משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
פ שאלה
חתן הרוצה לקרו' ק"ש לילה ראשונה אם רשות בידו
תשובה איתא בגמ' חתן אם רוצה לקרות ק"ש לילה ראשון קורא רשב"ג אומר לא כל הרוצה כו' למימרא דרבנן לא חיישי ליוהרא כו' אר"י מוחלפת השיטה כו' ופ' התוס' ורא"ש כרשב"ג דאין רשאי והרי"ף פסק כת"ק ועיקר טעם מחלקותן אי קיי"ל כהך כללא דכל מקום שנה רשב"ג במשנתינו הל' כמותו הרי"ף ז"ל כ' דהך כללא לאו דסמכא הוא ורבותינו הצרפתים פוסקי' בכל מקום כרשב"ג כמבואר בכמה דוכתי ויש לחקור לתירוץ ר' יוחנן דמוחלפת השיטה הי מינייהו מפכינן והי' נראה להוכיח ממסכת תענית דהך דפסחים מפכינן דא' שם גבי יחידי' מתענין אמר ר"מ לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ר' יוסי אומר עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו וכן פליגי שם רשב"א ורשב"ג ורשב"ג א' בד"א בדבר של שבח אבל דבר של צער עושה וא"כ אי נימא לר"י דהך דהכא מפכינן הרי הוא דבר של שבח ואיך יאמר רשב"ג עושה א"ו דפסחי' מפכינן וע"כ דס"ל דהך דמלאכה בט"ב הוי דבר של שבח ולפ"ז ק' טובא ת"ק דהכא ודפסחים דלא ככולהו תנאי דכולהו מודי עכ"פ דדבר של שבח אינו עושה ולא פליגי רק בדבר של צער אבל לשינוי' דרב שישא כו' ניחא די"ל דת"ק ס"ל דאף שהוא של שבח אפ"ה מותר לכל אדם כיון דלא מינכרא מילתא ולשינוי' דר"ש נ' לומר דס"ל דהך דט"ב לא הוי של שבח דהא מודה רשב"ג וא' בד"א בשל שבח כו' אלא הוי של צער כיון שאינו עושה מלאכה הוא מתאבל יותר ולענ"ד ברייתא דתענית דאמר רשב"ג לעולם יעש' כל אדם עצמו כת"ח כדי שיתענה משמע דטעמא יהיב למלתי' רק דאפ"ה צריכינן לטעמא דהרואה אומר מלאכה הוא דל"ל וה"נ בהך דיחידי' מתענים לא מינכרא מילתא דמי יודע אם הוא מתענה לכאורה לר"ש ת"ק דפסחים הוא ר"מ דברייתא דתענית דס"ל דאף דבר של צער אין עושה וה"ה מלאכה בט"ב וא"כ הא ר' יוסי דנימוקו עמו אמר עושה וזכור לטוב וכרשב"ג וא"כ התם בודאי הל' כרשב"ג אף לד' הרי"ף ז"ל וגם בהך דהכא קצת סיוע משם לד' תוס' ורא"ש ז"ל לפסוק כרשב"ג דהא ר' יוסי ורשב"ג א' שם בד"א בדבר של שבח משמע דעכ"פ בשל שבח אין עושה ואפשר דת"ק ר"מ היא דלא מפליג רק בין היכא דמינכרא טובא או לא ובלא זה לשינוי' דר"י ע"כ כולהו תנאי דתענית ס"ל כרשב"ג עכ"פ בדבר של שבח ודו"ק בכ"ז: