אור ברסלב
משמרות כהונה חלק א מסכת ביצה › פרק רביעי

משמרות כהונה חלק א· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת ביצה · פרק רביעי

פרק שלישי

דף ל.

בד"ה זמנין וכו' וא"ת הא אמר נפרוס וכו' עכ"ל והראב"ד בס' תמ"ד בהשגותיו על המאור כ' דלעיל שאני שהם שנים מדכרי אהדרי כמו בנר ע"ש והמג"א סי' ער"ה הקשה למה אין שנים רוכבין ע"ג בהמה כמו נר ותי' דדוקא ללמוד הוא דהתירו ע"ש וה"נ י"ל דלצורך מצוה הוי כמו ללמוד מיהו ק"ל מדאמרינן בפ' שואל אבל ששה בני אדם מסתפגין באלונטית אחת ומביאין אותה בידיהם וטעמא משום דמדכרי אהדדי אע"ג דליכא שום מצוה בהבאתם אותה:

דף ל:

בד"ה אמר וכו' משום דאינו נשאר במסקנא וכו' עכ"ל עיין במהרש"א שכ' דס"ל כפי' הרי"ף ע"ש ועי"ל דאזלי בשיטת ר"י בדבור שאח"ז דמוקי לטעמא דמוקצה בשנפלה ולדידיה י"ל דביתר על הכשר סוכה לית ביה מוקצה מחמת מצוה וא"כ איכא לאוקמה להך דואם התנה וכו' ביתר מכדי הכשר סוכה ובחול המועד דליכא מוקצה דסתירת אהל:

דף לא.

ד"ה מן וכו' אלא במקום שגדילים שם וכו' עכ"ל ולפ"ז מפוזר דשדה אסור מדאורייתא משום עימור דלא כפירש"י שכ' אבל המפוזרין מוקצין הן:

ד"ה איבעיא להו וכי' הקשה הש"ר מקוצי נהי וכו' עכ"ל הא הוק"ל בלישנא קמא דר"י בעי תרתי נימא דרבי יוסי בעי פותחת אפי' בסמוך משום דא"כ לא הו"ל לר"י למימר אלא אפי' בתוך תחום שבת ותו לא ועיין למהרש"א:

דף לב.

גמ' אר"י ר"מ היא הרמב"ם בפ"ר מה' יום טוב פסק כמשנתנו דאין פוחתין ובפט"ו מה' כלים פ' כר"י וסתראי נינהו לפי סוגיא דשמעתין ועיין להיש"ש שדבריו תמוהים ונ"ל דס"ל להר"מ דלק' הגמרא דר"מ היא אלא משום דקתני מפני שעושה כלי משמע דהוי כלי לכל דבר ואיסורו דאורי' הוא אבל מ"מ לכ"ע אסור מיהא מדרבנן משום דנראה כמתקן כלי וכ"מ מלשון הר"מ בה' יו"ט ע"ש:

תוס' ד"ה אלפסין וכו' הא אמרינן כל שאינו בא וכו' עכ"ל מהרש"א בחו|לין דע"א ע"ב ד"ה אטו וכו' נעלם ממנו דברי התוס' הללו זה שמעתי משמא דהרב מהרי"ט ז"ל בעל ס' עה"ש:

דף לב:

גמ' ש"ה דקעביד אהלא ק"ק אמאי לא משני כיון דאיסור זה אינו אלא מדרבנן כדפירש"י במתני' משום כבודו ל"ג רבנן כדקאמר בסמוך וי"ל:

דף לג.

רש"י ד"ה והלכתא וכו' ורב ס"ל כר"י במוקצ' וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל הא במוקצה לטלטל לא ס"ל כר"י ע"ש ולפמ"ש במ"א דדוקא בדבר דאית ביה אבילה וטלטול הוא דלא ס"ל בטלטול כר"י אבל בדבר דלית ביה אלא טלטול אסר כר"י ניחא שפיר ובמ"ש רש"י דהוי דבר שאין מתכוין יש להוכיח דפ"ר באיסור דרבנן שרי דהא פ"ר הוא ועיין להמג"א סי' ש"י ובחידושינו במס' עירובין:

תוס' ד"ה דרש וכו' דהוי כתקוני מנא עכ"ל זה נר' דעת הרמב"ם דפ' בפ"ד דין י"ג רטיב' אסור ובדין י"ז פ' להא דרבא דאיכפל הא דרבא לאשמעי' דבה"ג אפי' ביבשת' משו' תקוני מנא וע"ש להלח"ם:

דף לג:

ד"ה פטור וכו' וע"ק משמע דבקשין מיתסר וכו' עכ"ל ק"ק מאי קושי' נימא דידע לה ר"י דפלוגתא דתנאי היא כדבסמוך והוא דאמר כרבנן ולכך מפשח אלוותא מיהו כ"ז הוא בקשין אבל ברכין קאמר ר"י דאוכלי בהמה אין בהם משום תיקון כלי ושרי אפי' לכתחילה והיינו ברכין וס"ד דברייתא מיירי ברכין מדקתני מוללו וקתני חייב חטאת ומאי דלר"ג חייב לרבנן אסור מיהא מדרבנן ומשני בקשין וברייתא ר"א אבל ברכין שרי לכתחילה:

דף לד.

גמ' ומשום ליבון רעפים נגעו בה לכאורה קשה מהאי ברייתא למ"ד לבודקן ול"ל לחסמן וצ"ל דכ"ע מודו בלחסמן ומוסיף הוא דקמוסיף דאיכא נמי משום לבודקן ועיין להרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' יו"ט ולה"ה שם ע"ש:

דף לד:

גמ' דכתיב וקראת לשבת עונג נראה דדוקא שבת אבל יו"ט אינו קובע וכ"מ מדנקט ר"א במתני' ע"ש ולא נקט יו"ט והיינו משום דטעמיה משום דשבת קובע כדמסיק הגמ' וביו"ט א"ק והגמרא דדחי לקמן דטעמא דר"א משום כיון דאמר קבע ליה הו"מ לאקשויי א"כ אמאי נקט שבת אלא דבלא"ה דחי ליה שפיר והלא מותרו חוזר ובהכי ניחא מ"ש מהרש"א לקמן בתוס' דאמאי מוקי הגמ' טעמ' דר"א משום דשבת קובע נימא דחצר קובע ע"ש ועפי"ה ניחא דע"כ בשדה מיירי מדנקט שבת ולא יו"ט:

תוס' ד"ה ואומר וכו' מק' בירוש' מחלפא שיטתיה דב"ש וכו' עכ"ל לכאורה י"ל דדוקא ביו"ט הוא דמחמיר ר"א וכה"ג מחלק הגמ' בריש מכילתין מיהו הא ליתא דדוקא לב"ה הוא דמחלק הגמ' כן בריש מכילתין אבל לב"ש ע"כ דבשבת מחמרי טפי מיו"ט ע"ש הסוגיא:

דף לה.

גמ' ר"י אומ' לא יגמור הרמב"ם בפ"ה מה' מעשר דין י"ז פ' כר"י ובפ"ג פ' דשבת א"ק אלא בדבר שנגמר' מלאכתו ועיין להמגיה בס' מש"ל מ"ש בזה ומ"ש דטבל הטבול מדרבנן שרי לעשר בשבת ודמאי שאני דהוי ס' דאורייתא ע"ש נעלם ממנו ירושלמי במכילתין בפ"ג ה' ד' דבעי אמאי אין מעשרין הדמאי מ"ש מדרואין טרפה ביו"ט הא תרווייהו דרבנן נינהו ע"ש להקה"ע ומהירוש' הלז יש להוכיח כהסוברים דבדיקת הריאה דרבנן דהא הא הדר ואין טריפה אפי' בבדיקת הריאה מיירי:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה