אור ברסלב
משכנות יעקב קכ שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

קכ שאלה

קיט שאלה

הא דאסר גבי יו"ט מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך אי בכל מלאכות א' הכי או דווקא גבי הוצאה והבערה:

תשובה הרמב"ם בהל' יו"ט פסק דאין אומרים מתוך רק בהוצאה והבערה ולא בשאר מלאכות ותמהו עליו המפרשי' מנ"ל הא ובגמ' אמר ר"י הבערה ובישול אינה משנה כו' משמע דגם גבי בישול א' מתוך וכן בשוחט עולת נדבה כו' ונראה ליישב דהנה עיקר טעם הרמב"ם שייחד ב' מלאכות אלו כבר כ' שהוא משום שהתורה א' בהן ביום השבת ולכן מקלינן ביום טוב ע"י מתוך ויש ראיה לזה מהא דאמר רבה לר"ח לדידך דל"א הואיל היאך אופין ומבשלין מי"ט לשבת כו' משמע דלרבה הטעם משום הואיל וק' תינח אפי' ובישול הדלקת הנר מאי א"ל דלא חזי רק לאורתא דביום לא חזי כלל דשרגא בטיהרא כו' כ"א לצורך ליל שבת ואפ"ה שרי וע"כ צ"ל דשרי משום מתוך כו' וכמו נר של אבטלה וא"צ לזה ע"ת רק באפייה ובישול שא"א בהן מתוך מקשה שפיר דע"כ משום הואיל וחזי לאורחין היום ומכאן ראיה ברורה להרמב"ם ועפי"ז מתורץ מה שלא הזכירו הרי"ף והרמב"ם בנוסח ע"ת ולאדלוקי שרגא וכבר הק' הפוסקים מהסוגיא דמדליקין לו את הנר כו' ולפמ"ש אתי שפיר דע"כ להבערה אליבא דרבה א"צ ע"ת דשרי משום מתוך וכדא' בירושלמי בנר של בטלה ב"ש אוסרין וב"ה מתירין והיינו הך פלוגתא דמתוך וי"ל דרבה לטעמי' דא' במכות חילוק מלאכות לשבת ואין ח"מ ליו"ט ופירש"י שם דחילוק מלאכות נפקא מלא תבערו למ"ד לחלק כו' וכ' ביום השבת דווק' וכיון שכן ה"נ דאיכא למידק דביו"ט שרי הבערה ע"י מתוך ויש לפ' דלהכי א' ר"י לתנא הבערה ובישול אינה משנה ומסיים בהבערה לחוד פי' כיון דתנית הבערה ובישול ס"ל דיש חילוק מלאכות ליו"ט ולא דייקת ביום השבת דווקא. וא"כ ע"כ ב"ה דאית להו מתוך בכל המלאכות ס"ל הכי וא"כ תרווייהו הבערה ובישול אינה משנה דגם בישול שרי ע"י מתיך אבל לדידן דקיי"ל כרבה דאין חילוק מלאכו' ליו"ט וע"כ דאפיק הבערה ועייל עצי הקדש כדמוקי בפסחים ובמכו' ולא תני רק בישול י"ל דאתי' כב"ה ולא א' מתוך רק בהוצאה ובהבערה דגלי קרא ביום השבת:

ויש לפרש עוד דזהו החילוק בין תרי טעמי דע"ת טעם א' כדי שיברור מנה יפה כו' ומשום כבוד שבת נגעו בה ואידך טעמא משום איסור יו"ט כדי שיאמרו אין אופין כו' דלטעם הראשון י"ל דס"ל דאילולי משום כבוד שבת אין לאסור כלל צרכי שבת ביו"ט דכולהו שרי ע"י מתוך כו' דחשיבי ג"כ צורך היום קצת שהוא שמח בהכינו לשבת וכמו שהתירו ב"ה לשלוח ביו"ט דברים שניאותין בהן תיכף אחר יו"ט שהנאה היא לו ביו"ט וכמ"ש הפוסקים טעם על שילוח תפילין וכ"ש צורך שבת שלא יהיה מתענה בו וכמו ביעור חמץ שמותר ע"י מתוך לב"ה ורק משום כבוד שבת הוסיפו להצריך הכנה קודם יו"ט כדי שיברור כו' ומ"ד כדי שיאמרו אין אופין כו' ס"ל דלא א' מתוך בכל המלאכו' ולא שרי אפי' ובישול כ"א ע"י הואיל כרבה ואכתי איסור דרבנן רביע עלי' כמו מיו"ט לחול דכל הואיל לא שרי אלא מדאורייתא ולהכי א' כדי שיאמרו אין אופין כו' ועפי"ז יש לומר דהנהו דשרו למי שלא הניח ע"ת כדי חייו פת א' וקיתון א' כו' ס"ל ג"כ כמ"ד משום כבוד שבת ולא משום איסור וא"כ ממילא כשלא הניח ע"ת אין לאסור עליו כדי חייו כיון דמשום כבוד שבת הוא זהו כבודו שלא לאסרו כדי חייו אבל למ"ד כדי שיאמרו אין אופין כו' ומשום איסור יו"ט אין לחלק דאפי' כ"ח יש לאסור כמו מיו"ט לחול וא"כ א"ש מה שהשמיט הרי"ף הך דרב הונא דמי שלא הניח כו' דה"ל דהנהו ס"ל דכל המלאכות הותרו ע"י מתוך וטעם ע"ת משום כבוד שבת ולהכי לא מפלגי בין הדלקת הנר לשאר מלאכות דכולם נאסרו בלא עירוב משום כ"ש רק כ"ח שרו רבנן אבל לדידן כל המלאכות אסורי' מדינא רק ע"ת הוא מתירן אבל הבערה דשרי ע"י מתוך א"צ עירוב ואין חילוק בין כדי חייו או לא ודוק היטב בכ"ז כי נכון הוא לענ"ד:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה