אור ברסלב
משכנות יעקב סד שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

סד שאלה

סב שאלה

ברכת פסוקי דזמרה אם היא מתקנת אנשי כנה"ג:

תשובה הנה הפר"ח ז"ל תמה במה שאומרים ברוך שאמר דהא מאחר שנחתם ונסתם התלמוד האיך יכלו הגאונים ז"ל לתקן ברכו' מחודשות וגם תמה על הרא"ש ז"ל דגבי ברכת פדיון הבן תמה על הגאונים וכאן הודה להם וסיים צ"ע ומאד נפלאתי על הרב ז"ל שנראה שפי' דברי הרי"ף ז"ל שכתב ותקינו רבנן ברכה לפניהם כי' היינו תקנת הגאונים ופשוט שזה אינו אלא נראה ברור שהמה תקנת התנאים ואפשר וקרוב תקנת אנשי כנה"ג והוא ז"ל עצמו לקמן הביא הירושלמי סח בין ישתבח ליוצר חוזר עליו מעורכי המלחמה ואם כן הרי מפורש ברכה שלאחריהם ובזוהר מפורש בפרשה תרומה ואתקינו אנשי כנסת הגדולה סידורי דתושבחן דדוד כו' וכ' בפרשה ויקהל ד' רט"ו ע"ב דפוס סלאוויטא תיקונא תניינא בתקונא דקיומא בהאי עלמא בעובדא דבראשית לברכא לקוב"ה על כל עובדא ועובדא לקיימא קיומא דהאי עלמא וע"ד בברוך שאמר ברוך ברוך על כולא כו' מבואר להדיא שהמה תיקון אנשי כנסת הגדולה לקיומו של עולם וכן מבואר בדברי ס' היכלות שכתב הטור ז"ל שתקנוהו אנשי כנסת הגדולה ע"פ פיתקא והאיך נעלם כ"ז מעיני הפר"ח עד שהיה סבור שתקנת הגאונים המה ואף שר יוסי אמר יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום משמ' שלא היו הכל זהירין בהן הלא כמו כן אמ"ל יהי חלקי מגומרי שלש סעודות אף שהן חובה גמורה רק לפי שאין הכי זהירין בהן ושכרן גדול אמ' כן וכן בזה לא היו הכל זהירין מתיך טרדתן לקרות כל פסוקי דזמרה קודם תפלה ושכר הזהיר בהן גדיל לכן אמר כך ובזוהר הק' בכמה דוכתי מבואר גודל תיקון פסוקי דזמרה ושהמה יסוד מוסד בעיקר התפלה ולענ"ד גם מדברי הרמב"ם ז"ל משמע כן שכתב בפ"ז מה תפלה וז"ל כשתיקנו חכמי דברי תפלו' אלו תקנו ברכות אחריהם לברך אותן בכל יום כו של הפרק וכ' בו גם ברכו' אלו ברוך שאמר וישתבח וכתב שתקנום לפני הזמירות ולאחריהם ומשמע דהכל תקנת מתקני התפלות והם אנשי כנה"ג ואח"כ כ' חשבון מאה ברכו' וחשב בתפלה י"ח ברכות ואח"כ בזמן הזה שתקנו ברכות המינין כו' נמצאו ה' ברכות יתירים הרי דחשבון ק' ברכות הוא מימות התנאים הראשונים קודם שהוסיפו ביבנה ברכת המינים וגם ברכת הטוב והמטיב. ואפ"ה הכניס בחשבון ברכת ברוך שאמר וישתבח ע"ש וע"כ שהן תקנת אנשי כנה"ג וזו רא ה מד' הרמב"ם ז"ל ובאמת קשה בעיני לכאורה מה שפסק המחבר ז"ל בש"ע שאם נכנס לבהכ"נ והתחילו הציבור יוצר ואין שהות לומר פסוקי דזימרה אף ע"י דילוג. שיתפלל עם הציבור ויאמר אח"כ הפסוקים בלא הברכות. וקשה מנ"ל הא הא הר"ר יונה ז"ל לא כתב כן רק לשיטתו דס"ל דמותר לאומרן אחר תפלתו עם ברכותיהן ולשיטה זו שפיר כתב דאף שמצוה להקדימן לתפלה במקום תפלת ציבור מאחרינן להו וכמ"ש הפוסקי' דלא חיישינן לסמיכת גאולה לתפלה במקום תפלה בציבור אבל לפי דעת הגאונים ז"ל דלא נתקנו רק קודם התפלה ואח"כ עבר זמנן. וא"כ מנין לנו לבטלן לגמרי מפני תפילת צבור ולעקור תקנת אנשי כנסת הגדולה ואין ראיה מסמיכת גאל"ת. שאינה אלא דקדוק מצוה ולא תקנה קבוע והגאונים ז"ל באמת לא כתבו בתשובותיהם רק לדלג בפסוקים ולומר הברכות ומעט פסוקי' כמבואר בדבריהם ז"ל אבל לא כתבו כלום שאם אין שהות כלל לא יאמר אותם כלל מפני תפלה בציבור רק אדרבה משמע מדבריהם ז"ל דלא ס"ל הכי שכתב הטור ז"ל שאלו לרב נטרונאי אם בא לבהכ"נ ומצא ציבור לסוף פסוקי דזמרה מהו שיתפלל עם הציבור ויאמר פסוקי דזמרה אח"כ והשיב שאינו יכול כי תקנום קודם תפלה אלא אומר ב"ש כו' וחותם בישתבח וממהר להתפלל עם הציבור ולא יאמר אותם אחר התפלה כל עיקר עכ"ד ולמה לא סיים שאם אין שהות כלל ידחו לגמרי שהרי השואלים לא ביארו שאלתם אם יש שהות לדלג. אלא ודאו דהא פשיטא לי' דלא שרינן כיון שאסור לאומרם אחר תפלה וזו היתה שאלתם רק נתן להם תקנה לדלג מה שאפשר ולמהר להתפלל בציבור רק שעכ"פ יא ירו הברכות קודם התפלה. וכן מדוקדק לשון רב עמרם שכתב הטור אם רואה אדם שאם יאמר כל אלו הפסוקי' לא יוכל להשלים תפלתו עם הציבור יאמר ב"ש ומזמור תהלה לדוד בלבד וחותם בישתבח מבואר להדי' שלא התיר רק דילוג הפסוקים משום תפילה בציבור ואזיל לשיטתי' דס"ל עיקר תקנת הברכו' משום מזמור זה לבד כמ"ש הרא"ש ז"ל בשמו וכן משמע ממה שכתב הרא"ש ז"ל משמו ז"ל שאע"פ שתקנו לומר מתהלה לדוד עד כל הנשמה כיון שעיקר קר של התקנה נראה שלא היתה אלא מפני זה המזמור די לו בזה המזמור כדי שיקרא ק"ש ויתפלל עם הציבור משמע דס"ל שאלו היתה התקנה על כולן לא היו נדחין כלל מפני תפילת הציבור ומשים דס"ל שאין לאומרם כלל אחר התפלה שלא כדעת הרר"י ז"ל וא"כ פסק המחבר ז"ל צ"ע שפסק כדעת הגאונים שאין לאומרם אח"כ כלל ואפ"ה פסק שאם אין שהות ידחו לגמרי מפני תפלה בציבור ואיך יבטל תקנת אנשי כנה"ג וזה לענ"ד דלא כמאן. וע' בפ' ע"פ גבי ברכת השיר דר"י א' יהללוך ור' יוחנן אמר נשמת כל חי ובתוס' שם דלהכי קרי לי' ברכת השיר לפי שאומרים בשבתות בסוף פסוקי דזמרא וע"כ הא דקרי לה ברכה היינו משום שאומרים אחריה ישתבח דנשמת לחוד לאו ברכה וזה ברור ומבואר מכאן תקנת ברכת פסוקי דזמרא וקרו לה ברכת השיר שפיר כי פסוקי דזמרא נקראים שיר כמו שנקראים זמירו' וכן ר"י קראו הלל:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה