משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף טו:
גמ' כגון שקצץ לו דלעת כתב מהרש"א ז"ל אפילו בחולה מבע"י אסור בדלעת משים דאינו צורך לחולה כ"כ והוי מוקצה כיון שהוא מחובר עיין שם ועי"ל מטעם דהדלעת גדל והולך בשבת ומה שגדל הקצה דעתו ממנו במ"ש הא"ח פסקו מור"ם בהג"ה בא"ח בסי' שי"ח ופשוט שמכאן הוציא ד"ז ע"ש ועפי"ז ניחא מה שמח' לדעת והסוברים דלא אמרי' חזי לכוס אלא כבר אווזא אבל בבהמה לה לפ"ז אמאי. לא אמר דפעמים דהמבשל אסור בבהמה דלא חזי לכוס ועפי"ה ניחא דבעי למי' בולה בהוה לו חולי מבע"י ועיין לה' לב אריה:
גמ' הא בתלוש וכו' לכאורה לפי המסקנא לא הוה צריך לאוקמה ברייתא בתלוש אלא אפי' במחובר ואתיא כר"ח מדיהטא דשמעתא נר' דלא הדר משיטיי' דתלוש ומחובר ולפמ"ש מהרש"א ז"ל דפירכת הגמרא מכח סיפא דמתני' דבכל שוחטין דאוקמה רבא בין בצור וגו' ע"ש ניחא שפיר דלא מצי לאוקמה בר"ח דהא רישא דמתני' כר' אתיא:
תוס' בד"ה כגון וכו' אם יש מוקצה לחצי שבת וכו' עכ"ד מהרש"ל בתשו' סי' מ' הוכיח מדבריהם אלו דמאי דאמדי' אין מוקצה לח"ש אפי' לא הדר אחזו ע"ש ושמעתי אחד קדוש מדבר דה"ן כששחטה אפי' באיסור הדר אחזו קרי' ביה ועמ"ש בא"ח סי' ש"י ע"ש:
בא"ד כמו גמרו בידים וכו' עכ"ל ולפ"ז. אפילו הבריא קודם ביה"ש דגמרו בידי אדם אפי' לא חזי בשבת ודלא כרש"י ז"ל שפי' הבריא בשבת ועיין להתוס' שם ולמהרש"א ז"ל שם ע"ש:
בד"ה כגון שקצץ וכו' וא"ת והא מוכן לבהמה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ודבריו תמוהים מגמ' ס"פ מקום שנהגו דקאמר בשל כיפי ד"ה שרי וכן שמעתי מק' ואין לומר דס"ל התם כמאן דל"ל מוקצה מחמת איסור דאכתי ק' לר"ל התם דפליגי בשל כיפי אמאי לא קאמר דפליגי במוקצה מחמת איסור:
תוס' בד"ה להודיעך וכו' כח דהתירא וכו' דכבר חידש וכו' עכ"ל אע"ג דגם ס' ר' בכר שמעי' מברייתא דמוכני מ"מ כל כח קושי' מכח דהתירא עדיף וכיון דכבר חדית לן ס' ר' וס' ר"ח א"כ ביד התנא למתני החידוש כמו שירצה ונקט החידוש לר' דהלכתא כוותיה כיון דל"ש כאן כח דהתירא עדיף ועיין במהר"ם לובלין ז"ל שדחק עצמו בזה:
הר"מ ז"ל בפי' המשנה כ' דתלוש ולבסוף חברו ומחובר מעיקרו פסולין אפי' דועבד ותלוש גמור לכתחי' ונר' מדבריו שם דלישנא דדיעבד אמגל קאי ע"ש וי"ל דק"ל קושי' התוס' דנימא דנקט דיעבד משום מגל ולכך ס"ל דהגמ' הו"מ לשנויי הכי ואזדא לה כל הך שקלא וטריא אלא דברייתא. דמוכני תיובתיה דקתני תלוש ולבסוף חברו בדיעבד ש"ד ולומר דמוקי לה בלא ביטלו ואיהו בביטלו קאמר מ"מ הו"ל להביא בבא דדיעבד וצ"ל דט"ס נפל בדבריו: