משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
קיג שאלה
איך יש להורות לפסק הלכה בבעיא דתחומין למעלה מי':
תשובה אי' בערובין דף מ"ג בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מי' או אין תחומין למעלה מי' כגון עמוד גבוה י' ואין רחב ד' א"נ דקאזיל בקפיצה לישנא אחרינא בספינה מאי ופשיט מהא דמעשה שבאו מפלנרסין והפליגה ספינתן בים ר"י ור"ע לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר ע"ע אי אמרת בשלמא יש תחומין מש"ה רצו אא"א אין תחומין אמאי רצו ומשני כדאמר רבא במהלכת ברקק כו' ובעי למפשט מסיפא פעם א' לא נכנסו לנמל עד שחשכה א"ל מה אנו לירד אא"ב יש תחומין שפיר אא"א אין תחומין כי לא היינו בתוך התחום מה הוי אמר רבא במהלכת ברקק (ולכאורה יש להקשות למה נטר רבא לשנויי במהלכת ברקק אהך דסיפא ולא ארישא כיון דגם ברישא צריך לפרש הכי טעמייהו דר"י ור"ע שלא זזו כו' וכמו דמשני סתמא דגמ' ואפשר דמהא דר"י ור"ע לא זזו כו' לא בעי רבא לפרושי דמיירי במהלכת ברקק דוקא. דהא קתני שרצו להחמיר ע"ע ומשום דאיירי במהלכת כדאמר לעיל וכיון דחומרא בעלמא היא אפשר דס"ל אין תחומין ואפ"ה החמירו ע"ע אטו מהלכת ברקק ותו דהתם שייך למגזר טפי שמא פעם אחת תעבור הספינה ברקק ולמטה מי' וקבעו להם תחום ואח"כ כשתעבור עוד פעם אחת ברקק ברחוק אלפים הרי אין להם אלא ארבע אמות בספינה אבל בסיפא דעיקר ספיקא אם היו בה"ש תוך התחום או לא ומשחשיכה נכנסו לנמל לא הוי חיישינן כ"כ שמא בה"ש היו דווקא ברקק ומחוץ לתחום דלא שכיחא כ"כ משא"כ ברישא שהיו כל היום בספינה וא"א שלא יעברו לפעמים גם במקום שאיני עמוק י' ומשני רבא דסיפא איירי דידוע שהיו ברקק ועוד דברישא ר"ע הא ס"ל תחומין דאורייתא וא"כ אף דמספקא ליה אי יש תתומין כדמסיק לקמן על הך ברייתא דהריני נזיר כו' דתנא ספוקי מספקא ליה כו' ומבעיא ליה לאחמורי בס' דאורייתא ואפשר גם ר"י הכי ס"ל אבל בסיפא כולהו תנאי ור"ג עמהם ס"ל דאם לא היו תוך התחום אסורין אע"ג דס"ל תחומין דרבנן ובל"ז דחוק לאוקמי רישא ברקק דהא הפליגה ספינתם בים וכ' רש"י ז"ל במשנה שנכנסה לאמצעו של ים ולכן לא יכלו להגיע לנמל כל היום אבל בכל שבת היו זהירין לשבות בנמל ולא היו מהלכין בספינה ולהכי קתני פעם אחד כו' וזמן רב היו בספינה וא"כ באמצע הים דחוק לומר שהיו ברקק משא"כ בחוף הים כהך דסיפא):
ובעיקר פסק הלכה בזה הנה בגמרא מסקינן דתנא ספוקי מספקא ליה כו' ולחומרא כו' וכתב רש"י ז"ל אבל מפשט לא פשיטא ליה דאין תחומין דתילף מינה התירא משמע דלמאי דאמר דמספקא לן נקטינן לבעיין לחומרא דיש תחומין דאל"כ מאי נ"מ בין אי פשיטא ליה דאין תחומין או מספקא ליה דהא מ"מ לקולא נקטינן לה דאין תחומין והוא מבואר מל' רש"י ז"ל וכ"כ הריטב"א מדברי רש"י ז"ל וכ"פ הרא"ש ובהג"א בשם מהרי"ח לחומרא דיש תחומין וכ"פ הטור א"ח וכ"כ הג"מ בשם הר"מ ז"ל וכ"מ בסמ"ג וסמ"ק וכ"מ מד' הג"א בר"פ בשם רבינו יואל שהתיר ספינה הבאה מחוץ לתחום לעיר שהקיפוה לדירה דכל העיר כד"א ור"א בר"י אוסר כו' ובקשתי להתיר מפני כבוד הבריות ומסתפינא מחבריא כו' ור"י התיר אפילו לא נכנסה אלא לנמל כו' וע"כ כולהו ס"ל דיש תחומין כו' רק נחלקו אם נכנסו לעיר אם היא כד"א דאי אין תחומין בל"ז שרי כדמקשה גמ' כי לא היו תוך התחום מאי הוי וכ"כ הב"י ז"ל בסי' ת"ד דכולהו הנך פוסקים סברי יש תחומין והם רבי יואל ור' אפרים בר"י ורבי אפרים מבונה והנה הרב ב"י ז"ל פ' להקל כדברי הרי"ף והרמב"ם ועוד פוסקים שפסקו לאיבעין לקולא ותמה על דברי הרא"ש ז"ל שפסק לחומרא ולפענ"ד צ"ע להקל נגד דברי רש"י והרא"ש והטור והר"מ ז"ל ועוד הרבה פוסקים שכ' לעיל ובתראי נינהו ופשטא דסוגיא דמשני האי תנא ספוקי כו' משמע הכי דאל"כ מאי נ"מ ועוד דשינוייא דמהלכת ברקק שינוייא דחיקא הוא דהא אמרינן גמירי דאין ספינה מהלכת בפחו' מי' ודוחק לאוקמ' הך עובדא דר"ל וזקנים שהיו בספינ' קטנה שמהלכת בפחו' מי' דהא הלכו בים הגדול וכל הזקני' ובודאי לא היו מהלכין בספינה קטנה בים וכן משמע בשבת במעשה דר"ג וזקנים שבאו בספינה ועשה ישמעאל כבש לירד בו ופירש"י שהית' ספינ' גדולה וא"א לירד ממנה זולת הכבש וכן מוכרח דאם אפשר לירד בל"ז אין נהנה ממלאכ' ישמעאל וגדולה מזאת התי' ר"ת ז"ל שם בישמעאל שמיל' מים כו' לאדם הואיל ואפשר לטפס כו' וזה הי' באותו פעם שלא נכנס לנמל כו' כמבואר בתוספת' דשבת דאמר אהא דפעם אחת לא נכנסו לנמל כו' באותו פעם עשה ישמעאל כבש כו' וע"כ שהיתה ספינה גדולה ואין מהלכת ברקק וכן מבואר שם בתוספתא פרק י"ד ספינה הבאה בים אין עולין מתוכה ליבשה אא"כ היו בתוך התחום עד שלא חשכה מעשה בר"ג וזקנים כו' ודינא קא פסיק ותני ולא שייך לאוקמה במהלכת ברקק וא"כ התוספתא מסייע להאוסרים ולכן יש להחמיר לפי ענ"ד:
ועוד נראה לחדש בזה דדין ספינה אי חשיבא כלמעלה מי' תליא בסוגי' דגיטין פ"ק ד' ז' ע"ב אמר ר' זירא עציץ נקוב כו' באנו למחלוק' ר"י ורבנן כו' אמר רבא דלמא כו' ע"כ לא קאמרי רבנן אלא מיא דארעא סמיכתא היא כו' משמע דס"ל לרבא דאין דין המים כמו אויר רק כארעא כו' ולכן חייב במעשר אף אי נימא בעציץ נקוב שבאויר פטור ולפ"ז נראה דה"ה לענין תחומין למעלה מי' דאיבעי' לן בעירובין ואמ' שם כגון עמוד פחות מד' או דאזיל בקפיצה כו' ל"א ספינה מאי להכי אמר לישנא אחרינא ולא אחר סתמא א"נ כו' כמו אינך משום דתליא בהך פלוגתא אי מיא כארע' סמיכתא אי לא דלר"ז דמדמי ליה לאויר לא ס"ל הך ס' והוי כלמעלה מי' ואליבי' א' לישנא אחרינא כו' אבל לרבא לא תליא ספינה בהך איבעי' רק לר' יהודא דפטר בשאינה גוששת אבל לרבנן כארעא דמיא והא דפשיט התם מהך דר"ג וזקנים שבאו בספינה ור"י ור"ע לא זזו מד"א הוי מצי לשנויי לרבא דהיינו משום דמיא כארעא דמו ולהכי לא אמר שם רבא ארישא במהלכת ברקק רק בסיפא דשאלו מה אנו לירד וא' צופה הייתי ואילולי כן הי' דעת כל הזקנים לאסור לירד וגם ר"ג הוצרך רבא לשנויי משום רקק דאל"כ ע"כ דכולהו ס"ל מיא כארעא דמי ותקשי לר"י דאטו יחלוק על כל הזקנים פה א' משא"כ רישא דרק ר"י ור"ע החמירו ע"ע ולא קשה כ"כ לר"י דמצי אמר באמת אינך זקנים לא ס"ל משא"כ סיפא כמש"ל ולפ"ז נראה ג"כ להחמיר להפליג בספינה למעלה מי' אף אי נימא אין תחומין הא לרבא לא תלי' בהך וכן בשבת פרק הזורק פ' כרב חסדא ורבה בר"ה דכרמלית משפת מיא משחינן ומיא ארעא סמיכתא ודלא כרב הונא שם וגם בירושלמי דחלה בהך דר"י דאמר אימתי כו' אמר ר"י כדעתיה דתנן ר"י פוטר במים שאין בהן ממש והיינו דבביצה אמר כן לגבי תחומין דמים הנבלעים בטלין גבי תחומין וע"כ טעמא דרבנן לפי שהמים יש בהן ממש וכארעא דמו דאי פליגי גם באויר לא הוה ר"י כדעתי' אלא ודאי כרבא ס"ל ודו"ק לכן ראוי להחמיר בנידון דידן זה נראה ברור: