משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת בכורות · דף טו.
גמ' אי מה צבי ואיל חלבן מותר וכו' כ' בש"מ בשם התוס' חיצוניות ק"ל אמאי לא פריך מחלב ולקמן אמרי' ולדן וחלבן אסור וכו' ואולי מחלבן פריך וכו' ע"ש והוא תימה דא"כ מאי פריך א"ה חלבו נמי נימא למאי מדמית וכו' ואי חלב בפתח קאמר הא שפיר מדמי להו לחולין גם הם עצמן כ' סמוך לזה ונ"מ דל"מ לשנויי כדמשני לקמן וכו' ע"ש:
תוס' בד"ה מה וכו' לכדרע"ק וכו' או לכדר"א הקפר וכו' עכ"ל לפ"ז לא רע"ק ס"ל כר"א הקפר ולא ר"א הקפר ס"ל כרע"ק דהא לא מיתראי קראי ולשי' הרמב"ם במנהיג ומרביע שור פיסה"מ משום דהו"ל כמו טמאה וטהורה וס"ל דליכא כלאים אלא בב' מינין א' טמאה וא' טהורה ואם כן נ"ל מצבי לחודיה ואייתר איל יתכן דרע"ק ס"ל דר"א הקפר ועיין במקובצת בשם הרא"ש:
בד"ה רק וכו' ושמא דריש להו למילתא אחריתי עכ"ל לפ"ז יתורץ מה שתרץ דלא מייתי קרא דפיסולי המוקדשין רק את הדם לא תאכל די"ל דפסיקא ליה דאתא לדרשא אחריתי:
בד"ה ואה"נ וכו' וצריך לחלק וכו' עכ"ל אי כוונתם לחלק משום דלא כתוב אלא בשר והגיזה שלא הזכיר נשארה באיסורא וכמ"ש בש"מ א"כ לא מק' מידי מגיעולי גוים ואי זהו מ"ש אח"ז ואינו נראה וכו' אין זה משמעות דבריהם לתרץ קושיא בלשון ואינו נר' אלא נר' דכוונתם לחלק דשאני הכא דאיכא סיוע דכי כתיב כרת אאוכל חלב בהמה הוא דכתיב כדקאמר הגמ' ולהכי סברא דאמרינן אהני היקישא: