משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף ד:
תוס' בד"ה מפני וכו' ונראה שמרויחין נמי וכו' למאי דס"ד עכ"ל נראה מפשט דבריהם דלס"ד הוא דא"צ לדברי רש"י אבל למאי דמוקמי' לה כר"ש ע"כ שמרויחין כמ"ש רש"י וא"כ שמעי' דס"ל דאפילו באיסורי הנאה חליפין אסורין אע"ג דגם בא"ה דאורייתא אינם אסורין אלא מדרבנן וכ"מ בדברי הרמב"ן והריטב"א והרשב"א בחי' ע"ש והמש"ל ברפ"ה מה' אישות נסתפק בזה וסיים עלה דלא מצא גלוי לד"ז ע"ש והרא"ש בפ"ב דקדושין כ"כ בשם רש"י שמרויחין דהוי דרבנן וכמ"ש התוס' ולא כ' שום יישוב למאי דמוקמי' כר"ש ורש"י שלפנינו בסוגיין הוא כדברי הרא"ש ומ"ש ולדידן וכו' מילתא באפי נפשה והתוס' הי"ל גי' אחרת בדברי רש"י:
בא"ד ואין זה דיוק דאפי' יהיו הדמים מותרין וכו' עכ"ל וק' דאיך אפשר לו' דהדמים מותרין הא קתני מכרן וקדש בדמיהן דיעבד ומכח זה נראה דס"ל להתוס' דמאי דקתני לשון דיעבד הוא אמכרן אבל קדש הוא לכתחילה וכ"נ דעת רש"י שהביא הרא"ש בספ"ב דקדושין ע"ש בדברי הרא"ש וע"כ הוכרח רש"י לחלק בין קדושין לשאר איסורין ע"ש וזה כוונת התוס' במ"ש ומיהו וכו' ודלא כמהרש"ל ע"ש ועיין במהרש"א ז"ל:
והנה בחליפי חליפין דעת הרא"ש ורש"י דמותרין אבל דעת התוספות בנדרים דף מ"ז דאסורין ונ"ל דזה תלוי בפלוגתא דאמוראי בע"ז שם דפליגי בחליפי חליפין בע"ז דלמ"ד אסורין מ"ה בשאר אסורין גזרו אבל למ"ד מותרין אפי' תימא דמ"מ אסורין מדרבנן מ"מ בשאר אסורין לא גזרו דהוי גזירה לגזירה ועיין להמש"ל בפ"ה מה"א שם ע"ש: