אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת ראש השנה › פרק רביעי

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת ראש השנה · פרק רביעי

פרק שלישי

דף ל.

ד"ה ונתקלקלו וכו' אבל למ"ד מועלת וכו' עכ"ל עיין בפי' רש"י בפסחים דנ"ט דמפ' מאי דאמרי' התם מעלה ומלינה לכ"ע דאפי' למ"ד מועלת דוקא לענין אם ירדו שלא יעלו ע"ש והתוס' לא ניחא להו בהכי כאן דמ"מ קלקול יש במאי דהוו פסולין במזבח דאע"ג דלא ירדו מ"מ פסולין הם וקלקול מיהא הוי:

בא"ד מיהו אפ"ל כשלא באו וכו' עכ"ל ולפ"ז י"ל דגם למ"ד אמרו שירה של חול ניחא שפיר די"ל דס"ל כמ"ר אין לינה מועלת דפלוגת' דאמוראי היא:

בא"ד וכ"ת דהקריבו כבש אחד על תנאי וכו' עכ"ל דאע"ג דאיברים קודמין לכבשים מ"מ אין מעכבין כדתנן בהתכלת וכיון דלא אפשר בע"א שרי לכתחילה:

מתני' משחרב בית המקדש התקין ריב"ז וכו' אע"ג דבטל הטעם מ"מ צריך תקנה כמו כ"ד שבמנין צריך מנין אחר להתירו אפי' בטל הטעם ואע"ג דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו שאני הכא דבטל הטעם:

דף לא.

תוס' ד"ה ריבע וכו' דקא' וישקול ד' זוזי וכו' עכ"ל ע"ש דבפריד' אחת מיירי דצריך רובע ובההיא דכריתות דכ"ב פרידין מיירי נקט רבעתים ב' רביעיות וכפירש"י שם ביומא ולפ"ז ס"ל לרש"י דגם גבי גר דנקט רובע סגי בפרידה אחת וכ"נ קצת מהגמ' דכריתות ר"פ ד' מחוסרי כפרה דקאמר השתא לעוף אתרבי לעולת בהמה מבעיא משמע דפריד' אחת דומיא דעולת בהמה והתוס' הוכיחו דלא כפירש"י אלא שהוא רובע דינר לב' פרידין והכא דנקט רובע צ"ל דב' פרידין צריך גבי גר דלא כפירש"י א"נ יש לומר דגם גר יפריש לפי מה שרגילין להתייקר כמ"ש בההיא דיומא:

דף לב.

גמ' השתא דרבנן אמרת לא הקש' הט"א נימא דקסבר כמ"ד תחומין דאורייתא ופיקוח גל במרא וחצינא והוי זו אף זו ע"ש וי"ל א"כ מאי חידש בסיפא בין בדבר שהוא לא תעשה הא כבר תני תחומין שהוא בל"ת ועוד דהול"ל חותכין בדבר שהוא בל"ת גבי תחומין ברישא גם לפמ"ש הט"א גופיה בחגיגה די"ז דביו"ט לכ"ע תחומין דרבנן ניחא שפיר ומהר"ם ב"ח בחי' כאן נסתפק בזה אי ביו"ט תחומין דאורייתא למ"ד בעלמא תחומין דאוריית' ע"ש:

דף לג.

תוס' ד"ה הא וכו' כמו קטן דמברך לאביו וכו' ע"ש בגמרא בפ' מ"ש דקאמר אתי דרבנן ומפיק דרבנן והיינו משום דמצוה לחנכו ומ"מ ס"ל להתוס' כיון דמצוה היא מוטלת על אביו לבד לחנכו אבל הקטן גופיה לאו בר חיובא הוא לא הוי אלא כמו רשות:

בא"ד הא ראה וכו' ואמאי הא פוטר ר"י וכו' עכ"ל ואין לומר משום דרשות מוציא דרבנן דא"כ אפי' לא ראה נמי רשות הוא מיהו קשה אמאי בשלא ראה אינו מוציא כיון דרשות מוציא ומ"ש מקטן דמוציא אעפ"י שאינו מחוייב משום דרשות מוציא כמ"ש התוס' ויש ליישב:

דף לג:

ד"ה שיעור וכו' וצריך ליזהר בשברים שלא יהא מאריך וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א דלפי מ"ש התוס' אח"ז ונראה שחייב להאריך וכו' א"צ ליזהר בזה ליתא דממ"ש אחר כך בפירוש ריב"א והר"י דלפירושם אין לחוש אם מאריך נראה דלפירש"י אכתי קיימי בהך שכ' צריך ליזהר וכו':

דף לד.

גמ' ותקעתם תרועה תקיעה בפ"ע וכו' עיין פי' רש"י ואילולי פי' היה נראה לפ' דר"ל דתקיעה ותרועה ב' מצות ולא חדא מצוה וכרבנן דס"ל הכי בסוכה דנ"ג ע"ב ונ"ל מדכתיב תתקעו ולא תריעו ואס"ד חדא מצוה אמרה תורה ליעביד פלגא מצוה ע"ש ולזה קאמר א"א תקיעה ותרועה אחת ה"ן ר"ל מצוה אחת ת"ל תתקעו ולא תריעו:

גמ' אי מיוה"כ יליף נגמור לפשוטה וכו' ק' אמאי לא פריך הכי אברייתא גופה דע"כ ילפי' מהדדי בהיקיש' דבחדש השביעי דאל"ה מנ"ל להאי תנא דמדכר ג' תרועות ביוה"כ ובר"ה וא"כ ליפרוך נילף נמי בהיקיש' לפשוטה לפניה ואמאי לא פריך אלא אהא דיליף ביום ולא בלילה מיוה"כ וי"ל דבברייתא גופה י"ל דג"ש עדיפ' ליה כדקאמר לעיל השתא דאיכא ג"ש וכו' אבל השתא דיליף לביום ולא בלילה ס"ל לתלמודא דהאי מילתא לא אתיא אלא בג"ש דמהיקישא לא ילפינן אלא מנין התקיעו' ולא הזמן דכן משמעות ההיקש ולפ"ז דבברייתא גופה משום דג"ש עדיפא אין להקשות ג"ש דתרומה תרומה למה נתקבלה כיון דאיכא היקישא י"ל לדרשא דרישא דברייתא לומר שהם שתי מצות וכמו שפי' בבריית' לעיל דלא כפירש"י:

דף לד:

רש"י ד"ה תקיעות וכו' אם בירך ולא תקע עכ"ל נר' דגריס בבריי' ברישא תקיעות וברכות אין מעכבין זא"ז דלפי גירסתנו דגרסי' תקיעות אין מעכבין זא"ז דאפי' תקיעות עצמן אין מעכבין זא"ז ולפירש"י בסיפא בר"ה וביום הכפורים התקיעות מעכבות את הברכות והברכות מעכבות את התקיעות ואע"ג דבמתני' תנן מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר וכו' ס"ל לרש"י דביש לו שופר מעכבין וכי אין לו אין מעכבין וכה"ג איתא בפ' התכלת:

דף לה.

גמ' משום דאוושי ברכות ה' א"כ בשחרית דר"ה דלא אוושי ברכות אינו מוציא וא"כ ליפלוג בר"ה גופה בין שחרית למוסף וע"ק ביוה"כ דלא אוושי ברכות מא"ל וי"ל דלא פלוג רבנן בין שחרית למוסף ובין ראש השנה ליום הכפורים:

תם ונשלם מסכת ראש השנה

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה