אור ברסלב
משכנות יעקב עו שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

עו שאלה

עה שאלה

עד היכן הוא סוף זמן ק"ש של שחרית:

תשובה הנה בענין סוף זמן ק"ש שכ' עד סוף ג' שעות כתב המ"א ז"ל דהנך ג' שעות לכ"ע מע"הש ולא מהנץ מנינן וכוונתו ז"ל דאף לדעת הפוסקים הסוברים דחשבינן י"ב שעות דיום הוא מהנץ החמה ועד השקיעה והיא דעת הרמב"ם והלבוש והמע"מ הסכימו לזה אפ"ה לענין זה מנינן מע"הש ועיין ביאורי הגאון ר"א ז"ל בהל' פסח שהשיג על דברי המ"א באורך וכתב דפשוט הוא דלדעת הרמב"ם ז"ל גם הג' שעות מהנץ מנינן שהוא רביע היום לפי דעתו ז"ל ודחה ראיות המ"א מן הגמ' ובאמת מוכח איפכא מדאמר בגמ' שית דליליא כו' ולדעת הרמב"ם כלים שית דליליא עם הנץ וע"ש שהכריע כדעת הרמב"ם בהרבה ראיות ומהחוש דודאי מהנץ מנינן וא"כ גם חשבון היום לי"ב שעות כן הוא והוא קולא קצת לחשבון הג' שעות לזמן ק"ש בימים הארוכים בתקופת תמוז אם נחשוב מהנץ:

אמנם ראיתי ונתון אל לבי אולי יש למצוא זכות על מה סמכו עוד המתאחרים יותר בקיץ עד ערך שמנה שעות על אבן השעות הנק' זייגר. אשר בערך זה אף אם נחשוב מהנץ עבר רביע היום מהנץ עד השקיעה והוא נגד דעת הרמב"ם ז"ל שכת' שכל השעות הנזכרי' בש"ס הם זמניות והוא רביע היום הן ארוך או קצר ובעינא לחדושי מלתא ומסתפינא מחבריי' דלענ"ד יש ללמד עליהם זכו' מצד א' דהנה מודעת זאת לכל מעיין בסוגיא דר"פ דברכו' דזמן ק"ש אינו תלוי בהתחלת לילה דהא לכמה תנאי זמן ק"ש ש"ע קודם צה"כ משקידש היום או כהנים טובלים וכמה שיעורין שהן קודם צה"כ ותלי' בזמן שכיבה א"ו שנק' ערב אף שאין נקרא לילה וכן בשחר א' בגמ' לעולם ליליא הוא והא דנפיק בדיממא דאיכא אינשי דקיימי כו' ולפי"ז יש לומר שלא נאמרו כל השיעורין אלא בזמן שהיום והלילה שוין י"ב שעות בכל א' ע"ז דברו חכמים בשיעוריהן אבל במקומו' שהיום גדול יותר דוחק גדול לומר דאפ"ה זמן שכיבה בצה"כ וזמן קימה בהנץ החמה אף שזמן קצר ביניהם ויש לומר שמשתנה הזמן בזה כיון דלא תליא במידת יום או במידת לילה רק בשכיבה וקימה ובודאי אילולי שממתיני' ק"ש על צ"הכ היה זמן שכיבה קודם:

והנה הרמב"ם ז"ל הוא שחידש הדבר דמחשבינן כל השעו' בש"ס זמניות והקשו עליו כמה גדולים מדברי הזו"הק פ' ויקהל דאמר דאף שהימים גדולים אותן שעות המתוספות של לילה הן ורק י"ב שעות נחשבין לילה ועמד בזה ג"כ הגאון מוה' יעבץ בס' לחם שמים והמג"א ז"ל בסי' רל"ג חילק דהזוהר מיירי לענין משמרו' דבעינן לכוין נגד המלאכים עיי"ש והנה מ"ש שם לענין שבת ומועד ודאי דברים נאמנים וקיימים דאזלינן בכל מקום בתר יום שלו אז וחלילה להרהר אח"ז והמהרהר שם חושך לאור ואור לחושך אולם בדברים שאין תלוין ביום ולילה יש לדקדק בחלוקו של המג"א בין המשמרות כו' דלפי דבריו ז"ל עכ"פ הג' משמרות בלילה הן י"ב שעות שוות לא זמניות וא"כ מאי קפריך הגמ' על ר"א אי קא סבר ג' משמרות הוי הלילה נימא עד ד' שעות הא אי הוי נקט שעות הוי אמינא זמניות ככל שעות שבש"ס לפי כלל הרמב"ם ז"ל וזמן ק"ש תמיד ברביע הלילה ועתה דנקט אשמורה ראשונה זמנה לעולם בסוף עשר שעות מחצות היום על אבן ה שעות בקיץ ובחורף וקושית הגמ' לא קשה כלל אלא ודאי דלא שנא וחשבון השעות כחשבון המשמרות וע"כ לדעת הזוהר גם חשבון השעות הוא על השוות בימים הבינונים ושלא כדעת הרמב"ם. ועוד קשה דמסיק נ"מ למאן דגני בבית אפל כו' כיון דתינוק יונק כו' ליקום וליקרי והא לר"א זמן ק"ש קודם הנץ וגומרה עד הנץ וצריך לקום קודם הנץ ובימים הארוכים הוא ג' או ד' שעות בערך מחצות לילה וזמן משמרה ג' כלה בשש שעו' אחר חצות לילה לדעת הזוהר שהלילה י"ב שעות שוות וא"כ סוף המשמרה הוא כמה שעות אחר הנץ ועבר הזמן לר"א אלא ודאי ברור לדעת הזוהר דהיום ולילה נחשבין תמיד לשווין וכמו בתקופת ניסן ותשרי רק שהיום לוה מן הלילה בתמוז והלילה מן היום בטבת ועל זה יסדו כל התנאים שיעוריהן ולר"א דסבר זמן ק"ש עד הנץ סבר הכל קמים אז ולא מיקרי תו זמן קימה והיינו ביום השוה דאז באמת דרך רוב בני אדם לקום בבוקר כי כבר ישנו הרבה ערך ח' שעות שהרי הכל שוכבים בסוף האשמורה ראשונה וישנים ב' אשמורות אבל בימים הארוכים בתמוז הכי נאמר שרוב בני אדם קמים בג' שעו' אחר חצות ואין ישנים רק ג' שעות או נאמר דאז תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת כו' תיכף בבקר ומי מעוררן אז שהוא עיקר זמן שינה בקיץ ודאי אין הדעת מקבלת כלל להיות בני אדם משתנים בשינתם יום יום בערך רבע כפי השתנו' היום בגודלו וקוטנו וגם התינוקות אלא ודאי כמ"ש וזמנו שוה תמיד לפי ערך יום השוה דאז זמן קימה לרוב ב"א היינו ו' שעות אחר חצות לילה לר"א וכן לר' יהושע דאמר עד ג' שעות יש לומר כן לפי דברי הזוהר דאטו נאמר שהבני מלכים הישנים עד ג' שעות מחשבי' להן בחכמת התכונה לעוררן בכל יום לפי ערך גודלו ברבע היום אף שעדיין לא שבעו בשינה כלל אין סופר ומחשב להן אבל אם השיעור הוא רק על יום השוה אין קושי' כלל כי שינתן שוה תמיד והרב יעבץ הסכים לזה ג"כ לחשב לר"י כפי דעת הזוהר הן בקיץ הן בחורף בזמן ט' שעות אחר חצות לילה ואמנם באמת אין ראוי לכל י"ש לסמוך ע"ז נגד דעת הרמב"ם ז"ל שכת' בהדי' להיפך ומפיו אנו חיי' רק ללמ' זכו' כתבתי זה:

והנה בעירובין סוגי' דתקופות ודאי ליכא לפרושי כל השעות הנזכרות שם על שעות זמניות כאשר הקשה תוס' שם דא"כ לא יהיו התקופות שוות וזה פשוט ובודאי הכונה שם על שעות שוות רק התוס' הקשה שם עוד בימים הארוכים לא יעלה חשבון השעות שם ט' ומחצה כו' וכן כולהו שם וכן בתקופת טבת כו' עיי"ש שעמדו בקושי' ולפי דעת זו של הזוהר ניחא טובא ולק"מ דלעולם חשבינן היום י"ב שעות וכן הלילה כמבוא' בזוהר שם והני שעתי דאתוספן כו' ויום מתחיל ו' שעות אחר חצות לילה וכן לילה מתחיל ו' שעות אחר חצי היום ועד"ז דברו חכמים בכל שיעוריהם שם ואתיין שפיר כל הסוגיות בגמ' המדברים מענין השעות שכולן כוונתם כן שלדעת הרמב"ם כמה קושיות בדבר גבי טעות העדים בשעות במס' סנהדרין איך נאמר שטעות העדים משתנה יום יום לפי ערך גודלו וקוטנו ברגע א' או פחות אטו העדים איצטרולוגין הם ובקיץ יטעו ג' פעמים כמו ביום החורף זה דבר מתמי' מאוד והרמב"ם לפי שיטתו כתב גם שם שהכוונה על שעות זמניות ובתשובת פאר הדור שלו דחק לתת טעם לדבר ודחוק מאד כמ"ש לעיל אבל אם הכוונה על שעות שוות ודאי נכון מאד והטעות שוה לעולם כל שיעורי חכמים כן הוא וכן בברכות פ"ק חשיב השעה כמה רגעי' יש בו ורגע כמימרי' כו' הרי עכ"פ השע' קצובה היא ובתוספת' על מתני' דעד סוף האשמורה חשיב אח"כ שיעור השעה והעת והרגע עיי"ש משמע שעל שעות כאלו דיברו חכמים בכ"מ ומשמע שגם האשמורות משוערים בהם וכדברי הזו"הק ובאמת המשמרו' בארעא המה מכוונים למשמרות של מעלה כדאמר בגמ' והא קמ"ל כו' וא"כ ע"כ הן שוות ולולי דברי הרמב"ם ז"ל היה נראה יותר להכריע כן ובפרט שהזוהר אומר כן אך חלילה לנו להורות כן נגד הרמב"ם והפוסקים שהביאוהו בלי חולק רק כתבתי זאת לצדד זכות על המתאחרי' ובפרט שהעירו בזה קצת האחרונים והש"ית ידין אותנו לזכות.

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה