משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
עא שאלה
מי שעומד תוך הפתח מן המשקוף ולפנים ראשו לתוך החלון אם מצטרף לעשרה:
תשובה הנה בדין זה ז"ל הטור ז"ל וצריך שיהיו כולם במקום א' וש"ץ עמהם והעומד תוך הפתח מן המשקוף ולפנים מצטרף כו' והוא מסיגיא דפסחים גבי מן האגף ולפנים כמו שהביא הב"י ועיי"ש במשנה דרישא איירי באכילת פסח שנפסל ביוצא מחבורתו או מבית שנאכל ואח"כ אמר וכן במוקדשין כו' ואח"כ אמר מן האגף כו' ומחיצת קדשים היא מחיצת עזרה לקדשי קדשים ומחיצת ירושלים לקדשים קלים. ופי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות דסיפא דמן האנף כו' קאי על כל ג' עניני מחיצות הללו מחיצת העזרה לקדשי קדשים והבית לפסח וירושלים לקדשי קלים בכולן מן האגף ולפנים כלפנים כו' וכן החלונות ועובי החומה כלפנים והוא ברור ומוכרח במשנה שהוזכרו בה כל הענינים ברישא ואכולהו קאי הסיפא ולהכי משני בגמ' בדיוקא דאגף עצמו דרישא אסיפא כאן בשערי עזרה כאן בשערי ירושלים עיי"ש משום דמתניתין איירי בכולהו ולא קשה דיוקא אהדדי דיש מהן כלפנים ויש מהן דאגף עצמו כלחוץ כו' אבל הדין המפורש במשנה נוהג בכולן וכ"כ הרמב"ם ז"ל דין הבית לענין פסח בהל' ק"פ ודין העזרה בהל' בית הבחירה פ"ו ודין ירושלים בהל' מעשר שני פ"ב וא"כ נהי דידעינן דין אגף עצמו בעזרה ובירושלי' בפס' מיהא קשיין אהדדי וע"כ נקטינן לחומרא והוא כלחוץ דלא ידעינן אי דיוקא דרישא דוקא לגבי פסח אי דסיפא דוקא וכן פסק הרמב"ם ז"ל לחומרא וממילא דה"ה לתפלה דלפסח מדמינן לה דתליא ג"כ בשינוי מקום משא"כ עזרה וירושלים דתלי' בקדושת מקום כדאיתא בגמ' ומאי ראיה לתפלה דתלי' בשינוי מקום אלא ודאי מפסח ילפינן וזה נ"ל ברור וכדעת רבינו ירוחם שכתב הב"י ועיין בהגהות מהרל"ח ועיין ביאורי הגאון רבינו אליהו ז"ל ס"ק ך"ה ולמ"ש א"ש:
וכן בדין החלונות ועובי החלונות ועובי החומה כלפנים גם זה קאי אכל הג' דינים כמש"ל בשם הרמב"ם ואין כאן מחלוקת על דעת רש"י ז"ל שכתב משערי ירושלים דכולהו איתנהו לדעת הרמב"ם וסוגית הגמ' מייתי לה בהדי' לענין עזרה דמקשה שם מינה על רב דאמר גגין ועליות לא נתקדשו ובין בעזרה ובין בירושלים וכדמייתי שם מהא דכזיתא פסחא והלילא פקע איגרא דאיירי בקדושת ירושלים לאכילת פסח שהוא קדשים קלי' ומק' שם כמה קושיו' ומתרץ דשוו לקרקע עזרה והדר מקשה מהא דעובי החומה וחלונות כלפנים ומשני ג"כ בדשוו כו' ומשכחת להו בבר שורא עיי"ש והרמב"ם בהל' בית הבחירה הביא הך דחלונות ועובי החומה כלפנים גבי עזרה כפשוטו והראב"ד השיגו מהגמ' דמוקי לה לרב דווקא בדשוו כו' והרמב"ם גופי' פסק כרב שם בגגין ועליות דלא נתקדשו רק בדשוו כו' והכ"מ דחק שם והפר"ח בסי' זה כתב דהרמב"ם לא ס"ל כסוגי' זו ודרך דחי' בעלמא משנינן הכי וקושטא דמלתא לחלק בין חלונות לגגין ועליות וגם דבריו צ"ע טובא לדחות סוגי' דגמ' בלי שום ראי' ולחדש סברות של הוזכרו בש"ס והפר"ח הקש' עוד על פסק המחב' ז"ל כדע' הרמב"ם ז"ל נגד הראב"ד והוא פסק כדעת הראב"ד דדוקא בדשוו לקרקע כסוגית הגמ' וגם דבירושלמי ג"כ מוקי הכי עיי"ש והב"י ז"ל כתב שהגאונים כתבו כדעת הרמב"ם דמכניס ראשו בחלון די עיי"ש. ולענ"ד דברי הפר"ח תמוהים מאוד דכבר כתבתי לעיל משום הרמב"ם ז"ל דמתניתין קאי על כל ג' ענייני מחיצות והוא ברור ומבואר במשנה ורב דאמר וכן לתפלה ע"כ אדין מחיצת הפסח קאי ולא אדין עזרה וירושלים דהנהו בקדושת מקום תליין ואין זה ענין לתפלה וא"כ גם דין החלונות ועובי החומה כלפנים לענין פסח ודאי כפשוטו מתוקם לכ"ע אף להראב"ד ז"ל דהיכא נוקי הך דחלונות כו' לענין בית שהפסח לאכל בו בששוה לקרקע הבית והיכי משכחת לה מחיצת בית שוה לקרקעו. וגם מאי קמ"ל כיון שאין מחיצה מפסקת כלל הא לא בקדושת מקום תלי' רק בהפסק מקום אלא ודאי כפשוטו לומר שאין זה הפסק מקום העומד בחלון או ע"ג גובה מחיצה רק דמשום דקאי נמי אמחיצ' עזרה וירושלי' מקש' מינה לרב דס"ל דגגין ועליות לא נתקדשו וס"ל דלא נתקד' רק הקרקע ולא הגגין ועליו' וא"כ ממילא גם לא גובה המחיצה שהוא דומה ממש לגגין לענין קדושת מקום דבשלמא לענין שינוי מקום יש חילוק ביניהם דהעומד בגג ועליה אין רואה אויר, הבית והוי שינוי מקים והעומד על גובה המחיצה ורואה פני האויר אין זה שינוי מקום וזהו חילוק לענין פסח ולתפלה דתליין בשינוי מקו' אבל לענין קדושת מקום אין חילוק כיון שהגובה לא נתקדש ולהכי מקשה שפיר מהך דחלונות כו' לרב ולענין מחינות עזרה ומשני בדשוו לקרקע כו' דכל ששוה לקרקע נתקדש ולכן לא השיג הראב"ד על הרמב"ם בהל' ק"פ בדין החלונות כו' רק בהל' ביהב"ח דאיירי בקדושת מקום. וזה ברור לענ"ד וא"כ דינו של הרמב"ם לענין ק"פ ותפלה אמת ומוסכ' מכל הפוסקים וגם הראב"ד דחלונות כו' מצטרפין דלא כהפר"ח:
ולא עוד אלא לענין מחיצות ירושלים פסק הרמב"ם ז"ל דחלונות ועובי החומה כלפנים בפ"י מה' מעשה הקרבנות והראב"ד ז"ל לא השיגו שם. ולכאורה רק קשה על הראב"ד למה לא השיג שם רק בדין מחיצות הסוכה. והא כבר כתבתי דמשמע בש"ס דגם לענין ירושלים אמר רב גגין ועליות נתקדשו וא"כ ע"כ צריך לאוקמי הך דחלונות בדשוו לקרקע החצר וכדאיתא בירושלמי שהיה מבוצר לקרקע חצר עיי"ש אבל נראה ברור דלק"מ דבאמת לס"ד דש"ס הוי ס"ל דקדושת ירושלים דינה שוה לקדושת עודה לענין גגין ועליות. ולהכי הוי מקשה מכזיתא פסחא והלילא כו' דמשמע שהיו אוכלין פסח בגגות ירושלים וקשה לרב ודחי לה דאכלי בדתי' דאמרי' הלל באיגרא כו' אבל לבתר שקלא וטריא דש"ס מהנהו ברייתו' ומשניות דגגות ולשכית. ומסיק שם ותסברא והא תנן גגין הללו אין אוכלין שם ק"ק ואין שוחטין קדשים קלים והיינו כדרב דגגין לא נתקדשו ומהשתא מוכח ממילא דרב לא אמר דגגין לא נתקדשו רק בקדושת עזרה אבל לענין קדושת ירושלים לא אמר דהא לא אסרה במשנה בגגין הללו רק אכילת קדשי קדשים הא קדשים קלים שרי למיכלינהו בגגין הללו מדלא אשמע לן רבותא טפי דאפילו קדשים קלים אין אוכלים שם אלא ודאי שרי וע"כ שהם בכלל קדושת ירושלים עכ"פ אף שאינם בכלל קדושת עזרה וא"כ מבואר להדיא שיש קדושה לגגין בירושלים עכ"פ דאל"כ גם גגות העזרה כיון שאין העזר מקדשתן לא עדיפ' מכל גנות ירושלים שאין אוכלין שם קדשי' כלל א"ו דגגות ירושלים נתקדשו לענין קדשים קלים וה"ה לפסח וכ"ש החלונות עובי החימה וא"צ לפרש כלל בדשוו לקרקע חצר וזה ברור לפענ"ד וא"כ דעת הרמב"ם ז"ל נכונה גם בזה וגם הראב"ד מודה לו ולא השיגו כלל בזה והיינו נמי טעמא דבש"ס לא משני רק בדשוו לקרקע עזרה ולא אמר לקרקע חצר כדאיתא בירושלמי משום דלפי האמת לא איירי רב רק בגגין ועליות דעזרה כמ"ש לעיל וא"כ למסקנא א"ל הא דאמר רב משום ר"ח כזיתא פסחא כו' דאכלי באיגרא ג"כ וכפשטא ולק"מ מהך דשלא יעקרו מחבורה לחבורה כו' ומסתמא במקום אכילה אמרי הלל דגגות ירושלים נתקדשו וכן משמע בפ"ק דפסחים גבי ב' חלות של תודה שהיו מונחות על גב האיצטבא וכשירות היה כדאמרינן בגמ' רק שהיו נפסלין בלינה רק בדין מחיצות העזרה לכאורה דעת הרמב"ם צ"ע שהשמיט תירוץ הגמ' דמוקי לה בדשוו כו' ומשכחת לה בבר שורא כו' והיה נראה לפענ"ד טעם הרמב"ם שדחה סוגי' זו מפני סוגי' דזבחים ד' נ"ו דתני תנא קמי' דר"נ אורך העזרה קפ"ז על רוחב קל"ה א"ל הכי אמר אבא כגון זה כהנים נכנסים לשם ואוכלים שם קדשי קדשים ושוחטים שם קדשים קלים וחייבין עליהן משום טומאה ומקשה למעוטי מאי אילימא למעוטי חלונות דלתות ועובי החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים כו' משמע להדי' דכל חלונות ועובי החומה כלפנים דאל"כ שפיר איכא מעוטי חלונות ועובי החומה ובדלא שוו לקרקע עזרה דהא באמת עיקר חומת העזרה לא הי' גובהה שוה לקרקע עזרה שהרי עזרת ישראל היתה מתגבהת רק י"ב מעלות עד פתח היכל שהן ו' אמות כדאמר ביומא וחומת העזרה עכ"פ היה יותר מעשרים אמה שכל השערים שהיו שם היו גבוהים עשרים אמה כו' ולבר מתקרה ומעזיבה וא"כ מדאמר הכא דעובי חומת העזרה נתקדש משמע דאף בדלא שוו לקרקע עזרה שכל הרואה פני האויר עזרה יש בו קדושה שקדשוה מבחוץ וגם עובי החומה בכלל רק שער ניקנור לא נתקדש כדאית' בגמרא למאי דאמר רב גגין ועליות לא נתקדשו וצריך לחלק דוקא בגג שאויר מפסיק מתחתיו כמו גגי העליות ולשכית דכיון דמפסיק אוירא אין זה בכלל קדושת העזרה אבל החומה עצמה בטלה לגבי קרקע המקודשת וכרצפה דמי והעומד עלי' כעומד על הרצפה וע' בס"פ תמיד נשחט דמשני גבי הולכה דמסגי אאיצטבא כי' ופירש"י שהיו איצטבאות של בנין בעזרה והיו כרצפה. ובאמת לא הבנתי תי' הגמ' בפסחים בשורא ובר שורא דהיכן מצינו בעזרה חימה קטנה לפנים מחומה גדולה. וקרא דחיל וחומה לאו בחומת עזרה משתעי אלא בחומת ירושלים ועוד דאי בחומה קטנה שבפנים איירי מאי אמר עובי החומה כלפנים הא אף אי כלחוץ יש בו ק ושה כיון שהוא תוך חומה החיצונה שנתקדשה ולא אשמעינן רק דלא הוי כגגין ועליות הואיל ושוה לעזרה ולמה אמר כלפנים ועוד דאין זה מענין המשנה כלל דאיירי במחיצה המחלקת בין פנים לחוץ ועוד דלא משכחת כלל חומה קטנה בעזרה דהא עכ"פ יצטרך לעשות לה שער קטן ותנן כל השערים שהיו שם היו עשרים אמה ולכן נקט הרמב"ם המשנה כפשטא וכסוגי דזבחים ומסוגי' דזבחים הנ"ל משמע לכאורה דגם בהך דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש כו' לא איירי בגגות הן שיין והוי' להו מחילות וכדאוקמינן בפסחי' דא"כ היכי מקשה שם על הא דאמר אין שוחטין שם קדשים קלים והא זמנין משכחת לה לפני הפתח ופירש"י ז"ל שהן כנגד פתח היכל במזרח. והא כיון דאיירי במחילות לעולם לא הוו נגד הפתח שבתוך הקרקע הן ואין רואין פני הפתח כלל א"ו איירי בלשכות הבנויות למעלה ורואין את פתח ההיכל וא"כ מסתמא גם אידך ברייתא דבנויות בקודש ופתוחות לחול כו' ג"כ בהכי מיירי שעומדות ע"ג קרקע ואפ"ה א' וגגה קודש וצריך יישוב בזה ועי' בתוספתא דמעשר שני ונראה שיש שם הרבה ט"ס ודו"ק:
שוב ראיתי ברמב"ם פ"ה מהל' ביה"בח שכתב לפנים מן הסורג חיל גבהו עשר אמות ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חיל וחומה זו חומת עזרה לפני' מן החיל העזר' כו' כל שער מהן גובהו עשרים כו' הרי להדי' שחיל הוא החומה שלחוץ מחומת העזרה ועזרה לא היה רק חומה א'. ולפ"ז היה נראה לפרש סוגי' דפסחים דמשני בבר שורא פירושו דהאי עובי החומה דקתני במתני' לא איירי בחומת העזרה דלא משכחת לה בשווה כדמקשה הש"ס אלא דאיירי בחומת החיל ולענין קדושות הנוהגות בו דהחיל מקודש מהר הבית שאין נכרי וטמא מת ובועל נדה נכנסין לשם כדאיתא במשנה דכלים וברמב"ם פ"ז מה' ביהב"ח הל י"ו ואשמעינן דעובי החומה נידון כלפנים לענין קדושה זו אף דגגין לא נתקדשו כיון שחומתה שוה לקרקע עזרה כי גובה החיל ועזרת נשים עולה הקרקע י"ג אמות וחצי א"כ קרקע עזרת ישראל גבוה מחומת החיל ומפרש הגמרא דהמשנה דנקט עובי החומה בהכי מיירי ולא בחומת העזרה דגבוהה טובא. ולפ"ז א"ש טפי פסק הרמב"ם שהשמיט זה התירוץ שהוא סומך על סוגיא דזבחים דמפרשה למתניתין דהחלונות כו' בחומת העזרה גופא דהא אמר כגון זה כהנים נכנסים כו' וחייבים משום טומאה ומקשה אי למעוטי חלונות ועובי החומה הא תנן חלונות ועובי החומה כלפנים הרי להדי' דמפרש לה בחומת עזרה ולחייב עליה משום טומאה דאין חייבין משום טומאה רק בעזרת ישראל וכבר בארנו לעיל דחומת העזרה לא משכחת לה בדשוו כו' כדאמר בש"ס גופי' היכי משכחת לה ושיניי' דבר שירא ליתא להך ס גי' דבעזרה מיירי וע"כ דמחלקינן בין גגין ועליות ובין חלונות ועובי החומה ודברי הרמב"ם נכונים מאד הארכנו בזה קצת שלא לענינינו לישב ד' הרמב"ם עיין במ"א ס"ק י"ב דאזיל קצת בשיטת הפר"ח ובביאור הגאון ז"ל ס"ק ך"ו וס"ק ל"א. וכ"ז נראה ברור מאד: