משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת נזיר · פרק שלישי
דף טז.
בד"ה ור"א וכו' ודרשי' וזאת תורת הנזיר וכו' עכ"ל ואי לאו דרשא דוהימים הראשונים הו"א דפי' קרא דיום מלאות נזרו תן לו נזרו שנזר דהיינו אם נזיר מאה יום סותר כולן ולא ל' לבד שו"ר להתוס' לקמן די"ט
דף יז.
פירש"י בד"ה אלא כי פליגי וכו' אי לא הדר אמר וכו' עכ"ל והא דאמרי' בפ"ק דנדרים גבי ב"ת דנזירות ולמר בר ר"א וכו' דמשמע דלמר בר"א קשיא אפי' לר"ל ולא משני דאיכא ב"ת דבעי שידור בנזירות לחול עליו נזירות גמורה גם לענין מלקות משום דס"ל כיון דאסור הוא מהשתא בכל דקדוקי נזירות אינו חייב לידור וליכא בל תאחר:
תוס' בד"ה ונזיר וכו' ונ"ל דל"ק דמ"ל בקלקולא וכו' עכ"ל ק' ללישנא קמא דלר"ל לא חיילא כלל ומותר בכל מילי דנזיר וכדמוכח מגמ' דפ"ק דנדרים גבי ב"ת דנזירות ליתני זה מותר וזה אסור ולא שייך למי' בקלקולא וכו' כמ"ש התוס' לקמן בד"ה בתקנתא:
דף יח.
גמ' א"ל רבי ההוא להכי הוא דאתא יל"ד ריב"י מנ"ל דאתא באא"ע נימא דאתא לדרשא אע"פ שלא הביא קרבנותיו וי"ל דס"ל לאו מחוסר זמן וא"כ אי' דרשי' אע"פי שלא הביא קרבנותיו ולא בעי' אלא שעה הראויה א"כ גם לילה ראויה לקרבן וקרא כתיב ביום דמשמע אבל לא בלילה ולפ"ז ר' ע"כ ס"ל לילה מחוסר זמן וא"ש לפ"ז דפריך מאי דוחקיה בתר הכי ולא נקט לה מקודם אמילתיה דר"ח כדי לאלומי הקו':
תוס' בד"ה ורבנן וכו' ומסתבר לאוקמי אעולה ולא לחטאת וכו' עכ"ל אע"ג דחטא' קודם לעולה ואפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה מ"מ בדיעבד כשרה ודוקא בעולת יולדת הוא דכתיב עיכובא וכמ"ש התוס' בפ' ת"נ דנ"ט ע"א ע"ש:
דף יט.
בד"ה והזיר וכו' לרבנן ההוא למ"ל וכו' עכ"ל הא דלא הקשו איפכא והזיר למ"ל משום דאי לאו והזיר הוה דרשי' שלא הביא קרבנותיו כלל כר"א וזהו דקאמר הגמ' מ"ט דרבנן אע"ג דכבר אתמר דס"ל עולה דורון ומיעוטא לא ממעט אלא אשם דר"ל מ"ט דרבנן אמאי לא דרשי' כר"א:
בא"ד הוה דרשי' והזיר אע"פ שלא הביא עולתו וכו' עכ"ל ר"ל הוה דרשי' והזיר בזמן שהביא כר' ישמעאל ולא קפיד קרא אלא אאשם אבל עולה לא מעכבא אבל בתר דכתיב ההוא דשמעי' מיניה דלכל הפחות אשם לא מעכב דרשי' והזיר אע"פ שלא הביא ואי לאו והזיר הוה דרשינן ההוא אע"פ שלא הביא קרבנותיו כר"א ולכך צריכי תרווייהו:
דף יט:
בד"ה ה"ג וכו' ועוד דלא סגי וכו' עכ"ל ולפ"ז בסיפא דברייתא דנטמא סוף מאה לא הוה צריך למידרש מקרא מכלל דאיכא אחרונים אלא בקרא דמלאות סגי אלא כיון דקרא והימים הראשוני' לאו יתירא הוא לא דק:
דף כ.
בד"ה מי שהיו וכו' שהנודר מכחיש לכל א' ואחת וכו' עכ"ל ק' כיון שהוא מכחיש לכולן למה לא יהיה נאמן הא אמרי' בר"פ אמרו לו דף י"ב מודה ר"מ בנזיר שא"ל נטמאת והוא אומר לא נטמאתי דמהימן מגו דאי בעי אמר נשאלתי על מרי וה"נ דכוותה נאמן לו' לא נזרתי במגו דאי בעי אמר נשאלתי על נזרי וי"ל דהתם מתרצי' דיבוריה מאי לא נטמאתי לא נטמאתי בנזירותי אלא נשאלתי על נזרי דאל"ה הוי מגו במקום עדים וכמ"ש התוס' שם בתחילת הבעיא אבל הכא דליכא לתרוצי דיבוריה הוי מגו במקום עדים: