משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת בכורות · דף ו.
גמ' א"כ ליכתוב רחמנא וכו' וחמור תפדה וכו' וכיון דגלי לן קרא דאין כוונת התורה ללמוד בדבר שהיה בכלל א"כ התרי קראי ע"כ למדרש הנך ב' דרשות כל דרשא מחד קרא ולכך הברייתא נקט כל דרשא מחד קרא הקשה מהרש"א הא אצט' פטר להפסיק דלא נדייניה בכלל ופרט כדבסמוך ועוד לא ליכתוב פטר ונלמוד בכלל ופרט כיון דקושטא הוא דפטורין וע"ש מה שנדחה ונ"ל דלק"מ דמאי דקאמר הגמרא ואימא מעטינהו משה ולעולם בכל דבר היינו מדרשא דדבר שהיה בכלל דילפי' מיניה דקדישי בבכורה וא"כ אי נא כתיב פטר לא הוה דרשי' בכלל ופרט דמאי חזית דילפת בהך מדה דכלל ופרט אדרבא נילף לחומרא במדת דבר שהיה בכלל דזו מדה וזו מדה ולכך אצטריך פטר לפטור מכל דבר וכיון דאצטריך פטר ממילא אזדא לה ילפותא דכלל ופרט דהא פטר הפסיק ולרבנן איכא ילפותא דדבר שהיה בכלל כלל דהא אצט' קרא לדרשא דעד שיהא היולד. חמור וכו' ין דאצט' לדרשא ל"ל. בדבר שהיה בכלל:
גמ' מאי לאו אתרווייהו וכו' קשה לדעת הרמ' דכל את"ל פשיטותא הב' בעיות הא' כבר נפשטו באת"ל ולא נשאר בבעיא אלא פרה שילדה כמין סוס ולהא לא פשיט מידי אפי' נימא אתרווייהו וי"ל דדוקא אם יכול לומר את"ל להיפך הוא דס"ל את"ל פשיטותא אבל הכא לא יכול לומר את"ל בחמור שילדה כמין סוס לא קדיש תבעי בפרה שילדה כמין סוס דכ"ש הוא וכה"ג דלא יכול לומר אלא את"ל קדים לא הוי פשיטותא וכ"כ הרא"ש במ"א וא"ש לפי"ז סוגיא דשמעתין דלשי' רש"י ק' במאי דדחי בפשיטות הא' לא פרה שילדה כמין חמור הול"ל תיפשוט מיהא חדא כאורחיה דגמ' אבל לדעת הרמ' ניחא שפיר דבעיא הא' דפרה שילדה כמין חמור נפשטה כבר באת"ל כיון דיכול לומר להיפך דהיינו את"ל פרה שילדה כמין חמור לא קדיש משום דהאי אין לה קרנים והא יש לה קרנים כדבסמוך אכל חמור שילדה כמין סוס י"ל כיון דתרווייהו שוין בקרנים קדשי: