אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת חולין › דף יד.

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חולין · דף יד.

דף יג:

תוס' בד"ה השוחט וכו' והא מומר לחלל שבתות וכו' עכ"ל הא ודאי דלעיל איירי בפהרסיא כדקתני ברייתא לעיל בהדיא אלא דס"ד דהכא הוי פרהסיא משום דלא פריך בגמ' לקמן והא קתני מתחייב בנפשו אלא למאי דבעי לאוקמה בשוגג אבל למאי דמוקי במזיד ניחא ליה דנר' דאיירי בעדים והתראה דהא לשון מתחייב בנפשו משמע מיתת ב"ד ולא כרת ואע"ג דקתני יו"הכ אגב שבת הוא וכ"מ ס' מר"ן בכ"מ בפ"א דין כ"ט ע"ש וא"כ כיון דאיכא עדים הוי פהרסיא וחידשו בתי' דאף דאיכא ב' לא הוי פהרסיא:

והנה ה' פלתי רסי' י"א הק' מאי מק' התוס' מר"מ דמומר לד"א וכו' נימא דהכא בעע"ג ור"מ לא איירי אלא לענין נאמנות ע"ש ושמעתי מתרצים דא"כ דאיכא עע"ג הוי פרהסיא והתוס' באו לחזק קושי' קמייתא ולפמ"ש ליתא דבלא"ה איכא עדים ומה צורך לעע"ג ועוד בלא"ה מוכרח דאיכא עדים דאל"ה מנא ידעי' דמזיד הוה אפי' הוא אמר הא קי"ל אין אדם משים עצמו רשע ועיין להתוס' בפ' אמרו לו די"ב ע"א:

בא"ד ועי"ל דמשום פ"א וכו' עכ"ל יש לצדד בכונתם ועיין להכנה"ג בסי' ב' עש"ב ועמ"ש בי"ד סי' י"א ע"ש:

בא"ד ונסכין וכו' כגון שעבר ומלחה עכ"ל מה שהק' ה' פלתי בסי' י"א דליתסר מטעם מליחה דדמי למבשל בשבת ע"ש ל"ק דאפי' דחזי לאומצא מ"מ אין דרך אכילתו בכך ול"ד למבשל ועוד דלפי תי' זה בבהמה איירי ולא חזי לאומצא ועיין עוד מ"ש על כללות דבריו בי"ד סי' י"א:

הק' ה' פלתי בסי' ע"ה נוקמה בבני מעיים דאין מחזיקין דם בבני מעיים ותי' דדוקא בבישול הוא דמקלי' בבני מעיים דדם שבשלו דרבנן דיש בו אלא דאין מחזיקין ע"ש ואין נר' כן מדברי ר' יואל שכ' המרדכי והביאו מר"ן בב"י סי' ע"ה ומור"ם בהגה שם דאם מלח בני מעיים עם בשר אפי' בדיעבד אסור ע"ש ואי איתא אמאי בדיעבד אסור שמא יש בהם דם ודם שמלחו דרבנן והו"ל ס' דרבנן אלא ע"כ דאין בו בודאי ועמ"ש שם:

בד"ה מחתכין וכו' דתרי טעמי איכא וכו' עכ"ל התוס' בריש ביצה הק' למ"ל טעמי דמוקצה דכ' רש"י דאפי' לר"ש ת"ל שמא יעלה ויתלוש ע"ש והק' ה' שע"ה לפמ"ש התוס' בשבת דף מ"ה למ"ד משום משקין שזבו אין אסור בטלטול א"כ גם למ"ד משום פירות הנושרין אין לאסור בטלטול ולכך אצט' טעמא דמוקצה לאסור בטלטול ע"ש ונ"ל דלא כ' התוס' דבטלטול שרי אלא בביצה דכיון דהוי בעין גזירה לגזירה אפי' דכולה חדא גזירה היא מ"מ לא מחמרי' כולי האי לאסור בטלטול אבל פירות הנושרין גופייהו דחדא גזירה ממש אה"נ דאסור אפי' בטלטול ובהכי ניחא שכ' התוס' כאן דדלועין ל"ד לפירות הנושרין דאינו דקל והרי אפי' ביצה אסורה דל"ד להו משום לא פלוג כ"ש דלועין די"ל דמאי דשרי' דלועין היינו בטלטול דכוותה ביצה שריא בטלטול ומה שתי' ה' שע"ה אינו נר' דהתוס' מקשי' ע"ד רש"י ז"ל שכ' אפי' לר"ש דל"ל מוקצה:

גמ' דתניא הלוקח יין וכו' אין להקשות נימא שאני מעשר דדאורייתא הוא ובדאורייתא אין ברירה משא"כ הכא דמוקצה דרבנן הוא ויש ברירה וכה"ג מחלק הגמ' בעירובין די"ל דהטעם הוא דשאני לן בין דאורייתא לדרבנן משום דה"ט דברירה מידי דספיקא הוא ולכך כל חד כדיניה והכא במוקצה אע"ג דדרבנן הוא ספיקו להחמיר כמ"ש מהרש"א ז"ל בפ"ק דביצה דף ג' ע"ב משם התו' ע"ש ועוד דהכא אליבא דרב קיימינן ואי רב מחלק בהכי א"כ מאי קאמר שם בעירובין ליתא למתני' מקמי דאיהו ודהלוקח הא ההיא דהלוקח אתיא כמתני' אלא ע"ב או דרב לא מחלק בהכי או דס"ל דכותים לאו חשודים בודאי אלא הוו כע"ה והוי דינייהו כמו דמאי:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה