משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת יומא · פרק שביעי
דף סט.
גמ' הניחא למ"ד אבנטו של כ"ג זהו אבנטו של כ"ה וכו' כצ"ל ונמחק תיבות בשאר ימות השנה דאבנטו של כ"ג בשאר ימות השנה דכלאים הוא ואי גרסי' ליה צ"ל דנמשך אאבנטו של כ"ה וכלומר זהו אבנטו של כ"ה בשאר ימות השנה:
תוס' ד"ה קשין וכו' ותי' ר"ת דלבישה והעלאה גזרו בקשין וכו' עכ"ל ממ"ש גזרו בקשין משמע דאפי' לבישה והעלאה לא אסירי בקשין אלא מדרבנן וק' דבגמ' ריש ערכין איתא הכל חייבין בציצית פשיטא כהנים חצט"ל סד"א הואיל ואשתרי כלאים לגבייהו לפטרו מן הציצית דכתיב גביה גדילים תעשה לך וכו' ואי איתא לא אשתרי כלאים דאורייתא ואקרא קיימי' ועוד ממ"ש אח"ז וא"ת היכי שרי והא כיון דהוו כלאים דאוריי' וכו' הרי דקשין אסורין מדאוריי' בלבישה והעלאה וכ"כ התוס' ישנים ע"כ נראה דט"ס הוא ונמחק תיבת גזרו וכן ראיתי במקצת דפוסים וק"ק לפיר"ת אמאי לא פריך הגמ' אעובדא דשמעון הצדיק דבסמוך והא כלאים הוא ואמאי לא פריך אלא מבריית' דבמדינה אסור וי"ל דשמעון הצדיק ס"ל כמ"ד זה אבנטו של כ"ה ודוקא מתני' דתמיד הוא דאתיא להגמ' דאתיא ככ"ע כמ"ש התוס' לעיל:
בא"ד והא כיון דהוו כלאים דאורייתא וכו' ליתסרו
אפי' למוכרו לנכרי וכו' עכ"ל נר' מדבריהם להדיא דאי לא אסירי אלא מדבריהם לא אסירי למוכרו לנכרי כיון דהאיסור למכור לנכרי הוא משום דחיישי' שמא יחזור וימכרנו לישראל הו"ל ספיק' דרבנן דלא כה' תה"ד סי' קע"ח ע"ש:
דף ע.
גמ' אבל פר העולה וכו' עיין להת"י במ"ש בשם ר"ח דל"ג אבל ואפי' אילו ואיל העם עם תמיד של בין הערבים לר"א ועפי"ד ניחא לי דברי רש"י לעיל דס"ז ע"ב בד"ה ה"ג והקטירן וכו' דהסדר שכ' לא אתיא לא כר"א ולא כרע"ק לפי גירסת הספרים ואולם לגי' ר"ח א"ש אליבא דר"א וס"ל דלר"א כף ומחתה מפסיק בין אילו ואיל העם ובין אימורי ציבור:
דף ע:
תוס' בד"ה ואח"כ וכו' ומשמע דמיד ביציאה א' וכו' עכ"ל לא ידענא מהיכא משמע להו דמיד ביציאה א' מיירי קרא אינו מוכרח דמיד עושה אילו ואיל העם אלא בתחלה שעיר הנעש' בחוץ ואח"כ ביציא' זו גופם אילו ואיל העם:
דף עא:
ד"ה ויליף וכו' אמאי אצט' שש יתירא למעיל וכו' עכ"ל לפ"ז ניחא מה שהק' הת"י לילף מכתונת ע"ש דאי ילפינן מכתונת דחוטין כפול שש אמאי אצט' שש יתירא למעל הא רמוני גופייהו שש:
דף עב.
גמ' המקרע בגדי כהונה לוקה וכו' ק"ל אמאי לא פריך הגמ' בפ' הלוקין דכ"ב דיש חורש תלם א' ליחשוב המקרע בגדי כהונה כדפריך ממזיח חשן ומסיר בדי ארון ועיין להתוס' בפ' אלו עוברין דמ"ז ע"א בד"ה מוקדשין:
תוס' ד"ה כתיב וכו' עי"ל דוהבאת לאי קאי אלא אהנך בדים הקבועים וכו' עכ"ל וצ"ל לפ"ז מאי דכתיב לשאת את הארון אין פי' כדי לשאת בהם את הארון אלא כדי להיות נשואים עם הארון ומעיקרא לא הוק"ל לפי' קמא מקרא דלשאת אלא משום דלההוא פי' קרא דוהבאת אכולהו בדים קאי וכיון דהנך שאין קבועים הם לשאת בהם את השלחן גם הקבועים כן הוא דמשמעות לשאת אינו סובל ב' משמעות כאחד אבל להאי פי' דלא קאי אלא אקבועים ניחא להו שפיר:
דף עב:
רש"י ד"ה יכול וכו' דברייתא הכי תניא לה בת"כ גבי עשירית האיפה וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל למ"ל קרא דתחתיו מבניו למעוטי משוח מלחמה מעשירית האיפה ת"ל דאחת אמ"ר ולא ב' כדפירש"י לקמן גבי משיח שעבר דאינו מביא עשירית האיפה מהאי טעמא ע"ש ולק"מ דתרי גווני עשירית האיפה איכא דכ"ג ביום שנתמנה כ"ג מביא עשירית האיפה וכשנתחנך לעבודה מביא עשירית האיפה ומשם ואילך מביא כל יום עשירית האיפה ואפילו כהן הדיוט ביום שנתחנך לעבודה מביא וכ"ג שלא עבד מימיו מביא שלשה עשירית האיפה וכדאיתא במנחות דע"ח ע"א ע"ש ולקמן דפירש"י משום א' ולא ב' אעשירי' שמביא כ"ג בכל יום קאי אבל הכא אצט' מיעוט' למשוח מלחמה ביום שנמשח למלחמ' דסד"א דמביא על משיחתו כמו כ"ג קמ"ל דלא ממעט א' ולא ב' אלא אעשירית האיפה דכל יום אבל על משיחתו ענין א' הוא:
דף עג.
ד"ה ואמאי לא הדר במיתת משוח שעבר וכו' עכ"ל תמהני דבגמ' שם בפ' הגולין בעי בגמר' במיתת כולן חוזר או במיתת א' מהם ובעי למפשטא מדתנן ההורג כ"ג וכו' ודחי בדליכא ואיך נעלם מהם גמ' ערוכה וגם לתי' הא' שכ' דכ"ג עיקר אמאי לא דחי הגמ' הכי וצ"ע: