משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת הוריות · דף ג.
גמ' ר"מ סבר יחיד שעשה בהורא' ב"ד פטור הק' בתוס' דילמא ר"מ סבר דוקא יחיד אבל ב' וג' פטורין ופליג אברייתא דת"כ ע"ש ואע"ג דברייתא דת"כ בשגגת מעשה מתניא מ"מ למ"ד יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב טעמיה הוא משום דס"ל דבכלל שוגג דקרא הוא דמ"ל שגגת מעשה מ"ל שגג עפ"י ב"ד ולמ"ד כטור הוא דאצט' ליה קרא לפטור בפ' המצניע וא"כ אי ס"ל כברייתא דת"כ דגבי שגגת מעשה אפי' ב' וג' כיחיד דמו ה"ה בהוראה מיהו מדברי התוס' עצמן לעי נראה דלא ס"ל הכי ועמ"ש בדיבור הקודם:
גמ' מ"ס ב"ד משלים לרוב ציבור לפי גירסת ס"י בפירש"י ר"מ הוא דס"ל ב"ד משלים לרוב ציבור וחיוב ופיטור דקתני ברייתא אכשבה ושעירה קאי ול"ד למאי דפריך אי ברוב ציבור מ"ט דר"מ ולא מוקי לה ר"מ פוטר הציבור ורבנן מחייבי הציבור דכיון דכולהו בפר מיירי הו"מ למינקט נמי איפכא ר"מ מחייב ב"ד ורבנן פטרי ב"ד אבל השתא ר"מ ורבנן אכשבה ושעירה דקרבן יחיד קאי ועמ"ש מהרש"א:
גמ' אלא כי תבעי לך. כ' התוס' צ"ע אי הוה מצי למבעי נמי למ"ד ב"ד מייתי וכו' אם מתו מיעוט ציבור וכו' ע"ש. ומאי דאמרינן לעיל מרובים ונתמעטו היינו פלוגתא דר"ש ורבנן לאו דמתו מקצת ציבור אלא דנתוספו על הציבור שבאו מח"ל לארץ ועי"כ מה שהיו רוב חזרו להיות מיעוט: