משמיע ישועה· רבנו יצחק אברבנאל
המבשר השבעה עשר (דניאל)
הקדמה
המבשר טוב הי"ז הוא דניאל בספרו. והנה התבארה הגאולה העתידה בה' מקומות:
פרק א
האחד בחלום הראשון שחלם נבוכדנצאר מהצלם שהיה ראשו זהב "חדוהי ודרעהוי די כסף1 מעוהי וירכתיה די נחש. שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף2" (ב, לג). ושראה "די התגזרות אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי", וסדקו כחדא הכל "ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב". (שם, לד-לה). ומלת 'כל ארעא' ופתר לו דניאל שהיה זה מורה על ממשלת הד' מלכויות שיתמו מן הארץ ועל המלכות החמישי האלהי, שעתיד להיות.
פרק ב
והמקום השני הוא בחלום שראה דניאל "בשנת חדה לבלאשצר3" (ז, א) מארבעת החיות ומהדין הנעשה עליהם ומה"בר אנש" הבא אחריהם "וליה יהיב שולטו יקר ומלכו עממיא אומיא ולישניא ליה יפלחון שולטניה שלטן עלם, די לא יעדה ומלכותיה די לא תתחבל" (שם, יד). ופירש לו המלאך שהחיות היו רומזות לד' המלכויות; והבר נש היה רמז אל המלכות החמישי העתיד להיות.
פרק ג
והמקום הג' הוא בחזון הנראה לדניאל "בשנת שלש למלכות בלאשצר" (ח, א), ששם ראה מלאכי אלהים ושהיה אחד קדוש מדבר ושואל לאחד: "עד מתי החזון התמיד והפשע שומם תת וקדש וצבא מרמס", והשיבו המלאך הדובר בו: "עד ערב בוקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש" (שם, יג-יד). ואמר לו גם כן ומראה הערב והבקר אשר נאמר הוא ואתה סותם חזון, כי לימים רבים שגילה לו בזה הגאולה העתידה.
פרק ד
והמקום הד' הוא במראה האחרת שראה דניאל אחרי תפלתו בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי, בשנאמר לו (ט, כד): "שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא4 הפשע ולהתם חטאת ולכפר עון, ולהביא צדק עולמים ולחתום ונביא למשוח קדש קדשים" וגו', עד "ועד כלה ונחרצה תתך על שמם" (שם, כז). וגם במראה הזאת הראו לו הגאולה העתידה.
פרק ה
והמקום החמישי הוא המראה האחרונה שראה "בשנת שלש לכרש מלך פרס" (דניאל י, א), היא המראה העצומה שבה השיג עתידות גדולות נפלאות ואחרית הזעם ומועד הגאולה.
אך אמנם פירוש המראות האלה לא יבוא במקום הזה, לפי שכבר במלאתי ידי ליי' בביאורם בספר 'מעיני הישועה' שעשיתי בפירוש ספר דניאל והיו עיני ולבי שם בעצם וראשונה לבאר חמשת המראות האלה. ושם התבררו והתלבנו ונצרפו הדברים כולם ביד אלהי הטובה עלי השכיל, ולכן חברתי הספר הזה משמיע ישועה לאותו ספר מעיני הישועה להיותן מצרן5 וסמוך אליו, כפי עיניו. ולהיות דניאל מכלל המבשרים האחרונים הוא, הנה הקדמתי פירושו לספר הזה לפי שעשיתיו ראשונה גם שבו דברים ילקחו במדרגת ההתחלות למה שזכרתי בספר הזה. ויבוא אחרי זה מאמר ישועות משיחו אשר עשיתי גם כן בביאור הדרשות וההגדות ומאמרי חכמינו הקדושים זכרונם לברכה, כאשר ראיתי בעניני מלך המשיח והגאולה העתידה. ויהיו שלושה אלה בני נוח הם שלושה הספרים האלה שיעירו ויעוררו אל המנוחה ואל הנחלה.
ובזה נשלם מה שראיתי לבאר מהנבואות והייעודים שבאו בתורה ובנביאים ובכתובים בישראל, על הגאולה אשר קווינוה. והנה לא ראיתי להביא ראיות מספר משלי ומספר שיר השירים ומספר רות, ושאר כתבי הקודש, לפי שאינם מבוארים ומוכרחים על פי פשוטם, עם היות שהם ראיות אמתיות, כפי מה שדרשו חכמינו זכרונם לברכה, בדרך קבלתם. יען וביען אני לא נקראתי לבוא במאמר הזה כי אם להביא ראיות על גאולתנו ועל פדות נפשנו מהכרח הפסוקים, כפי פשוטם כדי להשיב לאפיקורוס6.
והיתה השלמת המאמר הזה בעיר מונופולי שהיה ממלכות נאפוליש משגבי ומנוסי מחמת הגרושין והצרות אשר עברו עלינו. על הכל יהי שם יי' מבורך. ביום רביעי לחודש אדר השני, שנת כי ירח"ם7 יי' את ישראל ותהלה לאל המרומם על כל ברכה ותהלה.
תם ונשלם ספר משמיע ישועה בבית הנעלה והישיש דון יהודה לבית גדליה יצ"ו. שנת הרפ"ו ליצירה ביום ראשון לחודש סיון. בנלך ואעי8 ובא לציון גואל ונאמר אמן.
סוף הספר