משלי יעקב· רבי יעקב קראנץ
חומש דברים · פרשת האזינו
צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך:
(תלו)
המשל בזה ראובן הי' חייב לשמעון מנה ובא ראובן אצל לוי ובקש מאתו עצה איך להפטר מבעל חובו כי שמעון נוגש אותו מאד מאד ויתן לו עצה שיעשה א"ע משוגע וכאשר יבוא אליך שמעון תתחיל לצפצף ולשרוק ולרקד במחולות ויעש כן ושמעון ראה כי הוא משוגע וירף ידו ממנו אח"כ בא ראובן אל לוי ויבקש איזה הלואה על ימים מספר ויתן לו וכאשר הגיע זמן הפרעון בא אליו לתבוע אותו והוא מתחיל לצפצף כנגדו כאשר עשה נגד שמעון וירם עליו מטהו ויכהו פעמים ויאמר לו נבל העצה הזאת הלא אני נתתי לך וכי בעבורי יעצתי לך כן. הנמשל כי כבר נתבאר ממעלת השכחה אשר חנן ה' את האדם כי אם לא הי' בו טבע השכחה לא הי' אדם בונה בית ולא נשא אשה כמ"ש שר התעודה הרמב"ם ז"ל לולא כת המשוגעים נמצא עולם חרוב והאדם הולך עם זה השכחה ושוכח את בוראו ומתוללו ואין נבלה יותר מזה. וזהו צור ילדך תשי ר"ל הוא הוליד בך טבע השכחה שתוכל לשכוח דברים ידועים ובכוונה עשה הקב"ה כן להפיק טובתך וקיומך ואתה אם השכחה הזאת המוטבע בך תלך ותשכח אל מחוללך:
ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם וגו' כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה וגו'. הוראת מאמר כי לא דבר ריק הוא:
(תלז)
המשל בזה ע"ד שאומרים אל אדם עוסק בעסק לא לו וכדי לחבב עליו המלאכה מבטיחים אותו כי גם אליו יגע חלק מה ממנו ולבסוף הוא מבטיח בהפלגה גדולה מאד כי הוא חייכם ומוסיף ואומר ובדבר הזה תאריכו ימים וגו':