משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
צז שאלה
אם מותר לבעול בתולה או אלמנה בתחלה בשבת:
תשובה הנה גבי בתולה אי' איבעיא בכתובות פ"ק ואסקינא דמותר כו' וכן הרי"ף והרמב"ם והרא"ש פסקו בסתם להתירא ולא חילקו בין אם מתכוין לבעול בעילה גמורה או לא רק בהג"א כתב בשם מהרי"ח וז"ל ולבי מהסס דהא א' רוב בקיאין כו' ועכשיו כולם אינן בקיאין ועוד דפיר"י שלא יתכוין לבעול כו' ואמאי סמכינן השתא וכ"כ האגודה דמותר לבעול ובלבד שלא יכוין לבעול בעילה גמורה וכתב הב"ח בא"ח שהגאון של"ה ז"ל שלח קונטרס מאה"ק לאסור הדבר עפ"י ד' הג"א והאגודה הבנויים עפ"י דברי התוס' וב"ח וט"ז חלקו עליו עיי"ש:
ובאמת אומר לענ"ד דהמעיין בד' התוס' בפירוש הסוגיא ושקלא וטרי' דרבה ואביי דרבה דאמר מאן חכמים ר"ש דאמר דבר שאינו מתכוין מותר וא' אביי כו' לא כהללו כו' וכתבו תוס' בהדי' בלבד שלא יתכוין לבעול בעילה גמורה ועוד כתב דכל חד מספקינן ליה ברוב בקיאין ולכן מותרין כו' וכ"כ עוד על קו' א"כ טורד למה פי' בשבת כיון שמתכוין להטות וכ"כ גבי מפה למה פירש בשבת וכ"כ בשם ר"ת ור"י הרי להדיא לדעת אביי ורבה דגם ר"ש לא שרי רק בשאינו מתכוין לבעילה גמורה ומכוין להטיה בענין שלא יהא פסיק רישי' כו' והן הן דברי הג"א והאגודה הנ"ל ומ"ש הב"ח דלמסקנא אסיקנא סתם מותר לבעול משמע אף בעילה גמורה וס"ל דם מפקד פקיד ומקלקל הוא אצל הפתח ושרי אף במתכוין צ"ע טובא מנ"ל הא ע"כ פליגי ברייתא דת"ק אסר מטעמא דחבורה כדאמר באידך ברייתא דבין כך לא יבעול כו' מפני שהוא עושה חבורה וכמ"ש רש"י ותוס' דלא שמיעא להו למאן דמיבעי' ליה ומנין לנו דרבנן דשרו ס"ל מפקד פקיד דילמא ג"כ מודו דאיכא חבורה ושרו משום דבר שא"מ כר"ש וכאוקימתא דרבה ואביי ודילמא הנך אמוראי דשרו ועבדו עובדא ג"כ בקיאין היו ולא נתכוונו ולא הי' אצלם פסיק רישיה וגם ר"פ משמיה דרבא דאמר ביו"ט מותר בשבת אסור ע"כ דטעמא משום חבורה דאי משום פתח והוי בונה היכי שרינן ביו"ט הא בינן לא הותר ביו"ט מכללו אפילו לצורך אוכל נפש וע"כ משום חבורה וס"ל חבורי מחבר ולכאורה יש לדקדק דגמ' מייתי דהורה ר"י בצידן אסור לבעול כו' והא ר"י ס"ל דבר שאינו מתכוין מותר וכסתם משנה דנזיר חופף כו' וע"כ דס"ל לדם הוא צריך או לפתח ומתכוין לכך ואפ"ה מסקינן דשרי ומשמע דאף במתכוין שרי ואולי זוהי מקור דעת הרי"ף ודעימי' אבל אין נראה כן מד' התוס' וטעמא דחבורה י"ל דתלי' בתרי לישני דר"ג שם דההיא דאתיא לקמיה דר"ג א"ל כו' אמר שמא הטית כו' א"ד שמא במזיד הטית כו' דללישנא קמא גם בסתמא שכיח הטי' וללישנא בתרא דוקא במתכוין להטות שכיח הטי' אבל כל שאינו מתכוין להטות לא חיישינן כלל להטי' וא"כ כל שאינו מתכוין להטות אסור וכ"ש במתכוין לבעילה גמורה:
ויש להביא ראיה מהירושלמי דברכות על המשנה דחתן פטור מק"ש דא' שם אר"א בן אנטיגנוס זאת אומרת שמותר לבעול בתולה בתחלה בשבת כו' אר"י בן זבדי קשייתי קומי ר' יוסי מה בינה לבין שובר את החבי' לאכול ממנה גרוגרות א"ל ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי וכל שמכוין לעשות בעולה כמכוין לעשות כלי ור' יצחק בר משרשיה בעי מה בינה לבין מפיס מורסא א"ל ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה וכאן שמכוין לעשותה בעולה כמתכוין לעשות לה פה הרי להדיא דס"ל דאפי' לד' המתירין דבר שאינו מתכוין אפ"ה אסור כל שמכוין לעשות' בעול' ומסיק שם בנימין גניניא אמר משמיה דרב מותר שמע שמואל ואיקפד עלוי ונענש עיי"ש וקרי עליה דרב לא יאונה לצדיק כל און ואפי' בבעילה שניה איכא פלוגתא שם רק דקי"ל כשמואל דפרצה דחוקה מותר ליכנס כו' וכשיטת התוספת:
ומצאתי בשיטה מקובצת בשם רבינו יונה שכתב בשם רבני צרפת דלא שרינן למסקנא רק בשאינו מתכוין והן ד' ר"ת ור"י ז"ל וגם הוא ז"ל הסכים כן וכדעת הג"א והאגודה הנ"ל ולא כדברי ב"ח שכתב דיחידאה היא אבל פוק חזי מאן גברא רבה מסהיד עליו הוא רבינו יונה ז"ל ואף שהביא הש"מ הרבה מתירין בכל ענין מהראוי להחמיר כד' רבני צרפת וכאשר הבאתי ראיה לד' מהירושלמי ובאמת בדורות שלפנינו נהגו להחמיר וכמ"ש הב"ח שאין להורות היתר בדברים המותרים כו' רק עכשיו פשטו להתיר כי מורי הדור שומעין להקל ולא להחמיר אבל ראוי שלא להקל מאחר שהבאתי כמה דעות גדולים שסוברים דדוקא באינו מתכוין ובלא"ה הא משנה מפורשת מוכרי כסות כו' והצנועין כו' הרי דאף למ"ד דבר שאינו מתכוין מותר אין לעשות כן ממדת חסידות דהא גם הצנועין סברי כר"ש ואפ"ה מחמת צניעותן מחמירין על עצמם וכן משמע בשבת גבי רבינא ורב אשי דהוו מצטערי מהבלא וא"ל לא ס"ל למר הרוצה לרבץ ביתו מביא עריבה כו' ומסיק והאידנא דקי"ל כר"ש שרי אפי' לכתחלה ואטו רבינא ורב אשי לא סברי כר"ש הלא זה הלכה פסוקה אלא ודאי שהם היו מחמירין על עצמם כמדת הצנועין שלא להתיר דבר שאינו מתכוין ע"כ ראוי להחמיר גם בנידון דידן ודו"ק:
וכ"ז גבי בתולה אבל גבי אלמנה יש להביא ראיה שמותר כל שכנסה מבע"י מהא דאמר בכתובות פ"ק מאי איכא בין ברכה לשקדו איכא בינייהו אדם בטל אי נמי יו"ט הסמוך לשבת מלפניו ולטעם ברכה דאדם עדיפא צריך לבעול בששי ומטעמא דשקדו ליכא הרי דמצרכי' לבעול ביו"ט שחל בששי ולא אסרינן זה משום קונה קנין ביו"ט דאין בין יו"ט לשבת כו' ובפי' אמרו כל אלו ביו"ט אמרו כל שכן בשבת אלא ודאי אין בזה משום קנין דחופה קונה לכל דבר ומה שהביאו הפוסקים מהירושלמי דא' הלין דכנסין ארמלין כו' כוונתו להכניס לחופה מבע"י והא דנקט ארמלין משום דבתולה נישאת ליום הרביעי מדינא דטענת בתולים וגם דס"ל לירושלמי דאסור לבעול בתולה בשבת וכמ"ש לעיל דבנימין גניניא נענש על מה שהורה משום רב להיתר לכן נקט ארמלין כו' ודוק: