמשפט ע"כ נר' דמ"ש התוס' ואפילו חטאת העוף שיהא משלו היינו מכח ההקש דזאת התורה ועולת העוף ודלא ילפה בהיקש זה משום והקריבו חלק וניחא קושית רש"י:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה