אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת דרך ארץ

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת דרך ארץ

מסכת כלה

פרק א

הלכה א

ולעולם אינו פוסל את אשתו אפי' בא על אמה וכו' כצ"ל והא דתנן ר"פ נושאין הנטען על האשה אסור בקרובותיה ה"ד אסור לישא קרובותיה אבל זו שכבר נשואה לו בהיתר אין מוציאין אותה ממנו ואפילו כנס באיסור קי"ל אם כנס לא יוציא כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' א"ב דין י"א והוא מהתוספתא כמ"ש ה"ה שם ע"ש ובגמ' ביבמות דצ"ה איתא אר"י לא נחלקו ב"ש וב"ה בבא על חמותו שפוסל את אשתו והא דמכילתין דלא כר"י אלא כרבי יוסי התם. עוד איתא התם ההוא דעבד איסורא בחמתיה אתייא ר"י ונגדיה אמר ליה אי לאו דאמר שמואל אין הלכה כר"י אסרתא לאנתקך עלך איסורא דלעלם ע"ש וכ' הרשב"א בחי' שם הא דלא נאסרה עליו משום נטען משום דקי"ל אם כנס לא יוציא וכ"ש זו שנשואה לו בהיתר ע"ש ולפי מה שצדד המש"ל שם בה' א"ב דלא אסרו משום נטען אלא במפתה אבל באונס כיון דהיא היתה אנוסה לא חיישי' שמא יזנה עמה עוד דהא היא לא נתרצית לזנות ולשמא יאנוס עוד אותה לא חיישי' ע"ש ניחא שפיר הכא די"ל באונס מיירי מיהו כבר הוכיח המש"ל שם מדברי התוס' ורש"י ר"פ נושאין דאפי' באונס איתיה להאי דינא דנטען ע"ש והש"י דחה דלאחר מיתת חמותו לא מיתסרה אשתו אפי' לר"י דכי היכי דלר"עק דדריש התם אתהן אחמותה ואשתו ומפרש רבא דוקא בשתיהן קיימות ה"נ לר"י דוקא בשתיהן קיימות ע"ש ולא היא דלר"עק דריש אתהן אחמותו ואשתו ולא ס"ל כר"י דאשתו נאסרה וא"כ לאיזה ענין כתבה רחמנא לאשתו ע"כ למדרש דוקא בשתיהן קיימות אבל לר"י דדריש להו לענין דאשתו נאסרת ע"י ביאת חמותו א"כ שפיר אצט' למכתב כאן אשתו ומנ"ל דבעי' שתיהן קיימות ועיין להמש"ל מ"ש בשם הב"ש בישוב דברי הש"הג דבחמותו נאסר' אשתו עליו משו' נטען ע"ש והוא תימה מההוא דעבד איסור' בחמותיה דלא מיתסר' אלא משום דר"י אלא ע"כ ברגילה דוקא הוא דאסר הש"הג ועיין מ"ש המש"ל שם:

ודע דאיסורא דנטען דכ' הר"מ אם כנס לא יוציא לאו דוקא כנס אלא אפי' קדש לא יוציא. כן הוכיח ה' דינא דחיי שם מהירוש' ומתשו' הריב"ש ואם אחר שכנס גירש אם מותר לישאנה לכתחילה כ' שם משם ה"ה בפ"י מה' גירושין והנ"י בפ' כיצד דאם יש לו בנים יחזיר ואם לאו לא יחזיר ע"ש. וה' אדמת קדש בתחי' ספרו נסתפק בזה בכל הנהו דאמרי' אם כנס לא יוציא אם גירש אי מותר להחזירה או לא ע"ש שנעלם ממנו זה וכבר כתבתי בזה במ"א:

הלכה ג

נתארסה ונתגרשה וכו' ונמחק תיבת נבעלה בין באונס בין ברצון וע' להנח"י שלא ביאר זה וגם ט"ס נפל בדבריו ע"ש ומ"ש בזה הש"י לא נהירא:

הלכה ו

כל ערוה שהיא אסורה נו ובא עליה מותר לישא בתה וכו' פסקי הר"מ שהבי' הנח"י נ"ל שאינם ענין לכאן אלא פי' הברייתא נראה לי דמותר לישא בתה ואינו בכלל דין נטען דר"פ נושאין דהתם טעמא מאי דאסור לישא בתה משום שמא יזנה עמה כשתבא לבקר קרובתה והכא שהיא בלא"ה קרובה ובלא נשואין אלו תבא לבקר כל אשה שישא ולכך מותר לישא בתה ודקתני בא על א"א מותר לישא בתה צ"ל לאתר מיתת האשה שבא עליה כדמוקי הגמ' ר"פ נושאין הך ברייתא דמייתי התם ועיין ספ"ב דיבמות:

הלכה ז

פסלן מן הכהונה עיין להתוס' ביבמות דע"ח ע"א בד"ה נכרי בתירוצ' האחרון ובמהרש"א שם. ואכתי ק' אמאי לא פריך הגמ' אמילת' דר"י משמיה דר"יש ממ"נ קשיא דר"יש אדר"יש דאי לא דריש וי"ו הרי הכא דריש וי"ו ואי דריש התם וי"ו לבעלי מומין נדרוש ה"נ לבע"מ כמ"ש בתי' הראשון וצ"ל דלהאי תי' בתרא אין סברא לדרוש כאן לבע"מ דאין סברא לחלק גבי פיסול כהונה בין בע"מ לתמימין דכיון דתמימין מיפסלי ה"ה בע"מ ול"ד לחיובא דשריפה דבת כהן דהתם ועיין להש"י:

הלכה ג

נושא אדם אשת בן אחיו וכו' עיין מ"ש הש"י בשם רש"י בס' הפרדס דף כ"א דבת אחות אשתו מותרת לו אחר מיתת אשתו ומשמע דבחיי אשתו אסורה ע"ש וממתני' בפ' אמרו לו דף י"ד ע"ב דקתני הבא על חמותו חייב משום חמותו וכו' ומשום אחות אשתו ע"ש מתבאר דשריא אפי' בחיי אשתו ועיין להר"מ בפ"ב מה' שגגות שפסקו להך דינא דמתני' וצ"ל דמפני מראית העין לבד אסרה:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה