אור ברסלב
משכנות יעקב קכו שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

קכו שאלה

קכח שאלה

אם עבר ואפה מיו"ט לחול או לחבירו מה דינו:

תשובה הנה המחבר בש"ע סי' תק"ג ס' א' הביא ד' רבני קלוניא להתיר בזה וכן כתב בב"י בשם הריב"ש והרשב"א עיי"ש אבל באמת למעיין בדברי רבני קלוניא שהביא הב"י שהתירו בשוגג כמו בשבת וכר"י משמע להדיא דמזיד אסור ור' יואל ור"א אסרו אף בשוגג וכן מהר"ם התיר בשוגג מדתנן המבשל בשבת כו' משמע להדיא דמזיד אסור ואם שמד' הרשב"א והריב"ש נראה שאין חילוק בין עבר ואפה מיו"ט לחול או לחבירו בין מיו"ט לשבת דשרי במזיד ואסור במערים הלא מד' רבני קלוניא משמע בהדיא דאסור במזיד ובעיי' דעבר ואפה מהו קאי דווקא מיו"ט לשבת בלא עירוב דמדאורייתא צורכי שבת נעשין ביו"ט וגם לכתחילה התירו לו כדי חיי' כשלא עירב כמ"ש סי' תקכ"ט לכן גם בעבר מיבעי' לן ומשום כבוד שבת שא"א לו אבל מיו"ט לחבירו או לחול לא הקילו כלל ודינו ממש כמבשל בשבת וכן משמע ברש"י שם בסוגיא דעבר ואפה דדווקא מיו"ט לשבת משום שלא ישתכח דין ערוב תבשילין וכ"כ הרא"ש להדיא דמסתבר דמשום כבוד שבת אין לקנסי' וגם מהרמב"ם נראה ברור שדעתו כן ממה שכ' המבשל לבו ביום והותיר מותר לאכול כו' משמע דבישול לצורך חול אסור לאכול ומ"ש שהחמירו במערים כו' היינו משום שכתב אפילו בשבת כו' דבזה שרי במזיד כמ"ש בהדיא גבי ע"ת הך בעיי' לקולא ופירש שם הטעם להחמיר במערים שלא ישתכח תורת עירוב. עיין פרק ו' הל' יו"ד אבל בפרק א' הלכה ט' וי"א משמע לאסור במזיד לצורך חול וזה ברור ונכון למדקדק בלשונו וכ"כ הלח"מ בשם מהרלב"ח וכן מוכח בהדיא למדקדק בסוגיא שם ופסק הב"י וד"מ צ"ע ע"כ מהראוי להחמיר לדינא כמ"ש:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה