אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת נזיר › פרק ששי

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת נזיר · פרק ששי

פרק חמישי

דף לד.

תוס' בד"ה ומאחר וכו' והא אצטריך לפרט אחרון וכו' עכ"ל ודאי הוא דקו' הגמ' דהכל נ"ל מנעשה כלל מוסף על הפרט ולא אצט' לפרט אחרון אלא דר"ל דכיון דמכל פרט צריך לרבות דבר א' וכמ"ש התוס' בדבור הקודם גבי פרט וכלל ופרט וה"ה גבי נעשה כלל מוסף על הפרט דצריך לרבות ד"א וא"כ אצט' הפרט האחרון לרבות בין הבינים ותי' דה"פ ליכתבי' קודם הכלל וכה"ג חזרו והקשו ותי' לקמן בד"ה מחרצני' וכו' ועיין לה' ספרי דבי רב בפ' נשא בכוונת ברייתא זו ודוק:

בד"ה חייב וכו' ור"א סבר כר"י עכ"ל עיין פירש"י לקמן דט"ל ע"א בד"ה ר"א:

בד"ה מחרצנים וכו' וק' דהיאך יסבור וכו' עכ"ל נר' דקו' זו קביעותה גבי מאי דאמר לאתויי בין הבינים והוו גרסי בגמ' מחרצנים ועד זג למ"ל אמר רבינא וכו' דמשמע דכוליה קרא מיותר והוק"ל היאך יסבור דלא קרא זה הא אי לאו קרא בתרא הוה דרשי' נעשה כלל מוסף על הפרט ותי' דהגמרא פריך לכתוב חרצן וזג:

דף לה.

בד"ה ור"א וכו' ולא מצינו שר"א חולק וכו' עכ"ל הא ודאי דאיכא תנאי בעלמא דס"ל דדרשי' בכל התורה בריבה ומיעט וריבה ולדידהו לא ממעטי אלא שטרות אף דלא נחלקו בהדיא בההיא ברייתא אלא בדברי ר"א הוא דכ' הכי דכיון דפליגי גבי שבועת הפקדון במסכת שבועות ולא פליגי בההיא דפ' הזהב מוכח דמודה בהו:

בד"ה ונילף וכו' שור הבר בהמה וכו' עכ"ל עיין בפ"ח דכלאים דפלוגתא דתנאי היא ועיין בתוס' בחולין ד"פ ע"א בד"ה מדחשיב:

דף לה:

גמ' אהני ליה דדמי ליה וכו' פירש"י אפילו דגים והיינו למ"ד כללא בתרא דוקא אבל ברייתא דבעי גם גדול עיקר וממעט דגים כדפירש"י גופיה לעיל ס"ל כללא קמא דוקא מיהו ק' מגמר' דפ' בכל מערבין דממעט דגם לכ"ע:

דף לו.

תוס' בד"ה שתי וכו' היינו כר"א וכו' עכ"ל נר' מדבריהם דאביי דס"ל היתר מצטרף לאיסור כר"א דיליף מכל דגבי חמץ ויליף שאר איסורין מחמץ וכ"כ לעיל וק' היכי יליף תרומה מחמץ הא איכא למפרך מה לחמץ שכן אסור בהנאה וע"כ דאביי טעמיה משום דיליף מנזיר כמו דיליף ר"מ ט"ב מנזיר:

דף לז.

גמ' דיליף מגיעולי נכרי' עמ"ש בחי' בפסחים בסוגיא זו:

דף לז:

גמ' דהא כל איסורי שבתורה גמירי מנזיר פירש"י דהיינו דיליף מזרוע בשלה בפ' ג"ה והוא תימה דהתם מין במינו הוא דמדאוריית' ברוב' בטיל וע"כ דהתם אסמכתא בעלמא היא כמ"ש התוס' שם והכא בדאורייתא עסקי' וע"כ דמ"ש בגמ' דהא כל איסורי שבתור' וכו' היינו מאי דיליף בברייתא ט"כ מנזיר ורע"ק פריך לרבנן ומתחילה ס"ד דגמ' דברייתא סמיך אחטאת תוכיח והשתא פריך דברייתא לא מדבר אלא נזיר לחוד ועוד דכיון דחולין מקדשים לא גמרי' גם יוכיח לא עבדי' מקדשים:

תוס' בד"ה אלא וכו' א"נ אף רע"ק דריש כל עכ"ל לפ"ז כי פריך ור"ש וכו' הומ"ל דר"ש לא דריש כל אלא דקושטא משני:

דף לח.

גמ' ור"א משקין אין וכו' י"מ דתקשה לר"א אמאי לא יליף שאר איסורין מנזיר דל"ל נזיר וחטאת ב' כתובים דהא מצריך צריכי חד באוכלין וחד במשקין ולק"מ דאי ילפי' שאר איסורין מנזיר גם אכילה נילף משתיה דמ"ש ולא קאמר ר"א דדוקא משקין אלא אחר דהוו ב' כתובים ולא ילפינן:

תוס' בד"ה דל"ל וכו' אלא כשהוא בעיניה וכו' עכ"ל כבר תמהו ע"ז מגמ' דפ"ג דשבועות ועמ"ש בחי' במס' ע"א דס"ח ע"ש:

בפירש"י בד"ה ועל וכו' דבפלוגתא לא מיירי וכו' עכ"ל נר' מדבריו דאפי' בסמוקתא בפלו' לא מיירי ולא ידענא מ"ש רביעית מזית א' דלא קרי' ליה פלוגתא מרביעית דראוי לאחד דהוי בפלוגתא לא מיירי כדבסמוך:

דף לח:

גמ' מכאן אתה דן וכו' וב' שמות היינו לחים ויבשים כדפירש"י ותוספות ומ"ש רש"י ואמרי לה זג וחרצן לא ידענא מאן דכר שמייהו בבריית' זו ומכאן ק"ל עמ"ש ה' פר"ח בי"ד סי' צ"ח דבשר איל ועז הוי מב"מ כיון דלא קרי להו אלא בשר איל בשר עז וכמו דם הפר ודם השעיר דהוי מב"מ ע"ש דהא הכא לא קרי להו אלא ענבים לחים ענבים יבשים ואפ"ה קרי להו ב' שמות:

שם אמר רבא אין לוקין וכו' לחד פי' שפירש"י דאין לוקין אלא א' אפי' זג וחרצן ק' לרבא מברייתא דתני חמש ולמסקנא ניחא:

שם והא שייר בין הבינים וכו' לדברי התוס' קשה נימא דבל יחיל שיורא הוא ומאי קאמר אלא אר"פ ובפשטא דגמ' י"ל דפריך אברייתא גופה דליתני בין הבינים ולא שייך למי' שייר במידי דאיירי ביה כמ"ש התוס' במכות דכ"ב ע"א בד"ה מתקיף ע"ש:

דף מ.

תוס' בד"ה ובתער וכו' היכא דלא שיירו וכו' עכ"ל כ' כן ליישב דלא תפשוט בעיא דלעיל מהכא אבל למאי דמסיק הגמ' לעיל דמלתחת רבי אפי' שיירו בו לא איכפת לן:

פירש"י בד"ה תנן וכו' גם ברייתא היא בספר' וכו' עכ"ל כיון בזה ליישב מאי דפריך הגמ' לקמן האי תנא מעיקרא אמאי ללמדו וכו' דנראה דחד תנא הוא והיינו משום דגם ההיא דתנן התם היא בספרא כאידך ברייתא דלעיל:

דף מ:

תוס' בד"ה והאי וכו' דילמ' אתי למשרי לאו גרידא וכו' עכ"ל ק' מאי קושיא הא אי ללאו גרידא למ"ל קרא הא כבר ידעי' בכ"מ דאתי עשה ודחי ל"ת ולכך מוקמינן ליה בכהן ומשים דהוה ס"ד דלא אתי עשה ודחי ל"ת ועשה כמ"ש התוס' עצמן:

דף מא:

בד"ה ור"א וכו' שכן לאו שאינו שוה בכל וכו' עכ"ל ואע"ג דאמרי' בפ' ב' נזירים דנזיר הוי שוה בכל כמ"ש התוס' לעיל בד"ה ואי וא"כ אכתי אתיא מביניא מנזיר וכהן י"ל דלגבי כהנים הוא דהוי נזיר שוה בכל דכל אדם בידו להיות נזיר אבל לגבי דעלמא הוי אינו שוה בכל דמ"מ לא אסירי אלא נזירים:

בא"ד ואומר הר"פ דמש"ה לר"א וכו' עכ"ל ק' דמ"מ קשיא לרבנן מנ"ל דאתי עשה ודחי ל"ת כיון דליתיה בנשים הוי אינו שוה בכל ודוחק לומ' דאה"נ דלרבנן ל"ל דאתי עשה ודחי ל"ת לפום ס"ד הגמ' ולמסקנא נ"ל מגדילים:

כתב הרא"ש ז"ל בפי' במס' נגעים פי"ד דמצורע בתער ילפינן מנזיר ולוים ע"ש והוא דלא כמסקנא דסוגיין דלרבנן נ"ל מזקנו ור"א מראשו:

דף מב.

גמ' מדגלי רחמנא גבי נזיר וכו' פירש"י דהוו נזיר ומצורע ב' כתובין הבאין כא' ומצורע גופיה נר' מדכפל קרא ואת כל שערו יגלח אך ק' לויים מנ"ל דלאו רובא ככולהו דהא לא כתיב אלא והעבירו תער על כל בשרם ואין לו' דהיכא דכתיב כל לא אמרי' רובו ככולו דהא בריש הוריות גבי כל עדת בני ישראל איתותב מ"ד הכי מברייתא דאין גוזרין גזירה על הצבור וכו' אע"ג דכתיב כל וי"ל דדוקא התם דאיכא קרא דכל למי' עד שיהיו כולן וכדאי' התם ובקרא דהגוי כולו ע"כ דאיכא שום דרשא אבל גבי לוים דליכא שום דרשא ע"כ למידרש דלא אמרי' רובו ככולו ועיין בש"מ להר"ב וראיתי להרא"ש בפי' בפי"ד דנגעים שכ' ב' שערות מנזיר טמא ילפינן ע"ש נר' מדבריו דגם לוים ומצורע מנזיר טמא ילפינן והוא תימה דא"כ נילף גם בעלמא רובו לאו ככולו:

גמ' כל הסורק להסיר נימין וכו' ר"ל משום דמודה ר"ש בפ"ר וטעמא דמודה בפ"ר משום כיון דהוי כמתכוין כיון דמוכרח ליעשות:

תוס' בד"ה אמר וכו' מיהו בפאת זקן וכו' עכ"ל ובמקובצת כ' דגם פאת זקן רובו ככולו ע"ש וההיא דפ' המצניע שהביאו התו' לא מכרעא כמו שתראה:

גמ' בעי אביי נזיר שגילח וכו' הר"מ פ' לחומרא ואף על גב דקי"ל ס' נזירות להקל היינו משום דספיקו חמור מודאו כדאי' בנדרים די"ט ע"ש אבל הכא איתיה בתקנתא דאחר שיגדיל שערו יגלח את כל שערו ועיין למרן בכ"מ:

דף מב:

פירש"י בד"ה שאינו וכו' וקשיא לר"י וכו' עכ"ל אבל לר' הונא לחודיה ל"ק די"ל דהיה עומד בבית הקברות וכבר עבר מבית הקברות והוי טומאה שלא בחבורין וכמ"ש מהרש"א בנדה דנ"ז ע"א בדברי התוס' שם:

בד"ה כאן בבית וכו' כגון שנגע במת שבשדה והדר נכנס וכו' עכ"ל צ"ל הדר נכנס באהל בעוד שהוא נוגע דהוי בחבורין ודלא כמ"ש הלח"מ דס"ל כדעת הראב"ד שהרי פירש"י לעיל אבל טומאה וטומאה לא כ' בעוד שהוא נוגע:

דף מג.

במי שאינו מחולל וכו' רש"י בחומש כ' להחלו לאשתו פסולה שאינו מטמא לה והק' הרא"ם ז"ל הא האי דינא נ"ל בתורת כהנים מקרא אחרינא ע"ש ויש מי שתי' דרש"י מפ' מ"ש בשמעתין במי שאינו מחולל היינו ר"ל שנתחלל ע"י שלקח אשה פסולה ודלא כהברייתא דת"כ ע"כ ועפי"ז ניחא מ"ש התוס' לעיל בד"ה איתיביה שדחו הגי' דלא יחלל משמעתין דנ"ל מלהחלו ולפי"ה דרשא דשמעתין ע"א היא מיהו ק' לפ"ז מאי פריך למ"ד מלהחלו הא מבע"ל להאי סברא נימא דנ"ל מדרשא דת"כ:

דף מג:

תוס' בד"ה מיתיבי וכו' וצ"ל ל"ל יטמא מלאביו נפקא וכו' אע"ג דברייתא הלזו ל"ל דרשא דאביו שלם כר"ח מ"מ משמע להו דגם ר"ח מודה בדרשא דלה יטמא וכ"מ מגמ' ריש סוטה דליכא מאן דפליג בהאי דרשא וע"ש בהתוספות ובעיקר קושי' התוס' י"ל דאי לאו דרשא דלה הו"א דאביו לא ממעט אלא אבר אחד אבל רוב בנין ורוב מנין מטמא להו להכי כתיב לה למעט איברים וא"כ ע"כ דאביו אתא למעט חסר דבעי' אביו שלם:

דף מד.

גמ' ומה יין שלא הותר מכללו אינו סותר תגלחת וכו' וא"ל מה ליין שכן לא עשה משקה כשותה דהיא גופא תיתי בהאי ק"ו ולמסקנא דתגלחת סותר אין ללמוד יין מתגלחת לענין משקה כשותה דמה לתגלחת שכן סותרת וכה"ג כ' התוס' בד"ה ומה:

פירש"י בד"ה לאסור וכו' אלא היכא דחייל וכו' עכ"ל ר"ל דאצט' קרא ואי לאו קרא הוה חייל לאפוקי קדושה ואבדלתא דלא אצט' קרא כלל וכה"ג כ' התוס' בחולין דקט"ו ע"ב לחלק בין בב"ח לחלב חיה ע"ש:

דף מה.

תוס' בד"ה שער וכו' דא"ל לפני ה' בעזרה וכו' עכ"ל דבריהם אלו שייכי לעיל גבי זב אבל בנזיר לא שייך תי' שהרי נזיר לאו מת"כ הוא כמ"ש התוס' לקמן ובדבור שאח"ז הק' קו' זו גבי נזיר ותי' משום דט"י מקרא אחרינא נפקא:

גמ' כל זמן שאין פתח פתוח וכו' ואע"ג דשלמים צריכי פתח פתוח וכיון דשחט שלמים קודם כבר נפתח הפתח מ"מ אצט' קרא להיכא דחזרו וננעלו וכה"ג כ' התוס' בריש עירובין וע"ש דלתי' קמאי דחיקא להו לאוקמה בכה"ג וזה נר' דעת ת"ק דברייתא דמפ' פתח אהל מועד לו' דעל השלמים מגלח ולא ניחא ליה לאוקמיה לפתח פתוח:

דף מה:

גמ' אם גילח במדינה היינו בגבולין כמ"ש התוס' אבל בירוש' היינו עיקר מצותו ומאי דפירש"י במס' ר"ה ר"פ יו"ט אבל לא במדינה לא בירוש' ולא בגבולין שאני התם דקתני במקדש:

דף מו.

מתני' וזבחיו לא עלו פירש"י קרבנות שהפריש והיינו לפום לישנא אחרינא דלקמן דסותר קרבנותיו היינו אותם שהפריש אע"פ שעדיין לא הקריבם ולא ידענא טעמו של דבר:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה