משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף יג.
גמ' ל"ש אלא שלא הפך בהך הומ"ל בהעלום סתם ולא מפני הכנימה דהשתא הוי מחשבתו ניכרת מתוך מעשה אלא דנקט חידוש אפי' מתחילה העלום מפני הכנימה די הפך בהן אחר ירידת הטל לא אמרי' מפני הכנימה הפך ועיין להמש"ל בה' ט"א ועיין בתוס':
עו"ש מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מדרבנן וכו' הר"מ בפ"א מהלכות פסה"מ כ' דאין מועיל מחשבתו ניכרת אלא להחמיר וכ' מרן בכ"מ שאם פיגל הקטן הוי פיגול ע"ש והר"ב מ"ל בפ' י"ד שם תמה עליו דמאי נ"מ כיון דלא הוי אלא מדרבנן הא בלא"ה פסול דשחי' קטן פסולה ע"ש ונ"ל דנ"מ לענין אי ישרף מיד או תעובר צורתו דהר"מ בפי"ט שם פ' דפיגול ישרף מיד ואלו בשחי' הפסולים צריך עיבור צורה כמו שכן נראה מדברי רש"י ז"ל בפ' כ"צ דף פ"כ ע"ב בד"ה ה"א והא אנינות שהוק"ל לרש"י ז"ל דילמא אקריבוה באנינות דהוי קודם זריקה ולכך ישרף מיד ע"ש נראה דאי אקריבוה באנינות לא מצי הגמ' להוכיח מירי והא אכתי קשה איך אמרי' ריב"ן ור"נ אמרו דבר א' והא כיון דאקריבוה באנינות הו"ל פיסולו בגופו ואפי' לרבנן ישרף מיד ואי איתא דס"ל לרש"י דאנינות פיסול הגוף הו"ל להקשות ולתרץ כן בעיקר דברי ר"י דאמר אמרו ד"א אלא ע"כ דבעבודת פסולין לא הוי פיסולו בגופו ולפ"ז מאי דיליף בדפ"כ דזבחים דאונן עבודתו פסולה מדאמ"ל שמא באנינות אקריבוה היינו לר' נחמיה ועיין בתוס' שם וא"כ נ"מ טובא דאי הוי פיגול אפי' דאינו אלא מדרבנן כיון דפיסולו בגופו ישרף מיד דגם פיסולי דרבנן בשריפ' אבל אי מכח שחי' קטן פסולה לא הוי פיסולו בגופו ולפ"ד בחוץ למקומו תעובר צורתו אי איתא למ"ש המש"ל שם דבדקדוק כ' מרן שם פיגול לאפוקי חוץ למקומו ע"ש ומ"מ עדיין לבי מגמג' בכ"ז וצריך אני להתלמד ממ"א:
תוס' בד"ה מנין וכו' ונר' דהאי מתעסק היינו מתכוין לחתיכת סימנים עכ"ל נר' דהאי מתעסק דהוא חתיכת סימנים אפי' לר"ן ולא אמרי' הוה דרגא דלר"ן דמתכוין לחתיכה כשר בחולין לא ממעטי' בקדשים אלא זה וכ"מ בסוגיא דלקמן דף ל"א ע"ב וכ"כ הלח"מ בריש ה' פיסולי המוקדשין ומ"מ אין להכריח שכן הוא דאי לר"ן לא ממעטי' אלא זרק מאי מק' התוספות על רש"י נימא דנקט רש"י כן אליבא דר"ן דהלכתא כוותיה זה אינו דכיון דלר"ן אפי' אינו מתכוין לחתיכה כלל כגון בשילה כשר ולא נקט פלוגתייהו בזרק אלא לרבותא דרבנן כמ"ש התוס' לעיל א"כ כי ממעטי' בקדשים היינו הפילה אבל זרק כשר וא"כ ע"כ דנקט רש"י זרק הוא לרבנן ומק' התוס' שפיר: