אור ברסלב
משכנות יעקב עב שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

עב שאלה

עא שאלה

הציבור שהיו עומדים בשני חדרים והש"ץ עומד בתוך הפתח באמצע אם מצרפן:

תשובה הנה הטור ז"ל בשם הרא"ש ז"ל כתב דאפילו הם בשני מקומו' וש"ץ עומ' באמצען הוא מצרפן ולמד כן ממאי דאמרי' גבי זימון אם יש שמש ביניהם הוא מצרפן והפר"ח הוסיף עוד בשם תשו' הרשב"א ז"ל דה"ה אם מקצתן רואין אלו את אלו ג"כ מצטרפין כיון דילפינן מדין זימון ובזימון הוא דין מפורש ב' חבורות שהיו אוכלין בבית א' אם מקצתן רואין אלו את אלו מצטרפין וכתבו הפוסקים בשם הירושלמי דה"ה לשני בתים דמצרפינן להו בכה"ג עיי"ש. ולפ"ז כתב הפר"ח דכל סוגי' דעירובין דט' בגדולה ויחיד בקטנה כו' וכן ציבור בגדולה וש"ץ בקטנה כו' כולהו איירי בשאין רואין אלו כו' דבלא"ה בכל גוונא מצטרפין ואף שלא נפרצה במלואה כמו בשני בתים וכן דחק לפרש מ"ש הפוסקים גבי צירוף העומדים בתוכה דאיירי בכה"ג והדברים מוכיחים שזה דוחק גדול לאוקמה הנך סוגיות הכי דהא החצר קטנה נפרצה במלואה והאיך אפשר שלא יראו את העומד בתוכה והרמב"ם ז"ל סתם וכתב בפשיטו' הך סיגי' דעירובין דט' בגדולה כו' ולא חילק כלל לומר דברואין זא"ז מצטרפין הן אמת דגם בה' ברכות סתם וכתב המשנה דב' חבורו' שהיו אוכלים בבית א' ולא כתב דה"ה ב' בתים ולא כדעת הירושלמי וכן הרי"ף ז"ל לא הביא הירושלמי ופשטו' המשנה ודאי משמע לכאורה דדוקא בית א' אבל ב' בתים מחולקים הן ואין צירוף מועיל להן וכ"ש לתפלה ועוד דהא ריב"ל פליג בש"ס דילן על רב וסבר דאין הפסק מחיצה מחלק הציבור ואמר אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת ודילמא הירושלמי כריב"ל ס"ל לפי פירש"י ואנן קיי"ל כרב וכסיגי' דעירובין ואפי' לפי' התוס' בפלוגתא דריב"ל ורב דאיירי שיש עשרה במקום א' ולא איירו רק אם יכול לענות יחיד השומע דרב ס"ל דאין יכול אם מחיצה מפסקת ולריב"ל אין מפסקת אפ"ה הא תנן במשנה ב' חבורות שהיו אוכלים בבית א' כו' משמע שכל א' לבדה יש בה שיעור חבורה לזימון רק דנ"מ אם כאחד או כל חבורה בפ"ע כדאי' במשנה אלו מזמנין לעצמן כו' וא"כ שיש להם שיעור זימון ה"ו דומה לאם יש עשרה במקום א' דאף מי שחוץ למחיצה יכול לענות עמהן וכן יש לפרש הך דירושלמי דר' ברכי' מוקי אמורא על תרעא מציעא דבי מדרשא ומזמן לאילן ולאילן. דהיינו בכל חדר הי' חבורה שלימה ומצרפן כאחד וגם בדברי הפוסקי' ז"ל לא ראיתי שיכתבו בבירור דאף שאין בכל א' כדי זימון מצטרפין ובה"ג כתב בהדי' בשתי חבורות דיתבן בחד דוכתא או בתרי בתי אי חזו מקצתן הדדי מצטרפין לחדא ואי לא לא מצטרפין ומברכי כל חבורה כו' וכן ד' הרא"ש והרשב"א בשם ר"ח ז"ל שכתב דה"ה לשני בתים יש לפרש דוקא כעין המשנה דשתי חבורו שכל אחת יש בה כדי לזמן אבל אם אין בכל אחת כדי זימון אפשר דאין מצטרפין כל שמחיצה מפסקת ביניהן ובענין זה יש לפרש הירושלמי לענ"ד דאמר לשני בתים נצרכה. דה"פ האי דנקט מתניתין הך דינא דוקא בחבורות שלימות ולא נקט לה ביחידי' שמצטרפין ליעשות חבורה הוא משום דאיירי ג"כ בשני בתים דאז דוקא בחבורות שלימות הוא דמצטרפי אבל יחידי' לא אבל בבית א' אפילו יחידי' ג"כ מצטרפין לחבורה ואר"י והוא שנכנסו משעה ראשונה ע"מ כן ולהכי שייל אילין בית נשיא מה את עביד לון כבית א' או כשני בתים. ונראה לפרש שהיו שם מחיצות והיו מפסיקות בבית א' שאם הן כבית א' אפילו אינן חבורות שלימות מצטרפין ואם הן כב' בתים אין מצטרפין ואין מזמנין כלל ומשני אם הי' דרכן לעבור כו' מזמן וא"ל אינו מזמן ומשמע פירושו שאין מזמנין כלל לפי שאין בהן כדי חבורה בכ"א לבד ולדעת הפוסקים צ"ע מאי נ"מ אם בית נשיא הוא כבית אחד או כב' בתים הא בכל ענין צריך שיהיו רואין כו' או שמש מצרפן ולמ"ש א"ש דבבית אחד אין צריך שיהיו חבורות ובב' בתים צריך שיהיו חבורות שלימות וע' ביאורי הגר"א ז"ל שעמד ע"ז והגי' בד' הירושלמי ע"פ דעת קצת פוסקים דבבית א' לא בעינן שיכנסו מתחלה ע"ד כן והקדי' ד' ר"י שא' והוא שיכנסו מתחלה כו' ואח"כ אמר לשני בתים נצרכה פי' דאז הוא דבעינן כניסה מתחלה כו' ועפ"ז פי' דברי הירושלמי ולפמ"ש נכונים דברי הירושלמי בלי שום הגה"ה:

ועוד נלע"ד דלמסקנא דירושלמי דר' ברכי' מוקי אמורא על תרעא מציעא דבהמ"ד ומזמן לאילן ולאילן לא סמכינן כלל למעש' לצרופי ב' בתים אפי' רואין אלו כו' או שמש ביניה' רק בכה"ג דר' ברכי' דעדיפא טובא דהא תרעא מציעא דבי' מדרשא נראה שהי' דינה כמו חצר קטנה שנפרצה לגדולה דבטלה לגבה וכשש"ץ בקטנה וציבור בגדולה מצטרפין והוי' כקטנה להכא ולהכא שהבהמ"ד היו בו חדרים ומחיצה מפסקת ביניה' ובמחיצה דלת פתוח והי' עומד אמורי' דר' ברכי' על השער ממש ומצרף לאלו ולאלו ולכן הי' הוא עצמו מזמן שאם הי' עושה כן משום שיהיו רואין אלו את אלו למה מוקים אמורי' דוקא בכל דהו סגי או אפילו משום צירוף שמש לא הי' צריך לעמוד באמצע השער אם הי' משמש לשניהם וגם מסתמא לא הי' האמורא משמש א"ו משום שהי' הוא מזמן עשה כן והעמידו בשער כדי שיצטרף עם אלו ואלו דומי' דש"ץ בקטנה כו' ולא הי' רוצה לסמוך על ראיית מקצתן כו' או שמש כו' בשני בתים. ואפשר פי' המשנה דוקא בבית א' ומדברי הפוסקי' נראה קצת דר"ב עשה כן מפני צרוף שמש וצ"ע לענ"ד עכ"פ בכל דברי הירושלמי אין להביא ראי' רק לשתי חבורות שלימות שמצטרפין בראיית מקצתן או שמש ובפרט דקיי"ל כריב"ל דאם יש י' במקום א' אין מחיצה מפסקת וכן יש לפרש דברי ה"ג ור"ח ז"ל שכתבו הפוסקים דל"ד בית א' ובאמת הוא לכאורה דקדוק נכון למה נקטה המשנה את את הדין בחבורות שלימות דא' וא"ל אלו מזמנין לעצמן וכו' לאשמעינן רבותא דאפילו מקצת חבורה בזו ומקצת בזו מצטרפין כשרואין כו' ועפ"י מ"ש בירושלמי הוא מדוקדק ועכ"פ לא מצאתי מפורש דאפילו מקצתן בזו ומקצתן בזו מצטרפין לחבורה רק דעת הטור שכ' בשם הרא"ש ז"ל שכ' אם מקצתן בזו כו' וש"ץ באמצע הפתח הוא מצרפן וכן דעת הרשב"א בתשו' שכ' הפר"ח דאם מקצתן רואין כו' מצטרפין ולענ"ד הדברים צ"ע טובא ודו"ק היטב:

וכן משמע מד' א"ח בשם גאון ז"ל שכ' דעומד אחורי בהכ"נ וביניהם חלק כו' ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה משמע דוקא משום דמכניס ראשו בחלון דחלונות כלפנים אבל לא סגי במה שרואין פניו לחוד וכן משמע מהא דאמר רב וכן לתפלה כו' גבי מן האגף ולפנים והאיך אפשר שלא יהיו רואין את העומד מן האגף ולפנים או אפילו העומד מהאגף ולחוץ כ"ש העומד בחלון או על גבי הכותל ואפ"ה דוקא משום דהן כלפנים:

שוב ראיתי בתשו' הרשב"א ז"ל סי' צ"ו ומצאתי שכ' זה על דין התיבה והבימה באמצע ביהכ"נס יש בה מחיצת עשרה והש"ץ עומד עלי' וכ' דשפיר מצטרפי כיון שהבימה לתשמיש בהכ"נ עשוי' ורגלי בה"כ לתוכ' תמי' והביא ראי' מהך דאיתא בסוטה תיבה לא מפסקי וכן מבימה של אלכסנדרי' כו' והביא הב"י ז"ל תשו' זו ואח"כ כתב עוד שאפשר לומר כיון שרואין אלו את אלו מצטרפין כמו שמצטרפין לזימון והביא הירושלמי הרי להדי' שלא כתב כן רק בדרך אפשר ולסניף בעלמא בדין התיב' ועיקר טעמו דתיבה לא חייצה וכ' לסניף דאפשר לדמות צירוף תפלה לזימון אבל לא להלכה לסמוך על האי טעמא לחוד דיש לחלק בין זימון לתפלה כן מבואר שם בלשונו ז"ל דגבי זימון פשיטא לי' וכמ"ש בחידושיו ג"כ ולתפלה מספקא לי' וכ' טעם הראשון והוא עיקר בעיניו ולסניף בעלמא כ' דאפשר לדמות לזימון כו' וד' הפר"ח שכ' בשמו בפשיטו' דמצטרפין תמוהין מאוד דאדרבה מד' מהרי"א ז"ל והסמ"ק שכ' בדין הבימו' שיש להן מחיצו' עשרה וכן התיבות שיש להן מימין ומשמאל מחיצה י' לאו מחיצה הן ואין מפסיקין ומסתמא רואין הן את הש"ץ כמ"ש הרשב"א ז"ל ואפ"ה לא הקילו רק משום שאינן מחיצו' גמורו' או שעשויות לתשמי' ביהכ"נ כד' הרשב"א בטעם ראשון משמע הא לא"ה לא מצטרפי אף דרואין זא"ז וגם הרשב"א ז"ל בדרך אפשר כ"כ ולסניף אף דבזימון ס"ל לכל הפוסקים הנ"ל דמצטרפי אף בב' בתים ס"ל שאין לדמות צירוף לתפלה לזימון דלא כהפר"ח ולפ"ז נראה לכאורה דגם בדין שכ' הטור בשם הרא"ש ז"ל אם ש"ץ עומד בתוך הפתח מצרפן ונלמד מזימון צ"ע להלכה למעשה לדעת הפוסקי' אלו דס"ל שאין לדמו' לזימון ומכ"ש לפמ"ש לעיל באורך דדין הזימון גופי' צ"ע ודו"ק בכ"ז ועיין ביאורי הגאון ר"א ז"ל ס"ק ל"א שסיים על דברי הרשב"א אבל יש לדחות כל הראיות:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה