משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
חידושי מכילתא · פרשת השירה
פרשה ב
ר"י אומר נזיר עולם היה ומגלח כל יב"ח. כ' התוס' בריש נזיר ד"ד מיקל לבד ולא מגלח ממש ע"ש. ואין להק' מהא דפריך שם דף ה' מאי איכא ביניה לשאר אחוהי וא"א הא איכא דאחוהי מגלחין ממש ואיהו מיקל לבד די"ל דמדכתיב מקץ מ' שנה אשר יגלח משמע דהפרש יש ביניהם באיחור התגלחת דמה"ט לא קאמר א"ב קרבן כמ"ש התוספ' שם והנה רש"י פירש שם בפלוגתא דתנאי הלזו דפליגי באבשלום אבל בנזיר עולם דעלמא כ"ע מודו דמגלח אחת לשלשים יום ונר' דהכריחו לפ' כן כי היכי דמתוקם מתני' דקתני הכביד שערו ככ"ע מדל"ק הגמ' הא דלא כר' וכובד שער הוא שלשים יום כדקאמר הגמ' שם טעמא דכהנים משום כובד ובהא לא מצינו דנחלקו תנאי ונ"מ בפלוגתייהו דאי איכא גבור כאבשלום או פחות ממנו הכל לפי כחו אבל הד"מ בפ"ג מה"נ ס"ל דלר' כובד הוא יב"ח ופליגי תנאי בטעמא דכהנים וע"ש למרן בכ"מ שם ולהמש"ל ע"ש:
פרשה ג
בזמן שישראל עושין רצונו של מקום נעשין כסוס אחד ובזה יובן הפסוק כי תצא למלחמה על אויביך בלשון רבים ואח"כ ונתנו ה"א בידך לשין יחיד לומר דנעשין כאיש אחד כיון שעושין רצונו של מקום: