אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת שבת › פרק שמיני

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת שבת · פרק שמיני

פרק שביעי

דף עו:

תוס' ד"ה ויעמוד וכו' דדוק'

מקדש עכ"ל והא דאמרי' בפ' ע"פ ד' כוסות ברביעי' ובכללם קידוש י"ל דהתם מדין ד' כוסות קאמר דידי ד' כוסות יצאו ידי קידוש לא יצאו ועמ"ש מהרש"א ז"ל:

דף עז.

בד"ה ועוד וכו' ואע"פ שאינו ראוי לכוס של ברכ' בלא מים וכו' עכ"ל והיינו כדאיתא בגמר' דברכות והביאו התוס' לעיל דה"מ בכוס של ברכ' שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים והא דתניא בפ' ע"פ אחד חי ואחד מזוג היינו מדין ד' כוסו' דידי ד' כוסו' יצאו ודלא במהרש"א ז"ל:

בא"ד דבסמוך קאמר אביי וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דאי לר"ש קאמר בסמוך א"כ מנ"ל לר"י דאמרו ד"א נימא דר"נ בפחות מרביעית הוי כזית וכת"ק דמתני' ע"ש ולפ"ד צ"ל דהתוס' ס"ל כס' הרמב"ם ז"ל ופ' מרן בסי' שס"ח דין ג' דגרוגרת שליש ביצה ובפ' המצניע דף צ"ה מוכח דגרוגרת יותר מכזית וא"כ ביצה ומחצה דהוא שיעור רביעית כדאיתא בפ' ע"פ יש בהם חמשה זיתים בקירוב ויכול להיות ר"ן כת"ק דברובע רביעית סגי ויבש הוי כזית אותו הרובע אבל להחולקים הביצה ב' זיתים וא"כ רובע רביעית הוא בציר מכזית ועיין להמג"א ר"סי תפ"ו ולהתוס' בעירובין דף ע"ב ולהרב בן דוד חא"ח דף קל"ו ע"א ע"ש:

בא"ד או שנגע בו נכרי וכו' עכ"ל וס"ל דמגע נכרי ביין שלנו אינו אוסר בהנאה דאל"ה הוי דומיא דעצי אשירה לעיל דף ע"ה ע"ב ועיין לעיל כיון דמדרבנן הוא דאסור מדאוריית' הוא כשר להצניע ויש להסתפק בד"ז:

דף עח.

בד"ה אטו וכו' ומשני כתלמיד שאמ"ל רבו דכה"ג כ"ע עכ"ל ואע"ג דמתני' קתני א"ח אלא המצניעו ונכלל בה גם תלמיד שאמ"ל רבו וקרי ליה המצניעו דהא כ"ע מודו בתלמיד מ"מ. תנא דברייתא רצה לבאר יותר ולא תנא המצניעו אלא במצניע לכלול גם תלמיד:

דף עח:

גמ' רבנן סברי אסור לשהות שטר פרוע וכו' ק"ק דהא אכתי צריך לו דבעי אהדורי ללוה דאי לא מהדר ליה מפיק מיניה מאי דפרע ליה כדפירש"י לקמן וי"ל דהשתא ס"ל כותבין שובר ואע"ג דר"י ס"ל אין כותבין שובר מ"מ קאמר הגמר' טעמא דר"י משום דס"ל מותר להשהות דניחא ליה לאוקומי מילתיה דר"י דהכא אפי' למאי דקי"ל כותבין שובר ולפי אוקמתא הלזו כ"ע כותבין שובר ובהכי ניחא מה שהק' מהרש"א בתוס' לאוקמתא דאביי דאכתי צריך לו לאהדורי ללוה ע"ש י"ל דלאביי נמי בעי לאוקומי כותבין שובר לכ"ע כאוקמתא דר"י ולכך לא ק"ל להתוס' אלא משום דאסו' להשהותו דאפי' למ"ד כותבין שובר אסור להשהותו כדפירש"י לקמן באוקמתא דרבא ע"ש ודע דלפירש"י באוקמתא הלזו דלר"י מחייב משום דבעי ליה לצור ע"פ צלוחיתו מוכח דלרבנן אפילו בשטר גדול פליגי הפך התוספתא שהביא מהרש"א לעיל בסמוך והתוס' לקמן שהקשו להנך אמוראי מהתוספתא לא הקשו מזה:

תוס' ד"ה ת"ק וכו' י"ל דמיירי כגון שאמר אין לי עדים וכו' עכ"ל ק"ל לפ"ז אמאי לא מוקי הגמ' פלוגתא דת"ק ור"י בפלוגתא דרשב"ג ורבנן בפ' ז"ב דל"א ע"א דת"ק כרבנן דהתם דס"ל באמ' אין לי עדים וראיה ולאח"ז מצא עדים וראיה לאו כלום הוא ולכך משפרעו חייב דחזי ליה לצור ע"פ צלוחיתו כקושית התוס' ולכ"ע צריך לקיימו ודע דמדברי התוס' הללו נ"ל דלא כהב"ח רס"י פ"ב ובתשו' סי' כ' שכתב בתבעו בשטר שאינו מקויים וטען פרעו ונשבע ואח"כ הביא עדים שקיימו את השטר דפטור שכבר נפטר בשבועתו ע"ש דאי איתא כדברי הב"ח אמאי לא תי' התוס' בפשיטות דמיירי בטען פרוע ונשבע דלת"ק דס"ל צריך לקיימו כבר נפטר בשבועתו ול"מ ליה קיום ואסור להשהותו ולהכי משפרעו פטור ור"י ס"ל א"צ לקיימו וחייב לפורעו דחייב ממון הוא ולא שבועה ול"מ מידי מאי דקפץ ונשבע ואמאי דחקו לאוקומי באמר אין לי עדים דלא אתיא אלא כרבנן דרשב"ג בפ' ז"ב אלא ע"כ דס"ל דכי מקיים לשטריה מחייב לפרעו ולא מיפטר בשבועתו וכמו שהוכיח הש"ך שם מיהו יש ליישב קצת דלא ניחא להו לאוקמא בקפץ ונשבע לר"י כיון דאינו נפטר בשבועתו:

דף פא.

גמ' ר"א אומ' נוטל אדם קיסם וכו' מדברי התוספ' כאן משמע דהקושיא היא מחכמים אבל מדברי התוספות בביצה דל"ג ע"א בד"ה ר"א נראה דל"ג בגמ' כאן סיפא דמתני' וקושית הגמ' היא מדברי ר"א ע"ש:

דף פא:

תוס' ד"ה והאמר וכו' ור"י א"ל אפילו בתרי מסכתי וכו' עכ"ל והא דקים ליה להגמ' דר"י פליג אהנהו אמוראי בהא משום דכיון דר"י א"ל הלכה כסתם משנה א"כ ס"ל דכשסתם רבי דעתו של רבי לפסוק כך וא"כ אין לנו לומר שחזר בו ולכך אפי' בתרי מסכתי הלכ' כסתם אבל הנך אמוראי לא ס"ל הלכה כסתם משנה אלא אי מחלוקת ואחר כך סתם וא"כ לדידהו כשסתם ר' תחיל' אינו מוכרח שדעתו לפסוק כך אלא קבעה בסתם כמו ששמעה וא"כ ד"ז תלוי במאי דפליגי אמוראי אליבא דר"י אי הלכה כסתם משנה וזהו שכ' ואמוראי נינהו וכו' והגמרא כאן פריך מדאמרינן הלכה כסתם משנה ועמ"ש מהרש"א ז"ל:

דף פב.

גמ' מסתברא שיעורא דר"י נפיש וכו' ק"ק לוכח ממשנתנו דאי שיעור' דר"י נפיש מאי מהדר ליה ר"י מלחשו' מים מגבא כיון דמקרא שמעינן דחזי לשניהם לחתות ולחשוף א"כ הו"ל לשעוריה בשיעורא זוטא דלחתות דכל מידי דחזי לב' דברים משערינן בזוטא כדאיתא לעיל וי"ל דס"ל לר"י דלחתות שכיחא טפי מלחשוף ובמידי דשכיח משערינן כדאמרינן לעיל ור"מ ס"ל דלא חזי אלא לחתות:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה