משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת זבחים · דף ז:
גמ' אשכחן למצוה לעכב מנ"ל מדלא פריך אימא תרי קראי בשינוי קדש ולעכב ומנלן לאוקומי בשינוי בעלים באא"ע מוכח דטפי מסתבר לאוקומי באא"ע ולמצוה מלאוקומי לעכב ומזה יש להוכיח שכוונת התוס' לעיל ד"ד ע"ב בד"ה אימא כמ"ש ס' עומר מן ולא כמ"ש הח"ן ועמ"ש שם. שו"ר להתוס' לקמן ד"ח ע"א בד"ה ועשה ועיין להח"ן שם:
תוס' בד"ה מה וכו' לישתוק קרא מזביחה וכו' עכ"ל הק' הצ"ק הא אצטריך קרא למכתב זביחה משום הוא לגלוי על אשם וכדמסיק הגמ' ע"ש וי"ל דהו"ל למכתב הוא בקרא דוזבחת ולכתוב וזבחת פסח הוא והח"ן תי' דמק' לס"ד דגמרא דהו"ל לאקשויי גם אזביחה למ"ל ע"ש ולפ"ד אין מקום לחי' הבה"ז בקושית התוס' דהא למסקנא אצטריך כוליה קרא לגלויי אאשם ולא אייתר קרא לזביחה בשינוי בעלים ואפי"ה אמרי' מה שלמים לא חלקת וכו':
בד"ה אלא וכו' ור"א לטעמיה וכו' עכ"ל. קשה לגי' אחרת שכ' התוס' בדבור שאח"ז דהיינו כ"מ שנאמ' הוא בזביחה וכו' והיינו לגלויי אמנחת חוטא ומנחת קנאות כמו שמתבאר מדברי התוס' לעיל דף ה' ע"ב בד"ה מיעט ע"ש וא"כ קשיא לר"א מנ"ל למדרש ב' דרשות וי"ל דלר"א כיון דאשם מעכב מהיקישא דבחטאת כאשם ילפינן מנחת חוטא ומנחת קנאות דמעכב מבינייא: