אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת זבחים › דף ב:

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת זבחים · דף ב:

דף ב.

גמ' כיצד לשמן ושלא לשמן. הבה"ז הוכיח מכאן דגם בחטאת כשרה בסתמא ועל פי זה תמה על הר"מ שלא כתב סתמא כשר אלא בעולה ושלמים והחזו"ן כתב דבעולה ושלמים בסתמא כשר ומרצה אבל בחטאת כשר ואינו מרצה והר"מ דנקט עולה ושלמים משום מרצה נקט לה ובשוחט לשם חולין נמי. בעולה ושלמים מרצה ובחטאת אינו מרצה דדל חולין מהכא והו"ל סתמא ע"ש. והח"ן תמה ע"ד דבפ' ב"ש דמ"ו דייק הגמ' ממתני' דר"י אומר אפי' מי שלא היה בלבו דדוקא סתמא אבל לשם חולין פסול ודחי הא לשם חולין כשר ואינו מרצה הרי דלשם חולין לא הוי כסתמא. ע"ש. ולק"מ דאפי' מי שלא היה בלבו דקאמר ר"י היינו דחישב בלבו למה שדינו להיות כמ"ש התוס' בשמעתין בד"ה קיימי אבל סתמא לא דייקי' דכשר אלא משום דקיימי ב"ד ומתני וכו' ומ"מ בסתמא אינו מרצה והוי כלשם חולין והגמ' שם הכי דייק דוקא בחישב לשם מי שהוא הא לשם חולין הוי בסתמא דהיינו שלא חישב כלל ופסול ומ"ש החזו"ן דטעמא משום דדל חולין וכו' אע"ג דלמסקנא נ"ל מקרא טעמא דקרא קאמר וכ"נ מהגמ' לקמן ד"ג ע"ב דבתר דמסיק טעמא מקרא פריך ליתי תוכו לפקיה מק"ו והיינו דכיון דאפי' מחיצה דלאו בת מינה מחריב כדפירש"י שם מוכח דאכתי הך סברא דבת מינה מחריב קיימא ואם כן כי היכי דלא תקשה מגט דאפי' לשם נכרית פסול ע"כ לשנויי דלחולין וכו':

תוס' בד"ה זבחים וכו' הא משמע הכא דסתמ' נמי וכו' עכ"ל. הא דכ' לשון משמע משום דאיכא למי' סתמא דכולה שמעתין היינו חישב בלבו למה שדינו להיות הא סתמא ממש פסול וקטן סתמא ממש הוא אך לפי"ז קשיא קושית התוס' בד"ה קיימי ולכך כ' לשון משמע:

בד"ה קיימי וכו' יש תימה למ"ל להאריך וכו' עכ"ל לא ידענא מאי מק' הא י"ל דמדינא סתמא פסול אלא דבכלל תנאי ב"ד הוא דהתנו דסתמא כשר ואי אמרי' הכי אין מקום לקושית רבא מגט כיון דמדינ' סתמא פסול בגט לא התנו גם לת"ק דל"ל תנאי ב"ד סתמא פסול ואיכא לאוקמה הא דגט כת"ק לזה מוכיח הגמ' וכי קיימי ב"ד ומתנין וכו' אלא ע"כ דסתמ' כשר מדינא ושפיר פריך רבא מגט:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה