משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
עח שאלה
הקורא ק"ש בלא ברכותי' אם יצא ואם יש חילוק בזה בין יחיד לציבור או לא
תשובה הנה איתא בירושלמי הביאוהו תוס' ורא"ש על המשנה הי' קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון ליבו יצא כו' זאת אומרת ברכות אין מעכבות וכ' תוס' ורא"ש בשם רב האי גאון דה"מ ביחיד אבל בציבור מעכבין מהך דספ"ק דמסיק דוקא סדר ברכות אינו מעכב הא ברכות עצמן מעכבין ור"ח ועוד כמה פוסקין אין מחלקין בזה ועי' חידושי הרשב"א ובאמת צ"ע מה ענין הך דברכות אינן מעכבין להק"ש להך דברכות מעכבות זא"ז דשם איירי לענין הברכות עצמן שאחת מעכב' חבירתה שאם לא אמר אחת לא יאמר גם האחרת שחכמים תקנו שניהן דוקא וכמו בתפלה דאם השמיט בה ברכה אחת לא יצא כלל וצריך לחזור כולה לכ"ע וכמו דאמר בר"ה ברכות של ר"ה ויוה"כ מעכבות זו את זו ואין מעכבין את התקיעות וכן בברכות של ברהמ"ז אמר לקמן בהדיא דמעכבו' זא"ז דאמר ברהמ"ז שנים ושלשה ע"ש וכן משמע מהא דמיבעיא לן נשים בברהמ"ז דאורייתא או דרבנן משים שא"י לומר על הארץ כו' וסד"א דפטורות מן התורה מכל הברכות ומשמע דמעכבות זא"ז וכן ה"נ שקיל וטרי ר"ל הכא לענין ברכות ק"ש אם מעכבות זא"ז אבל הברכות לענין ק"ש גופה הוי כמו ברכות אין מעכבות את התקיעות שאין הברכה מעכבת את המצוה אלא המצוה הברכה וע' סי' שקודם זה וכ"כ הגאון רבינו אלי' ז"ל לפרש כן:
אך צ"ע קצת דהא בירושלמי מסיק עלה אמר ר' יוסי אם אומר את צריך לברך בירך פי' שאם נאמר שהברכות מעכבות יש לפרש משנתינו איירי שכיון לבו ובירך ואמר שם עוד צריך לכוין לבו בכולם פי' בכל השתי פרשיות ואמר שם התיבון ואינו מפסוק ולא תניתה והכא אע"ג דלא תניתה צריך לברך פי' כיון דאמר צריך לכוין בכולן ע"כ איירי שהי' מפסיק ומדלג בין פ' שמע לוהי' אם שמוע דאל"כ הו"ל שהה כדי לגמור את כולה אם קורא כל מה שביניהם וע"כ שמפסיק ומדלג והרי אין זה שנוי במשנה ואפ"ה צריך לפרש כן ה"נ לענין הברכות יש לפרש דאיירי שבירך אף שאין נזכר במשנה הרי משמע שהדבר במחלוקת שנוי' ויש לתרץ כיון דקיי"ל בש"ס דילן דא"צ כונה רק בפסו' ראשון או עכ"פ פרק ראשון לר' יוחנן א"כ א"צ לפרש שמדלג בינתים דמתניתין איירי בעיקר ק"ש שהיא פ' ראשונה דאורייתא או פסו' ראשון לק"ש של ר"י הנשיא וא"צ להוסיף במשנה מה שלא נזכר וה"נ לא מוסיפין שבירך וכן מייתי שם בירושלמי ר' אחא בשם ר"י אם כיון לבו בפ' א' אע"פ שלא כיון בפ' שני יצא ומשמע שם שכן מסקנתו ודו"ק: