אור ברסלב
משכנות יעקב סח שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

סח שאלה

סז שאלה

אם התחילו להתפלל כעשרה ויצאו מקצתן מהו לגמור כל התפלה:

תשובה ז"ל הטור ז"ל בסי' נ"ה ואומר קדיש וא"א אותו בפחות מיוד דכל דבר שבקדושה אין אומרין בפחות מיוד מיהו כשהתחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר הקדיש או הקדושה וכתב הב"י בשם האבודרהם שהביא תשו' הרמב"ם שאם התחילו בקדושה של תפילה אין אומרין הקדיש שאחריו שאין הקדיש חלק מאשר התחילו בו בעשרה וכ"כ הר"נ דהא דפליג בתרתי בבי אין פורסין ואין עוברין כו' להורות שאפי' פרסו ע"ש בעשרה ויצאו קצתן אין עוברין לפני התיבה דלא נימא שאינו אלא גמר וכן הוא בירושלמי כו' ותה"ד כתב דאם התחילו התפלה גומר סדר קדושה וקדיש דבתר תפלה היא גרירא שהיא ענין א' עם התפלה משא"כ ק"ש ותפלה דב' ענינים הן וכן תפלה וקריאת התורה ב' ענינים עיי"ש. וצ"ע בעיני טובא דהא מפורש בירושלמי אין קורין בתורה פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר אין מפטירין בנביא פחות מי' התחילו בי' ויצאו מקצתן גומר הרי להדיא דאפילו קה"ת ומפטיר אינם ענין א' לזה ואם התחילו קה"ת בי' ויצאו מקצתן אין מפטירין בנביא אחר כך אף שהשבעה קרואי' גומר וממתניתין גופא איכא למידק הכי מדקתני תרווייהו אין קוראין כו' ואין מפטירין וכמו דמקשה בירושלמי אהא דאין פורסין ואין עוברין ואהא יקשה טפי דהא אין מפסיק ן כלל בין קה"ת להפטרה וקיי"ל דמפטיר עולה למנין ז' וע"כ דהא אתי לאשמעינן דאף שהתחיל קה"ת לא הוי התחלה לגבי הפטורה וע"כ כן הוא דעת כל הפוסקים שדקדקו כן מהמשנה וירושלמי וא"כ אטו סדר קדושה וקדיש שייך טפי לתפלת י"ח מהפטרה לקה"ת. והא תפלת י"ח נתקנה בפ"ע מיסוד אנשי כנה"ג ובכל הג' עתים של יום וסדר קדושה היא תקנה בפ"ע בשחרית לבד ועפ"י גמרא דסוטה שאמרו ואלא עלמא אמאי קאי אקדושה דסדר' כו' וכמ"ש בסי' קל"ב שתקנוהו שיהא בני ישראל עוסקי' בתורה בכל יום עיי"ש בשם רש"י ז"ל ולפי הנראה אינה מתקנות אנשי כנה"ג רק מימות התנאים וגם מפסיקין בינה לתפלה בתחנונים ונפילת אפים משא"כ קה"ת והפטורה שהן ענין א' לגמרי ומצוה א' לקרות בציבור בתורה ונביאי' סמוכים ותכופים זה לזה ואפ"ה אמר במשנה וירושלמי שהן ב' ענינים ונראה לכאורה דכ"ש תפלה וסדר קדושה וקדיש והד"מ ז"ל כתב דמדברי הטור ג"כ משמע כהרמב"ם ואפ"ה סתם בש"ע כד' תה"ד כדרכו ז"ל לתפוס ד' האחרונים וגם שנהגו כך אבל מד' הירושלמי צ"ע בדבר ולפי הנראה לא עמדו האחרונים על דקדוק דברי הירושלמי בענין זה דקריאה והפטרה שהרי הכ"מ ז"ל בפ"ח מהל' תפלה נסתפק הא דאמר אם התחילו לקרות בי' ויצאו מקצתן גומר אם הוא ג"כ לדידן שכולן מברכין בתחלה ובסוף וא' הוי התחלה לכולן או דוקא לפי מנהג המשנה שהפותח והחותם מברך שאין כאן תוספת ברכות ולפי ד' הירושלמי מבואר להדי' אף שכולן מברכין דע"כ לא אשמעינן דהפטרה וברכותי' מילתא באפי נפשה אבל כל הקוראין בתורה הם ענין א' דומי' דמפטיר דממעט כן גם ממילא נתרבה כולן לענין א' אף שמברך כ"א בפ"ע וגם מד' המ"א סי' ק"מ משמע דס"ל שהז' הוא יקרא מפטיר אף שאין כאן עשרה והוא נגד הירושלמי דלדברי הירושלמי משלימין שבעה קרואים ואין מפטירין כלל בשיצאו מקצתן וא"כ היה נראה דה"ה לסדר קדושה וקדיש שאחר תפלה וכמ"ש לעיל וע' פר"ח שכתב שראוי לעשות כד' הרמב"ם וגם הוא לא הביא הך דקריאה והפטרה רק מנשיאת כפים ותפלה עיי"ש ואין זו ראיה דנשיאת כפים מ"ע בפני עצמ' לכהנים מה"ת. והן שתי מצות גמורות ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה