משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת זבחים · דף כו.
תוס' בד"ה ש"מ וכו' דהא קי"ל בכריתות וכו' עכ"ל אפי' לגירסתנו בדברי רש"י דל"ג נ"מ וכו' שייכא קושייתם דמלשון ש"מ וכו' משמע דליפשוט מהכא ולאו לשון קושיא הוא כמו שנראה מדברי התוס' בשבת דקכ"ב במאי דאמרי' ש"מ קטן אוכל נבילות וכו' וע"ש בחי' הרשב"א ודלא כהצ"ק:
בא"ד דסופה לצאת וכו' עכ"ל ק"ק מאי פריך ש"מ בשר ק"ק וכו' נימא דשמנונית היוצאת עם הדם דאין סופה לצאת שאני והוי כדם האיברים וי"ל:
פירש"י בד"ה פירכסה לאחר שחי' וכו' והאי וחזרה ל"ד וכו' עכ"ל מ"ש הח"ן דרש"י מפ"ל דמיירי אחר הקבלה מדפריך בסמוך ש"מ בשר ק"ק וכו' ליתא דא"כ הגמרא גופיה מנ"ל נימא קודם הקבלה ומשום דיצא הדם נפסל אלא ע"כ דמשמע ליה מדקתני פסולה אגופא דבהמה קאמר דנפסלה כיוצא ואפילו עבר וזרק הדם פסולה ועוד מדכ' רש"י לאחר שחי' משמע דקודם הקבלה מיירי ע"כ נר' דרש"י מפ"ל קודם הקבלה מדקתני חזרה וכפי' התוס' אלא דהוק"ל אברייתא גופה אמאי נקיע ליה בכה"ג כיון דעיקר החידוש הוא דאינו נפסל ביוצא לא הול"ל אלא פירכסה ויצתה אחר זריקה ומתרץ דאגב סיפא נקטו לה ככה"ג:
בד"ה א"כ וכו' אמאי פלגת וכו' עכ"ל כיון לתרץ אמאי נקט בתחלה סופא דמילתא איפכא הול"ל מ"ש קדשי קדשים וכו' קדשים קלים נמי וכו' ולזה כ' דכוונת הגמ' להקשות אמאי פלגת וכו':