משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
קכח שאלה
דבר שאין במינו במחובר שהובא מחוץ לתחום ביו"ט הסמוך לשבת אם מותר בשבת שלאחריו או בשני יו"ט של רה"ר אם מותר בשני:
תשובה הנה המחבר בש"ע סתם הדבר להתיר וכהוראת חכמי לוניל שהביא הרז"ה והרא"ש ז"ל ולענ"ד אחר העיון צריך עיון גדול דהנה המעיין באשר"י מס' ביצה ד' כד ע"ב הביא ד' ר"פ וז"ל אמר ר"פ ישמעאל שהביא דורן לישראל אם יש מאותו המין במחובר כו' אסורין לערב כו' ואם אין כו' בתוך התחום מותר חוץ לתחום אסור ופר"י דאין צריך להמתין בכדי שיעשו והא דתנן כו' שאני מילתא דמת כו' והרב אלפס ז"ל כתב בתשובה דאף בבא חוץ כו' צריך להמתין ודבר שאין במינו במחובר נשאל לפני חכמי לוניל והתירו ביו"ט שני וכן יו"ט ראשון ושבת ומזה יש ללמוד דכ"ש דלא בעינן בכדי שיעשו עכ"ל הרא"ש ז"ל פירש דאי בעינן בכדי שיעשו א"כ ביו"ט ראשון ושבת אסור דליכא בכדי כו' דלמא ביום ו' הוי יו"ט ועיין ברמב"ן בספר המלחמות שלו דפסק דבעינן בכדי כו' וממילא ביו"ט ראשון ושבת אסור עכ"ל הרמב"ן וחכמי לוניל לא יפה הורו והנה כיון שביארנו דהא בהא תליא דמאן דפסק דבעינן בכדי כו' אסר ביו"ט ושבת ומאן דמתיר ביו"ט ושבת סבר דלא בעינן בכדי כו' א"כ תימא ע"ד המחבר בהלכות יו"ט בסימן תקט"ו דפסק וז"ל ולערב צריך להמתין מי שהובאו בשבילו בכדי שיעשו ולבסוף סיים דבריו דבר שאין במינו במחובר שהובא לישראל ביו"ט ראשון של ראש השנה מותר ביום שני וכן ביו"ט ושבת הסמוכין זה לזה. הא כיון דבעינן בכדי שיעשו א"כ ביו"ט ושבת אסור דליכא בכדי כו' דלמא כו' וכמבואר בדברי הרא"ש והרמב"ן והר"ן עיי"ש וצ"ע גדול:
ע"כ לענין דינא מהראוי להחמיר ולאסור בדבר כי דברי המחבר תמוהין מאד ודו"ק: