משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
צה שאלה
אם עירוי חשיב בישול לענין שבת:
תשובה איתא במס' שבת דף מ"ב ע"א האילפס והקדירה כו' לא יתן לתוכן תבלין כו' ונחלקו הפוסקי' לענין שבת בדין העירוי אם הוא מבשל ופלוגתתן מהירושלמי ע' ברא"ש ז"ל שכתב בשם ר"ת דמבשל כדי קליפה אדמיקר לי' כו' ולכאורה צ"ע דהא במיחם שפינה ויש בו חמין שרינן לתת לתוכו מים מרובים כדי להפשירן אף שנותן דרך עירוי ותיכף שהגיע הקילוח הראשון לתוך המים הרי הוא מבשל ומה מועיל שמרבה המים צוננין אח"כ וע"כ דבזמן מועט כזה אין בו בישול כל שמתרבה תיכף ומצטנן וא"כ הכי נמי כיון דתתאה גבר ומצטנן תיכף רק דאמרינן אי אפשר דלא בלע פורתא והאיך אפשר שנתבשל הקליפה ברגע הזו כשמצטנן תיכף וכן לענין חלה צ"ע איך נפטור מחלה משום זה ואטו ברגע מבשל וגבי מים לא א' הכי ובהדי' א' במנחות וכ"כ הרמב"ם דכל שנתבשל מצד א' כמאכל בן דרוסאי ולא היפך בו אף שיש בו גרוגרת במקום א' אין זה בישול כלל וכ"ש התבלין אף שיתבשלו כדי קליפה אין זה רק מצד א' במקום העירוי ולא בישול גמור ברגע א' ואולי גם לא יהי' כמאכל בן דרוסאי וא"כ עיקר הספק בדרבנן ובתוספתא אמר המערה מקדירה לקדירה מותר ליתן לשני ואסור ליתן לראשון משמע דבשעת העירוי קאמר דמותר לשני דאי אח"כ איפכא מיבעי' לי' אסור לראשון כו' כלישנא דמתניתין ולא יתן לתוכן כו' אבל נותן כו' אלא משמע דשניהם בבת א' ונקט התירא ברישא והכי משמע לענ"ד לשון המערה כו' ולא א' עירה כו' וכן משמע לענ"ד ממתניתין דמעשרות פ"א משנה ז' ונותן לחמיטה ולתמחוי אבל לא יתן לקדרה ולאלפס כשהן רותחין ר"י אומר לכל הוא נותן כו' משמע דלא אסר רק לתוך הקדירה כשהיא רותחת דנקט ג"כ היתרא ברישא ונותן לחמיטה ולתמחוי ועוד יש להביא ראיה ממשנה זו דאף בדבר גוש שייך כ"ש דהא חמיטה היא עוגה דקה ושרינן לתת עליה שמן תיכף כשהוציאה מן התנור אף שהוא דבר גוש ואין מתקרר בדפנות ודלא כמ"ש קצת אחרונים דבדבר גוש אף בכלי שני מבשל ונ' שנעלם מהם ד' המשנה לפי שעה [ולכאורה ממשנה זו ראיה דגם שמן לא בשיל בכ"ש ולא כמ"ד גבי שמן הפשרו זהו בישולו ע' בפ' כירה] וכן משמע בירושלמי דח' ר' מנא ההן פינכא דארוזא מסייע לאבא דאת מפני לי' מן אתר לאתר ועד כדון הוא רותח פי' וראי' למ"ד עירוי ככ"ש ומאי ראי' היא זו הא פינכא דארוזא הוא דבר גוש כמו דא' בגמ' פינכא דדייסא אלא נ' דאין חילוק בזה כלל ודוק וכן מדברי רש"י ז"ל גבי פעפועי ביעי שכ' דמחזי כמאן דבעי למשדינין לקדירה משמע דבמערה עליו לקערה שרי שכן דרך הטורפין ביעין לשפוך עליהן מרק מכלי ראשון: