משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף יז.
פירש"י בד"ה בשר תאוה וס' גמרי' חולין מנייהו וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א ז"ל דע"כ בחולין משתעי קרא דהא מפקי מניה חש"ב כמ"ש רש"י לקמן ע"ש י"ל דע"כ רע"ק לא מפיק חש"ב מההוא קרא אלא מקרא אחרינא עיין בפ"ב דקדושין דאי מפיק ליה מההוא קרא מנ"ל דבשר נחירה היה מותר דילמא קרא לחש"ב ורש"י לקמן בדברי רי"ש הוא דכ"כ ורש"י בחומש משום דהביא ס' ר"ש לכך מוקי לקרא בחולין דרי"ש מפיק מניה חש"ב גם מה שהק' עוד דרש"י מפיק למעוטי גיזה מקרא דוזבחת ואינו כן אלא מקרא רתובח ע"ש עמ"ש מרן בכ"מ בריש ה"ש דתרי גווני פיסולי מוקדשין ע"ש:
הנה הר"מ בפ"ד מה"ש דין י"ז פ' דכשר נחירה אשתרי להו בר"ע וגם כ' דבשר תאוה נאסר להם בשחי' אבל נחירה שרי כנר' דסתראי נינהו וכבר ה' טירת כסף תמה עליו ועוד ק"ל כיון דבנחירה מיהת משתרי מאי פריך בסוגיין לרי"ש מקרא דצבי ואיל נוקמה בנחירה דאטו שחי' כתיבא התם אשר ע"כ נ"ל דבתחי' סובר הגמ' דלריש' לא אשתרי נחירה כלל ולכך קאמר דפליגי ריש' ור"ע וגם פריך לריש' מקרא דצבי ואיל אבל כשחידש הגמ' דדוקא בהמה דחזי להקרבה א"כ לא אסר הכתוב בשר תאוה אלא בשחי' דהיה ראוי לפתח אהל מועד אבל נחירה כשנחרה הו"ל כמו בע"מ דשרי ולמסקנא לא פליגי ועפי"ד ניחא מה שהק' התוספות נוקמה בבע"מ דד"ז דבע"מ שמעי' ליה ממאי דמשני דוקא בהמה דחזי להקרבה ולמסקנא אה"ן דל"פ ועמ"ש
עו"ש בגמ' ר' ירמיה וכו' הר"מ ברפ"ח מה' מלכים כ' דדוקא אם אין להם לאכול הוא דאשתרי להו כתלי דחזירי ע"ש נ"ל דיצא לרבי' ד"ז מגמ' גופה דק' למאי דאוקמה בז' שחלקו אבל בז' שכבשו הותר להם לנחור א"כ היכי קאמר בברייתא דרע"ק משנכנסו לארץ נאסר הא עוד ז' שנים דהותר להם ועוד דהו"ל למבעי גם לרי"ש באיברי בשר נחירה דיצאו משבע שכבשו לז' שחלקו מכח זה סו' הר"מ דלא הותר כלל אלא לעת הצורך איברא דדברי הר"מ תמוהים דמאי פריך אי בז' שכבשו השתא כתלי דחזירי וכו' נוקמה לבעיא בהיה להם מה לאכול וכבר חמה עליו ה' פרשת דרכים כן ונ"ל דה"כ הגמ' כיון דלא נ"מ אלא לאוסר ע"ע כמ"ש הרא"ש ז"ל א"כ אי בז' שכבשו איירי לא נ"מ מידי דליכא למילף אוסר ע"ע מבשר נחירה דש"ה דהותר מכללו לעת וחמור מקל לא ילפי' כנ"ל והרמב"ן ז"ל סו' דאפי' היה להם מה לאכול שרי ונ"ל דהא דלא בעי לרי"ש משום דלא אמרי' הואיל ואשתרי אשתרי כיון דקודם במדבר היה אסור ואדרבא נימא דחזר לאיסורו הא' ולא אמרי' הואיל ואשתרי אשתרי אלא אי קודם לא איתסר כלל ומ"מ לישנא דברייתא דרע"ק קשה לס' הרמב"ן ז"ל: