משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
סז שאלה
אם מותר לירד לפני התיבה מי שלא נתמלא וקנו עדיין:
תשובה ז"ל הטור ז"ל ואין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו אבל מי שהביא ב' שערות יכול לירד לפני התיב' ובלבד באקראי וכ"כ הרא"ש והרשב"א ותוס' וכמה פוסקים לתרץ הקושי' דבחולין אמר דבעינן מילוי הזקן ובמגילה אמרינן עד שיביא ב' שערות ותירצו דשם באקראי אבל מתשו' רב נטרונאי גאון ז"ל משמע דלא ס"ל חילוק זה ואפי' באקראי ס"ל דאסור לירד לפני התיבה שכתב כך ראינו שזה שאמרו כו' עד שתתמלא זקנו כך מצוה מן המובחר וכמה דאפשר גברא מלי' טפי עדיף אבל ודאי במקום מיבטיל קדושה וברוך וימלוך כו' אפילו בן י"ג שנה בדלא אפשר נעשה ש"ץ דא' זה הכלל כל שאינו מחוייב כו' טעמא שלא הגיע לכלל המצות אבל בן י"ג שנה ויום א' כי לא אפשר שפיר דמי הרי להדי' שאפילו רק להוציאן י"ח לבד לא התיר רק בדלא אפשר שלא לבטל קדושה וברו' כו' אבל כשאפשר להוריד גברא מליא טפי עדיף וכן מבוארין דברי הרמב"ם ז"ל שכתב בספ"ח מהל' תפילה וכל מי שלא נתמלא זקנו אעפ"י שהוא חכם גדול לא יהיה ש"ץ מפני כבוד הציבור אבל פורס ע"ש אח' י"ג שנה משהבי' ב"ש מבואר בהדי' דלא שרי רק לפרוס ע"ש אבל לירד לפני התיבה כלל לא אפי' באקראי ולכן לא כתב לא יתמנה ש"ץ אלא לא יהי' כו' ופי' שאסור לירד לפני התיבה וכדעת הגאון ז"ל וצ"ע לענ"ד על הב"י וכסף משנ' שכת' ד' הגאון ז"ל בתו' דברי הרא"ש והרשב"א ולא שהיא מחלוקת ועוד נלענ"ד מדברי הירושלמי כדעת הרמב"ם והגאון ז"ל דבירושלמי על משנ' דהמפטי' בנביא הוא פור' ע"ש והוא עוב' לפני התיב'. ואם הי' קטן אביו או רבו עוברים ע"י ואמר שם לא צורכא דילא הפורס ע"ש הוא עובר לפני התיבה פי' שכך הי' ראוי לגרוס שהרי האי שמע היא הקודמ' בזמן והיה לו לומר כסדר שהפורס ע"ש עושה את כולן וא' ריב"ח כדי לזרזו ופי' דלהכי נקט הכי כדי לזרזו למפטיר שיהי' לו לכבוד כדאיתא בגמ' ואח"כ אמר אם הי' קטן אביו או רבו עוברין ע"י והא תנינן קטן לא יפרוס ע"ש פי' ומדלא קתני רק אביו או רבו עוברין ע"י פי' לפני התיב' משמ' דפריסת שמע כשרה בו אף שהוא קטן. ואמאי הא תנן ברישא דלא יפרוס א"ר יודן כאן בשהביא ב' שערות כאן בשלא הביא ב' שערות פי' דהך דאם הי' קטן לא קטן ממש הוא דאסור אף בפריסת שמע אלא בשהביא ב"ש ואפ"ה נקרא קטן ואינו יורד לפני התיבה ואביו או רבו עוברין ע"י והא שם באקראי הוא לפי שהוא מפטיר ונתנו לו הכבוד הזה להתפלל ואפ"ה אסור לירד לפני התיבה אף שהביא ב"ש כ"ז שלא נתמלא זקנו וגם דעת הרי"ף ז"ל נראה שכן היא שבפ' הקורא עומד על המשנה דקטן לא יפרוס על שמע ואינו יורד לפני התיבה ואינו נושא כפיו הביא ע"ז ברייתא דחולין ת"ר נתמלא זקנו ראוי להיות ש"ץ ולירד לפני התיבה ולישא כפיו הרי להדי' שכת' זאת לפרש המשנ' דעד כמה נקרא קטן לזה כתב הבריית' דבעינן מילוי הזקן. אבל לד' הרא"ש ורשב"א וטור המה סותרים זא"ז המשנה והברייתא וצריך לחלק ביניהם דהמשנה באקראי והברייתא איירי בקביעות ואיך יסתום הרי"ף ז"ל כ"כ להביאם תכופים יחד ולא כ' שום קו' ושום חילוק ביניהם אלא ודאי דלא ק' לי' מידי דמשנתינו נקטא עיקר האסור דקטן ודאי אסור לכ"ע אף דיעבד שאינו מוציאן י"ח אבל מי"ג שנה ואילך ודאי מוציאן כשא"א בענין אחר וברייתא אשמעינן דנתמלא זקנו ראוי להיות ש"ץ ולירד א רי' פיק שראוי הוא לכך. הא קודם לכן אינו ראוי לכך אבל אי עביד עביד או בשא"א וכד' הגאון ז"ל ולכן לא הוצרך הרי"ף ז"ל להאריך בזה שהוא מבואר במשנה וברייתא ואין סותרין זא"ז וע' ברש"י ז"ל שפי' בפ"ק דחולין ראוי ליעשות ש"ץ מלתא באפי נפשה לתקוע שופר כו' ולירד לפני התיבה תליא מילתא באפי נפשה ולפירושו ז"ל הרי מבואר דאסור לו לירד לפני התיבה כלל אף שלא בקביעות דהא תרי מילי נינהו ש"ץ ולירד כו' ועיי"ש בגמ' דללישנא בתרא שם אפילו שאר עבודות דס"ל לרבנן שם דכשרין מי"ג שנה והלאה דלא כרבי דא' שם דדוקא דיעבד אבל לכתחלה אין אחיו הכהנים מניחי' אותו ומשמ' דלישא כפיו דא' שם דבעינן נתמלא זקנו היינו אפילו דיעבד ואפילו באקראי דהא א' שם מאימתי כשר לעבודה משיביא ב"ש וע"כ היינו בדיעבד ובאקראי להך לישנא דאין מניחין לו לכתחלה וקתני רישא דלישא כפיו בעי נתמלא זקנו ומשמע דהיינו אפילו בכה"ג וע"כ ה"ה לירד לפני התיבה דבחדא בבא מתניא בין בפ"ק דחולין בין במגילה בפ' הקורא עומד וזו ראי' נכונה לד' הגאון ז"ל והרי"ף והרמב"ם ז"ל דאפילו באקראי אי אין לו לירד לפני התיבה עד שתתמלא זקנו וידוע שדרך הגאונים ז"ל לפסוק כלישנא בתרא בכל מקום וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' כלי המקדש כהך לישנא דאין אחיו מניחין אותו עד שיהא בן ך' וגבי נשיאות כפים כ' הרמב"ם ז"ל פ' ט"ו ששה דברי' מונעין מלישא כפיהם ואלו הן כו' וחשיב שם השנים ואח"כ כתב השנים כיצד. כהן נער לא ישא את כפיו עד שתתמלא זקנו משמ' להדי' דפסול גמור הוא לנשיאת כפים כמו אינך דברים דחשיב שם ולא משום כבוד הציבור וכן סתם הטור ז"ל בהל' נשיאת כפים כד' הרמב"ם ז"ל ולא חיל' כלל להתיר נ"כ באקראי משהביא ב"ש כמ"ש הרא"ש ורשב"א ור"נ וכבר הק' שם הב"י על הטור ז"ל שכ' כד' הרמב"ם ולא כד' הרא"ש אביו והי' נראה לומר דלענין נשיאת כפים דחמיר איסורי' טפי ולא משום כבוד הציבור חשש לדעת הרמב"ם וגבי תפלה שאין איסורו רק מטעם כבוד הציבור כמ"ש הרמב"ם ז"ל כתב להקל כדעת הרא"ש ורשב"א ז"ל ועכ"פ לפמ"ש שהגאון ורי"ף ורמב"ם מחמירים וכן משמע דעת רש"י ז"ל וכן מבואר מדברי הירושלמי ומסוגית הגמ' ללישנא בתרא היה נראה להחמיר בדבר וצ"ע: