משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת בכורות · דף ט:
פירש"י בד"ה ומותר וכו' דהא לא אשכחן דאסיר עכ"ל לקמן בגמ' נ"ל מקרא דשורך למשוטי בכור אדם אלא דר"ל דהשתא לפום אוקמתא הלזו דלא ס"ד ההוא ברייתא דמייתי בסמוך ע"כ משום דלא אשכחן הוא ודפריך לקמן ותו לר"י בכור אדם דאסיר ולא משני משום דלא אשכחן היינו משום דר"ש נ"ל מקרא דשרי משמע דאי לאו קרא הוה אסיר:
תוס' בד"ה לאפקועיה וכו' כ"כ אינו עורפו מספק עכ"ל ומשום מצות פריה דאע"פ שאינו נותן לכהן מ"מ ההפרשה מקיים מצוה לא היה צריך להפריש כיון דרובא להתיר כמ"ש התוס' לעיל במתני' והא דק"ל להתוס' מטריפה היינו ר"ל דלאוקמא הגמ' אפילו כר"ש וכיון דאין מחויה בפריה הוי עומד לערוף והוי כערוף ואתר עריפה מודה ר"ש דאסור וכל העומר לערוף כערוף דמי כמו דס"ל לר"ש כל העומד ליזרק והוי להפקיע איסורא אפי' לר"ש ועיין לה' ה' יו"ט:
בד"ה ותנן וכו' משמע דמקודשת בגבולין וכו' עכ"ל היינו משום דמה שהקפידה תורה בכסף צורה דוקא בגבולין וכ"כ התוס' במ"א וכ"כ בש"מ כאן ודלא כהח"ן:
פירש"י בד"ה ע"ע וכו' לאחר ירידתה לנחל איתן וכו' עכ"ל הקשה בש"מ הא רבה גופיה ס"ל בפ"ב דכריתות דכ"ה ע"א דע"ע אינה נאסרה אלא לאחר עריפה ע"ש ובכל הספרים גרסינן התם רבא באלף והכא רבה בה"י כדמוכח לקמן בגמ':