משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
פד שאלה
תפלה אי הוי' דאורייתא אי דרבנן
תשובה הנה הרמב"ם ז"ל בספר המצו' מנה מ"ע מה"ת להתפלל מקרא דולעבדו בכל לבבכם איזוהי עבודה שבלב זו תפלה והביא ראי' ממה שאמר מניין לעיק' תפלה מצו' כו' ועוד ראיות והרמב"ן ז"ל השיג עליו מסוגי' הגמ' דברכו' דאמר תפלה דרבנן בכמה דוכתי ודעתו שכל עיקר דין התפל' מדברי סופרים רק בעת צרה ר"ל מקרא דוכי תבאו מלחמה בארצכם כו' עיי"ש שהאריך בזה והנה יש להביא ראי' לדעת הרמב"ם מעיקר מצו' מעמדו' שהי' בשעת הקרבנות דא' במשנה לפי שנא' צו את בני ישראל כו' האיך קרבנו של אדם קרב כו' ותקנו הנביאים המעמדות להתפלל בעת הקרבן שיתקבל ברצון וזהו שאנו אומרי' ברצה ואשי ישראל ותפלתם באהבה כו' ומשמע להדי' במסכ' תענית דמצוה זו היא מדאורייתא דא' שם יום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה ואמר שם בגמ' טעמא הללו ד"ת והללו ד"ס ופירש"י שם מנחה מה"ת דיצחק תקנה כו' ואין נדחית מפני קרבן עצים שהיא מד"ס רק מפני מוסף שהוא מה"ת אבל נעילה נדחית מקרבן עצים שהיא ג"כ מד"ס ובהלל אמר שם על הלל דר"ח לאו דאורי' ולא דחי מעמד דשחרית רק דחנוכה נקרא דאוריי' כדפירש"י ז"ל כיון שתיקנוהו הנביאי' על כל צרה כו' כדאוריי' דמי עכ"פ מפור' שתפל' נקרא ד"ת ואמרו חז"ל אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ כו' ועוד ראי' ברורה מסוגי' דר"ה דשקיל וטרי גבי בל תוסיף אי עבר שלא בזמנה ומייתי שם מהא דברכת כהנים דאם הוסיף ברכה אחת עובר והוי שלא בזמנה ודחי שאני התם דאי מקלע לי' ציבורא אחרינא כו' והא ודאי נשיאת כפים מ"ע של תורה היא אף בגבולין כידוע מחילוקי דינים שבין גבולין למקדש בזה ולהכי עבר בבל תוסיף דאי ליכא מ"ע גם ב"ת ליכא וע"כ אין נשיאת כפים רק אחר עבודה כדכתיב וירד מעשות החטאת כו' כדאמר במגילה נשיאת כפים אחר עבודה מהאי קרא ולהכי קרי לה בש"ס שלא בזמנה שאין זמנה רק פ"א אחר עבודה וע"כ העבודה שלפני' היא התפלה שהיא עבודה שבלב וכדאמר שם דאי מקלע ציבורא אחרינא כו' הרי להדי' שזמנה מה"ת אחר תפלת ציבור ואם עיקר התפלה היא מד"ס וקראי דולעבדו בכל לבבכ' כו' ואינך לאו בהכי מיירו וכדעת הרמב"ן ז"ל האיך תהא נשיאת כפים מ"ע מן התורה ועיקר העבודה שלפני' אינה רק מד"ס זו תימה גדולה מאד אלא ודאי שיש לתפלה עיקר מה"ת ומהנך קראי דירושלמי וספרי שכ' הרמב"ם ז"ל וגם מהך דמעמדות ואמר בגמ' כהנים לוים וישראלים מעכבין הקרבן כהנים לעבודתן ולוים לשורר וישראל למעמדם שעיקר מעשיהן התפילה בעת הקרבן והיו מאחרין זמן ק"ש בשביל זה כדאמר הקורא עם אנשי מעמד לא יצא שמאחרין היו הרי שמבטלין זמן ק"ש בזמנה שהיא מה"ת בשביל המעמדות וע"כ שהיא מה"ת והרמב"ם ז"ל בחבורו כלל מצות נ"כ עם מצות תפילה וכתב שהן ב' מצות עשה והוא כמ"ש:
ואמנם יש לחדש בזה דבר דהנה עיקר מצות התפילה במעמדות לא היו כל ישראל מתפללים כא' וזו היתה תקנת המעמד שאנשי מעמד היו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבן ולהתפלל בעבורם וכולם יוצאים בתפלתם כדרך שאחז"ל שהש"ץ מוציא הרבים י"ח ואפילו עם שבשדות שאין שומעין ולא עונים יוצאים בתפלת הציבור כיון דבתרייהו גרירי ושלוחייהו נינהו כמו אנשי מעמד ומכאן שורש גדול לדין זה ולפ"ז בכל מקום שיש חבר עיר המתפללים בציבור היחידים נגררים אחריהם ויוצאים מה"ת בתפלתם ואפילו יודעים להתפלל בעצמם רק חכמים תקנו שכל היודע יתפלל בעצמו ולא יצא בתפלת הש"ץ לבד בר"ה ויוה"כ עיין בר"ה בפלוגתא דר"ג ורבנן וזה החיוב תקחז"ל ואפשר דלהכי אמרו בכמה דוכתי תפלה דרבנן גבי בעל קרי ושאר מקומו' לפי שתפלת היחיד בפ"ע היא מדרבנן ומה"ת יוצא בתפלת הציבור בחבר עיר וגם בעל קרי נפיק י"ח וגם מותר לו לשמוע מש"ץ ולכנס לבה"כ כדאמר בש"ס במה שהציבור עסוקים כו' מה שהוא בבהכ"נ וא"כ שומע מש"ץ ואף שאינו שומע לא גרע מעם שבשדות דנפקי בשעת הדחק וכן יש לתרץ בכל דוכתי דאמר תפלה דרבנן שהביא הרמב"ן ז"ל אבל יחיד שאינו בחבר עיר י"ל דחייב מה"ת להתפלל בפ"ע מכולהו הנך קראי דקרו לה עבודה וקרא דאת ה' אלקיך תירא הא דרשינן לי' בגמ' להזכרת ש"ש ומשמע פי' דקרא שנירא להזכיר השם הקודש הלז ית' ויתעלה רק בברכה ולצורך וא"כ סיפי' דקרא ואותו תעבוד ג"כ ע"כ בהכי מיירי שנעבוד אותו בהזכרת שמו י"ת וע"כ היא עבודת התפילה שהיא בהזכרת ש"ש וכולי' קרא מדריש הכי להתיר שבועת הדיינין ובו תדבק כו' ולכן דרשו רז"ל עבדו בתורתו עבדו במקדשו שגם התורה נקרא עבודה לשמו י"ת ועוד הרי דניאל מסר עצמו על התפילה ומשמע שהיא מצוה קדומה וחובה קודם אנשי כנה"ג ולא הנהגת דניאל לבד וכתב כל קבל די הוא עביד כו' ולא מצינו מי תקנה וע"כ מה"ת היא וכמו שאמר דהמע"ה ערב ובוקר וצהרים כו' ודו"ק:
ולדעתי זהו כוונת הגמרא גבי דניאל שאמרו בפ' תפלת השחר יכול משבא דניאל לגולה הוחלה ת"ל כל קבל די הוא עביד מקדמת דנא ומאי נ"מ אם התחיל משבא לגולה או קודם ועפ"י דברינו יובן דה"א דקודם חורבן הבית שהיו מקריבין הקרבנות היה יוצא בתפלת אנשי מעמד ולא היו יחידים מתפללים רק משבא לגולה ובטלו קרבנות ומעמדות התחילו להתפלל בעצמם לזה אמרו כל קביל די הוא עביד מקדמת דנא להורות שגם בהיות הבית על תילו והיו מעמדות אף על פי כן היה מתפלל בפני עצמו:
(ויש עוד ראי' מהא דמ' בש"ס דקדושת בה"כ היא מהתורה דהא מש"ה פטרינן לה ממזוזה וכן אינה מטמאה בנגעים וא' במגילה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש והיינו בהכ"נ כמבואר שם ודריש לה מקרא מאחוזתכם ואם מקום קביעות התפלה היא קדושה מה"ת האיך נאמר שאין לתפילה חיוב מה"ת ודו"ק:)
והנה כבר כתבנו לעיל בתשובה הקודמת דלמ"ד תפלות אבות תקנום היינו שהם תקנו לדורות וזוהי הנ"מ לדינא בין מ"ד תפלות אבות תקנום ובין מ"ד כנגד תמידין תקנום דכ"ע סברי שהאבות התפללו ובזה לא פליגי רק קמיפלגי אם תקנום לדורות וא"כ למ"ד אבות תקנום לדורות גם מנין וזמן התפלות מבואר בתורה והרמב"ם שפסק דאין מנין התפלות מה"ת היינו משום דסבר כמ"ד כנגד תמידין תקנום והא דקיי"ל תפילת ערבית רשות שייכא ג"כ בהך פלוגתא כמ"ש לעיל בתשו' הקודמת ולפי"ז קצת צ"ע במה דאמרו בתענית ד' כ"ח והובא לעיל מה הפרש בין זו לזו הללו ד"ת כו' ופירש"י מנחה כדאמר יצחק אבינו תיקן תפלת מנחה דנקט רש"י אליבא דמ"ד תפלות אבות תקנום ולא נקט אליבא דמ"ד כנגד תמידין תקנום משום דמשמע לי' ז"ל דמדקרי לי' ד"ת נוח יותר לפרש אליבא דמ"ד אבות תקנום דאליבי' מפורש בתורה אבל למ"ד כנגד תמידין כו' אין מפורש בתורה כנ"ל א"כ צ"ע דהא מימרא דר' יהושע היא בתענית ור' יהושע ס"ל תפלת ערבית רשות ולפמ"ש דמאן דסבר תפלת ערבית רשות ע"כ סבר תפלות כנגד תמידין תקנום ואיך כתב רש"י דיצחק תיקן מנחה כיון דאליבא דר' יהושע קיימינן אם לא שנאמר דאף למ"ד כנגד תמידין תקנום ג"כ נקראו ד"ת וצ"ע:
ועפ"י האמור למעלה יובנו ג"כ דברי ראב"ע דאמר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר ור' יהודא אמר משמו כל מקום שיש חבר עיר יחיד פטור מתפלת המוספין ולכאורה מ"ש תפלת מוספין משאר התפילות ולפי דברינו אתי שפיר דתפלת מוספין כיון שהיא חובת ציבור דוקא ואינה באה בנדבת יחיד כלל וכמ"ש הפוסקים לענין תפלת נדבה דכל התפלות מתנדב אדם לבד מוסף מש"ה לא תקנוה אלא לציבור דהיינו חבר עיר כמו שאר התפלות מד"ת וכמו שהוכחנו מדין המעמדות:
ובזה אפשר ליישב הא דאמר ר' יהודא בתענית העובר לפני התיבה ביו"ט ראשון של פסח כו' ותמהו כל הפוסקים למה נקט במילתי' העובר לפני התיבה למה לא יזכירו גם היחידים ועפ"י דברינו אתי שפיר דר"י לשיטתו דסבר דאין תפלת המוספין אלא בחבר עיר וכשיש חבר עיר יחיד פטור כלל מתפלת המוספין ולהכי נקט במילתי' העובר לפני התיבה כו' ודוק בכל מה שכתבתי כי ברורים הדברים: