אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת ברכות › פרק שביעי

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת ברכות · פרק שביעי

פרק ששי

דף מה.

תוס' ד"ה שלשה וכו' ורב אלפס תופס דרך ראשון עיקר וכו' עכ"ל ר"ל דרך ראשון שכ' בראש דבריהם דדא ודא אחת הן ולא קשיין אהדדי כמו שהוכיח מתלמודין ועיין במהרש"א ז"ל:

תוס' ד"ה אם וכו' דלא הויא כ"א מדרבנן וכו' עכ"ל

הקשה הפנ"י א"כ מאי פריך בסמוך והא נשים כתרי דמו וקתני אין מזמנין נימא דמ"ד ב' אין מזמנין ס"ל נשים בב"המז מדרבנן דבעיא היא לעיל ד"ך ונימא דהך מ"ד פשיט"ל דמדרבנן היא ודמי לברכת המוציא ע"ש ואפשר דהי"מ ס"ל דברכות המזון אין מעכבות זא"ז ולא איבעיא ליה להגמרא לעיל אלא בברכת הארץ משום ברית ותורה כמ"ש התוס' שם אבל ברכת הזן וברכת בונה ירושלים דאורי' ולכך פריך שפיר מדקתני מזמנות לעצמן ומה שהקשיתי לעיל שם דא"כ מאי פשיט מאשה מברכת לבעלה י"ל דניחא ליה לשנויי בשאכל שיעורא דרבנן ליישב גם ההיא דקטן מברך לאביו:

דף מז.

גמ' פשיטא ל"צ דהקדימו בשיבולי' עיין בפירש"י בר"פ שכ' קס"ד ת"מ שלו וכו' ע"ש והוא תימא דגם למסקנא כן הוא שניטלה ת"מ שלו אלא שלא ניטלה תרומה גדולה ודבריו אלה לא שייכי אלא בסיפא דמתני' במעשר שלא ניטלה תרומתו דלמסקנא דלקמן ניטלה ת"מ ולא ניטלה תרומה גדולה:

תוס' ד"ה אין וכו' יש חילוק בין אכילה לשתייה א"נ י"ל וכו' עכ"ל והא דלא קאמר הגמ' בהא דרב ספרא גמ' בשתייה משום דלישנא דליטעו' דס' משמ' אכילה כדמוכח בגמ' רפ"ג דשבועו' דכ"א ע"ב ועיין במהרש"א שם בפ' ע"פ מ"ש ע"ד הירוש' דבסמוך:

בא"ד ואם בא לחלוק כבוד לרבו רשאי ואמאי וכו' עכ"ל ואין לומר דההיא בשכל אחד אוכל מככרו דא"כ בלא בא לחלוק כבוד רשאי אלא בשכולן אוכלין מככר אחד וקתני אם בא לחלוק כבוד דהיינו שנתן לו חלקו קודם שיטעום הוא רשאי:

דף מח.

פי' רש"י בד"ה עד שיאכל וכו' ההוא אפי' מדרבנן ל"מ דאבוה הוא דרמי לחנוכי וכו' עכ"ל ק' דאכתי קשיא מאשה דמבע"ל לעיל ד"ך ע"ב נשים בב"המז דאוריי' או דרבנן ובעי למיפשט מההיא דאשה מברכת לבעלה ואי אמרת מדרבנן היכי מוציאה את בעל' ודחי כשאכל בעל' שיעור' דרבנן ע"ש ולדברי רש"י מאי מייתי מאשה דמברכת לבעלה הא כיון דמחייבא מדרבנן מחוייב בדבר מקרי ויש ליישב: :

תוס' ד"ה תשעה וכו' ורבנן פליגי דלא מצטרפי וכו' עכ"ל לפ"ז כי פריך הגמ' בשמעתין מברייתא דרשב"ג הו"מ לשנויי דרבנן פליגי עליה והלכת' כרבנן אלא דקושטא משני דאפילו רשב"ג לא קאמר אלא לאצטרופי:

דף מט.

גמ' מאי קמ"ל כל ברכה וכו' הא דלא קאמ' קמ"ל הטוב והמטיב דרבנן ולכך צריכא מלכות משום דהאי מלתא פלוגתא דתנאי לעיל בסמוך והול"ל הלכ' כמ"ד דרבנן:

רש"י ד"ה ומ"ד אינה צריכ' וכו' ומיהו פותח בה. בברוך לפי שהפתיחה היא חתימתה וכו' עכ"ל קשה דא"כ מאי קאמר לעיל דמ"ו ע"ב תדע דהטוב והמטיב דרבנן שהרי פותח בברוך ואין חותם בברוך נימא דשאני הטוב והמטיב דקצרה היא ופתיחתה זוהי חתימתה אלא ע"כ דה"ק דאי איתא דדאוריית' היא הו"ל להאריך וכמו שכתבו התוס' ועיין להתוספות שם ויש ליישב:

דף מט:

תוס' ד"ה דאי בעי וכו' היה מסופק וכו' עכ"ל ומההיא דאמר ר"א י"ד סעודות חייב לאכול בסוכה אין להוכיח מדלא קתני ט"ו סעודות די"ל משום סוכה קאמר ונ"מ לירדו גשמים כדלעיל:

בד"ה ר"מ וכו' דלפי מה שמחליף ר"י וכו' עכ"ל משמע להו דההיא דזימון מחליף מדמצינו ר"י דאמר אינו מוציא עד שיאכל כזית ובודאי דזימון מחליף כי היכי דתיקו מילתיה כר"י דהלכה כוותיה לגבי ר"מ ועי"ל מדלא פי' אי מחליף ע"כ לחומרא קאמר וכי מחליף ההיא דזימון הוו כולהו ר"י דהלכ' כוותיה לחומר' ועיין למהר"ם לובלין ריש ד"ג ע"ב ע"ש:

בא"ד דהא קים ליה ר"י כשיטתו וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' לעיל דמ"ח ע"ב בד"ה עד דמדינא אע"פי שיצא מוציא דכל ישראל ערבין ז"בז ול"צ כזית דגן אלא כדי שיאמר שאכלנו משלו ע"ש אין להוכיח משם דקם ליה ר"י בשיטתו דבודאן כדי שיאמר שאכלנו משלו לכ"ע סגי בכזית דסתם אכילה בכזית ודוקא הכא דכתיב ושבעת הוא דפליגי:.

דף נ.

גמ' אע"פ שכל אחד אוכל מככרו וכו' ק"ק ל"ל מתני' דאין רשאין לחלק הא שמעי' הא מילתא ממתני' דקתני אכל טבל אין מזמנין עליו משמע דאי לאו דאכילת איסור מצט' אע"פי שהוא לבדו אוכל טבל והו"ל כל אחד אוכל מככרו ויש ליישב:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה