אור ברסלב
משכנות יעקב פג שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

פג שאלה

פב שאלה

אם צריך להסמיך גאולה לתפלה גם בתפלת ערבית:

תשובה הנה בגמ' ברכות דף ד' ב' איתא אמר מר קורא ק"ש ומתפלל כו' מסייע ליה לר"י דאמר איזהו בן עוה"ב הסומך גאולה לתפלה של ערבית כו' וריב"ל אמר תפלות באמצע תקנום וכתבו התוס' והרא"ש בשם רב עמרם דאנן דקיי"ל תפלת ערבית רשות א"צ לסמוך גאולה לתפלה ומה"ט מפסיקין ביראו עינינו כו' והקשו ע"ז דא"כ ר"י ע"כ סבר תפלת ערבית חובה ולמה לא פסקינן כוותיה נגד רבו עיי"ש דבריהם והם גורסים שם בפרק תפלת השחר דהוא פלוגתא דרב שמואל ולא אביי ורבא דלהך גי' שלפנינו לק"מ דודאי הלכה כרבא נגד ר"י דבתרא הוא ובאמת גי' אמיתית היא כדמוכח ביומא ואמנם אעפ"כ אין זו ראיה מכרחת דהא לקמן אמרינן דסתם משנה דתפלת הערב אין לה קבע היינו כמ"ד תפלת ערבית רשות וכסתמא דברייתא דשם דתפילות כנגד תמידין כו' אמר שם מפני מה אמרו תפילת הערב אין לה קבע כו' ובאמת עיקר הפירוש אין לה קבע היינו דזמנה כל הלילה כדמוכח מהך ברייתא דמפני מה אמרו כו' רק דהגמ' דייק מלישנא דהול"ל בהדיא זמנה כל הלילה אלא ודאי אשמעינן טעמא דמלתא דמשום דהיא רשות לא נתנו לה זמן קבוע וזה ברור ומבואר בתר"י ג"כ עכ"פ סתם משנה וברייתא סברי תפלת ערבית רשות ואף דר"י סבר הלכה כסתם משנה צריכינן לתרוצי כדתרצינן בכמה דוכתי אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן ואנן הא קיי"ל כאידך דר"י הלכה כסתם משנה ובפרט הכא דרב פליג עליה והא הך ברייתא דמסייע ליה לר"י ע"כ סבר' תפלת ערבית חובה כמבואר בגמ' דקתני כל העובר כו' לאפוקי ממ"ד כו' ואם איתא דר' יוחנן סבר ת"ע רשות מאי סייעתא היא ממאן דסבר חובה למאן דסבר רשות אבל ריב"ל סובר דאף למ"ד חובה א"צ לסמוך גאל"ת מטעמא דתפילות באמצע תקנום וכדמפרש בגמ' טעמ' מקרא או מסברא ולכאורה היה נראה לומר דעיקר מחלוקת אם ת"ע רשות או חובה תלי' בהך פלוגתא אי תפלות אבות תקנום או כנגד תמידין תקנום דלמ"ד אבות תקנום היינו דעיק' תקנת התפיל' היא נלמדה מאבות רק רבנן אסמכוה אקרבנות א"כ למה יגרע תפלת ערבית שהיא תקנת יעקב אבינו מתקנת אברהם ויצחק אי משום דאברי' כו' הן רשות הא עיקר תקנת התפלה לאו משום הכי הוא אבל למ"ד כנגד תמידין כו' והיינו דעיק' התקנה כנגד תמידין דודאי גם הוא מודה שהאבות התפללו שהוא דבר מבואר במקרא ובכל המדרשים בלי חולק רק סובר שלא תקנו לעתיד ואנשי כנה"ג לא משום תקנתם תקנום רק כנגד תמידין ולפ"ז שייך לומר תפלת ערבית רשות כיון שעיקרה כנגד אברים דלא מעכבי כפרה ולהכי לא מקשה שם מברייתא דאברהם תיקן כו' אמאן דאמר כנגד תמידין כו' כדמקשי באידך ברייתא למאן דאמר אבות תקנום ולמ"ש ניחא דברייתא לא מוכחא שתקנום לדורות רק לדידהו תקנום ודו"ק היטב:

ולפ"ז היה יוצא לנו דריב"ל דסבר שם כנגד תמידין תקנום סבר תפילת ערבית רשות וא"כ ודאי הלכה כמותו נגד ר' יוחנן כמבואר בתוס' ורא"ש בכמה דוכתין דהלכה כריב"ל נגד ר' יוחנן רק דהכא אשמעינן דתפלות באמצע תקנום ואף למ"ד חובה וכבר הבאתי לעיל מן הירושלמי שכל האמוראים היו מקדימין התפלה של ערבית לק"ש שהיו קורין אותה סמוך לשכיבה. (עפ"ז יש לפרש פלוגתא דמגילה גבי ואת הבית הגדול שרף באש דר"י אמר בית שמגדלים בו תפלה וריב"ל אמר שמגדלים בו תורה ואמר שם דריב"ל לטעמיה דאמר בהכ"נ מותר לעשות בהמ"ד ונראה דלטעמייהו אזלו ר' יוחנן סבר תפלות אבות תיקנום והן ד"ת לגמרי וחמירא קדושתן וריב"ל לטעמיה דכנגד תמידין כו' ולא חשיב כ"כ מפורש בתורה ולכן סבר קדושת בהמ"ד חמירא והפוסקים פסקו שם כריב"ל ודו"ק)

ובירושלמי פרק תפלת השחר מייתי פלוגתא אי נעילה פוטרת של ערבית ומוקי מ"ד פוטרת כמ"ד תפלת ערבית רשות וריב"ל סבר שם אינה פוטרת ולכאורה משמע דסבר תפילת ערבית חובה אבל המדקדק שם יראה להיפך דהא כולהו אמוראי שם שהקשו על רב שאמר פוטרת והקשה האיך הוא מבדיל כו' והאיך שבע פוטרת י"ח כו' משמע להדי' דכולהו סברי תפל' ערבית רשות רק דאפ"ה אינה פוטרת משום הבדלה או שבע כו' וכן סבר ריב"ל רק דאח"כ קאמר דמאן דאמר חובה ע"כ סבר אין פוטרת דאיך יפטור חוב את החוב זו היא דעת הירושלמי בזה ומוכח דכולהו סברי תפלת ערבית רשות עיין ברא"ש שלהי יומא שהביאו באורך ועוד משמע שם כל הנך שהתפללו של שבת בע"ש או של מוצאי שבת בשבת כו' ואמר שם דר' יוחנן פליג עלייהו ומשמע שם להדיא דתליא בפלוגתא אי ת"ע רשות או חובה דמאן דאמר מתפלל סבר רשות דהא מייתי עלה הך דעלה למטה אין מטריחין אותו והיינו משום דתפלת ערבית רשות כדאמרי' בשבת כיון דשרי המיני' כו' ואמר שם שאין להקל כל כך רק כמה דר' מפקד לאמורי' קום אכריז קמי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קיים כו' והיינו שהיה להם טורח להתאסף בלילה לבהכ"נ והקיל עליהם בת"ע שהיא רשות להתפלל בעוד השמש על הארץ ור' יוחנן דפליג ע"ז אזיל לשיטתיה דסבר דגם בערבית בעי לסמוך גאל"ת ותפלת ערבית חובה לכן צריך להמתין עד זמן ק"ש וא"כ ודאי אנן הא קי"ל ככולהו תנאי ואמוראי דשרו אף של מוצאי שבת בשבת ולא סמכי גאל"ת בערבית ומ"ש שם התוס' והרא"ש דהיינו לצורך מצוה להוסיף כו' או שאר מצוה קשה לי דא"כ מה שאיל ר' ירמיה לרב מי בדלת כו' פשיטא דבדיל דאל"כ הא לא הוסיף מחול כו' וליכא מצוה אלא ודאי דאף בלא מצוה שרי והיינו משום דתפלת ערבית רשות ואף דשמואל סבר שם ג"כ מתפלל של שבת בע"ש ואיהו סבר תפלת ערבית חובה לדידיה ודאי צ"ל משום מצוה להוסיף דהא אמר ואומר קידוש על הכוס ולא אשכחינן ליה דשרי של מוצאי שבת כו' ועיין היטב בכל זה ובירושלמי עכ"פ הכי נמי דלדידן דקי"ל תפלת ערבית רשות אין חיוב לסמוך גאל"ת בערבית כדעת רב עמרם. ושרי למימר יראו עינינו כו' ובזוהר ואתחנן דף רס"ד דפוס סלאיויטא אמר ר' יוסי הא תנינן צלותא דערבית חובה ודאי בגין דק"ש דערבית חובה וקב"ה איתיחיד בליליא כו' משמע להדי' דלמ"ד תפלת ערבית חובה שייך חובה לסמוך גאל"ת דהא תלנהו אהדדי לק"ש ותפלה שם והיינו ע"כ משום סמיכה ולא ידעתי אם זה ר"י בן חלפתא כי בירושלמי מייתי שהתפלל של מוצאי שבת בשבת וכן בתוספתא מייתי שהוא התפלל ערבית בעת נעילת שערים ונראה כוונתו קודם צה"כ דאי אחר צה"כ מאי קמ"ל ואולי כוונתו על נעילת שערי היכל ודו"ק וכמדומה דר"י הנ"ל שהובא בזוה"ק אינו ריב"ח דלכאורה הוי קשיש מרשב"י וגדול מאוד כמבואר בגמ' כמה פעמים ור"י שבזוהר הי' תלמיד רשב"י ז"ל וחבר לר' חייא ז"ל אבל רשב"י ז"ל עצמו סובר בזוהר בכמה מקומות תפלת ערבית רשות ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה