אור ברסלב
משכנות יעקב קכא שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

קכא שאלה

קכ שאלה

תבשיל שנתבשל ביו"ט ראשון לצורך יו"ט שני מה דינו:

תשובה הנה הב"י ז"ל סי' תק"ג הביא תשו' הרשב"א א שאלת תבשיל שנתבשל ביו"ט ראשון לצורך יו"ט שני אם מותר והשיב זו בעי' בגמ' עבר ואפה כו' ומ' מד' הרשב"א והרא"ש שאין חילוק בין עבר ואפה מיו"ט לחול או מיו"ט לשבת דשרי במזיד ואסור במערים וכ"כ בש"ע אבל מדברי רבנא קלונימוס שהביא ב"י שהתירו בשוגג כמו בשבת וכר"י מ' להדיא דמזיד אסור ור' יואל ור"א אסרו אף בשוגג וכן מהר"מ התיר בשוגג מדתנן המבשל בשבת כו' משמע להדיא דמזיד אסור ובעי' דעבר ואפה מהו קאי דוקא מיו"ט לשבת בלא עירוב דמדאורייתא צרכי שבת נעשין ביו"ט וגם לכתחלה התירו לו כדי חייו כשלא עירב כמ"ש סי' תקכ"ט לכן גם בעבר מבעי' לן ומשום כבוד שבת שא"א לו אבל מיו"ט לחבירו או לחול לא הקילו כלל ודינו ממש כמו מבשל בשבת וכ"מ ברש"י שם בסוגי' דעבר ואפה דדוקא מיו"ט לשבת ומשום שלא ישתכח דין ע"ת וכ"כ הרא"ש להדיא דמסתבר דמשום כבוד שבת אין לקונסו וגם מהרמב"ם נראה ברור שדעתו כן ממ"ש המבשל לבו ביום והותיר מותר לאכול כו' משמע דבישל לצורך חול אסור לאכול ומ"ש שהחמירו במערי' כו' היינו משום שכ' אפילו בשבת כו' דבזה שרי במזיד כמ"ש בהדי' גבי ע"ת הך בעי' לקול' ופי' שם הטעם להחמיר במערים שלא ישתכח ת"ע ע"ש בפ"ו הל' י' אבל בפ"א הל' ט' וי"א משמע לאסור במזיד לצורך חול וזה ברור ונכון למדקדק בלשונו ז"ל וכ"כ הלח"מ בשם מהרלב"ח וכן מוכח בהדיא למדקדק בסוגי' שם ופסק הב"י וד"מ צ"ע ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה