אור ברסלב
משלי יעקב חומש במדבר › פרשת חקת

משלי יעקב· רבי יעקב קראנץ

חומש במדבר · פרשת חקת

פרשת קרח

מדרש זאת חקת התור' אמר הקב"ה חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזירתי. להבין הענין אפתח במשל פי:

(רצו)

משל לאיש פחות ורק מאד עלה על במתי ההצלחה והגיע להון ועושר רב עד כי עלה על לבו להתקשר עם בתו עם בן הרב המורה וישלח וישלח לקרוא את השדכן לביתו והבטיח לתת לו שכרו ככל אשר יצוה עליו ויאמר אליו לך נא אל בית הרב ותדבר עמו על אודות בנו וילך השדכן. וגם כי הדבר הי' רחוק מאד בעיני הרב כי מעודו לא דבר מאומה עם איש פחות כזה וגם כל יקירי העיר אינם מדברים עמו מפני פחיתותו אבל השדכן בחלק שפתיו הטה את לב הרב עד כי התקשר עמו. ויהי אחר החתונה ראה האיש הזה כי הרב אינו מדבר עמו כל מאומה. ויתפלא מאד לאמר אי' יקרה כזאת אשר מחותנים יהיו כמתנכרים זה לזה והגיעו הדברים אל אוזן הרב ויאמר להשיב לו כי הוא שוגה בדעתו הוא ישפוט כי ההתקשרו' עם בן הרב הוא ראוי ונכון מב' הצדדים. וא"כ אחר כי השידוך הוא ראוי יקשה בעיניו למה איני מדבר עמו ולמה איני משתעשע עמו ובאמת לא כן הדברים רק בהיפך מה שאיני מדבר עמו הוא ראוי ונכון מאד כי מה לי עם הפחות הזה ומה מהדברים אשר אדבר עמו. ואך זאת יקשה בעיניו למה התקשרתי עמו זאת היא קושיא שאין עלי' תשובה:

הנמשל הקב"ה התקשר עם ברי' פחותה עם בשר ודם ונתן לו תור' חמודה ויהי כקרוא איש יהודי בתורת האלקים ומוצא בה דברים נעלמים הוא מתפלא מאד מדוע לא יבאר לו ה' ית' את כל דבריו במרא' ולא בחידות עד שיבין היטב כל מאמר. ע"ז בא התשוב' מאתו ית' כי האדם טועה בעצמו הוא חושב כי השידוך אשר התקשר הקב"ה עמו הי' ראוי ונכון מב' הצדדים. וא"כ יקשה בעיניו מדוע אין הקב"ה מראה לו פנים בתור' ובאמת לא כן הדברים רק בהיפך כבוד אלקים הסתר דבר וגם כי התקשרתי עמו זאת תהי' אצלו לחק ודבר נעלם זאת היא באמת קושי' גדול'. וזהו זאת חקת התור' אשר צוה ד' לאמר וא"כ אין לו לאדם להרהיב עוז בנפשו לחקור ולדרוש ולבקש טעמים אבל יחליט בלבו כי זאת היא חקת התור' ודבר נשגב ונעלם מה שצוה ד' אל בו"ד ולתת בידו חמדה גנוזה כזאת:

מדרש כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהי' גו' (קהלת ז') אמר שלמה חקרתי ופשפשתי על כל התור' ומצאתי בה טעם כיון שהגעתי לפרשת פרה אדומה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהי' ועמוק עמוק מי ימצאנו. וראוי לבאר מאמר רחוק מה שהי' שהמאמר סתום מאד בהבנתו:

(רצז)

והמשל בזה ע"ד א' הי' מתאוה ואומר שרצונו לנסוע עד סוף העולם ועשה את אשר בידו לעשו' התקין לו מרכבה מרקדה וסוסים מזו נים ומשרת עמו ויסעו. ויהי כי הרחיקו מאד ולעת ערב באו לבית מלון אורחים. והי' שם אורח וישב גם הוא עמו כמשפט האורחים להשתעשע יחד בסיפורי מסעיהם למוצאיהם וישאלו זה לזה על דרך נסיעתו אם הוא נוסע נסיעה קרובה או רחוקה והוא משיב לו אנכי אני נוסע נסיעה רחוקה מאד. והתבונן נא בתשובת זה האיש גם כי משיב ואומר אני נוסע נסיעה רחוקה בע"כ כוונתו כי עוד היא רחוקה כי עוד הדרך רב לפניו. אבל עכ"פ הלא הוא קרוב עתה למחוז חפצו ממה שהי' טרם התחיל לנסוע כי הלא כבר חלף עבר ר' פרסאות או ש' פרסאות. הנמשל הוא הדבר בשלמה המלך ע"ה כי חפצו טו הי' הי' לנסוע ולבוא עד תכלית ענין פרה אדומה והנה אל הגבול לא בא ולא השלים עד גמר הנסיעה. לזה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני וביאר ואמר לא כי עוד רחוק הדרך לפני אבל ר' פרסאות כבר נסע. לא כן הדברים כ"א רחוק מה שהי' כלומר אותו המרחק יש לפניו גם עתה נוסע ונוע וממקומו לא מש (ואמר ועמוק עמוק מי ימצאנו):

(רצח)

המשל בזה לא' נסע למרחקים ובא אל עיר גדול' וראה בית אכסניא גדול' ויפה עד מאד והי' כתוב על העמוד אשר לפני הבית בבית זה ימצא כל א' את מבוקשו כי אינו חסר מאומה מכל המאכלים ומשקים והסוחר הזה בא אל הבית ויאמר לתת לו בשר מרוקח עם שמן אוחזים ושאר תבלין. ויאמר לו הבעה"ב אין בביתי מאומה ממאכל זה ויפלא מאד לאמר הלא ראה תראה מה שכתוב על העמוד כי בידך למלאות חפץ לכל שואל ויאמר לו אמת הדבר אבל דע לך כי זה ימים לא כבירים יצאה הפקידה לבלי לעשות מאכלים האלה ושלא לדרוש ולבקש אותם. א"כ בעבור מי אעשה אותם אם לא יזדמן לפני א' שישאל עליהם. הנמשל כי חז"ל אמרו (מדרש פרשתנו) ויתן אלקים חכמה לשלמה וגו' כחול אשר על שפת הים (מלכים א' ד') מהו כחול רבנן אמרי נתן לו חכמה כנגד כל ישראל שנא' בהם כחול אשר על שפת הים ר"ל כי הקב"ה נתן לו חכמה כ"כ עד שיוכל להשיב אל כל שואל וגם כי יהי' ישראל רבים. אמנם כל החכמה הנפלאה הזאת נתן הקב"ה לשלמה בכל מצות התורה כי אולי יזדמן א' יבוא בשאלה זאת וזה באחרת הי' מהצורך למלאות את שלמה חכמה ותבונה הרבה מאד לטובת כלל ישראל. לא כן ענין פרה אדומה הלא יצאה הפקידה על כל העם זאת חקת התורה אשר צוה ד' לאמר היינו שמוכרחים אנחנו לקבל הדבר בדרך חק בלתי טעם א"כ אחר שאין שואל ואין מבקש על הטעם אין צורך לתשובה לכן גם לשלמה לא נודע טעם פרה וזה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהי' ועמוק עמוק מי ימצאנו כלומ' אחר שאין א' רוצה שימצאנו אין מהצורך לגלות:

מדרש א"ר יהושע דסיכנין בשם ר' לוי על כל דבר ודבר שהי' הקב"ה אומר למשה אמר לו טומאתו וטהרתו כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים אמר לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהי' טהרתו ולא השיבו באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפ' פרה אדומה אמר לו הקב"ה בשעה שאמרתי לך אמור אל הכהנים ואמרת לי אם נטמא במה תהי' טהרתו ולא השבתיך זו היא טהרתו ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת. והדבר פלאי מדוע לא אמר הקב"ה למשה במה תהי' טהרתו בפ' אמור ומרע"ה שאל והקב"ה לא הושיבו הלא דבר היא:

(רצט)

המשל בזה לעשיר ראה את פני שכנו העני איך הוא מתפרנס נושא על כתיפו משאו' גדולו' ועכ"ז יטיב גהה ולבו טוב עליו ושאל אותו העשיר במה פניו אדומים ומשמן בשרו עליו והוא אוכל מעדנים והוא ככה דל ובשרו כחש משמן א"כ הגידה לי מה מאכל שלחנך ויאמר לחם צר ומים לחץ ויעש העשיר כן ויתעלף ונפל למשכב ויקרא את העני הנ"ל לביתו וישאלהו וישאלהו להבינהו עילת הדבר ויאמר לו העני דע כי ביתי ריקם בבוקר בקומי ממטתי אין לי כל מאומה רק אחר חצות היום אני משתכר על ככר לחם ואשתי ובני רעבים גם צמאים מבקשים אוכל למו להשיב נפשם. ובבואי לביתי לעת ערב וככר לחם בידי תבענה שפתינו תהלה רנה וצהלה ומגודל השמחה אנחנו אוכלים הלחם וטועמים בו מה שלא תטעום אתה בבשר וכל מטעמים אשר תאכל ולכך מראה פנינו טוב עלינו. הנמשל פרה אדומה הוא דבר חק מבלי טעם והקב"ה רצה שהאדם יקבלו בשמחה לכך כשאמר תחלה לנפש לא יטמא לא אמר לו תקנה והיו דואגים מאד לאמר אם נטמא אדם במה תהי' טהרתו והי' תאבים ומצפי' לשמוע איזה תקנה אל הדבר. אם ענין המושג בשכל או לא מושג רק מי יתן שיהי' לזה תקנה דיינו והבן:

ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך. מדרש הה"ד אני שלום וכי אדבר המה למלחמה:

(ש)

המשל בזה למי שיש לו אשה ואין לו בנים ממנה אשר משפטה לשמור את כתובתה מאד כי היא דואגת תמיד אולי יעלה בלב בטלה לגרשה. וא"כ גם בעת שלומם לא תאמין בעצמה ומפחדת מן הגט לא כן מי שיש לו בנים עם אשתו אז לא יעלה על לבה פחד הגט לעולם. הנמשל כי מגודל השנא' אשר שונאי' ישראל לאדום לכן גם בעת שלום והשקט חשש ואמר פן בחרב אצא לקראתך. וזהו אני שלום וכי אדבר המה למלחמה וכמו שאמר תחלה רבת שכנה לה נפשי עם שונאי שלום:

תוכן העניינים

משלי יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה