משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
סב שאלה
בדין מניח הכד ברה"ר ונתקל בו או שברו פטור מאי טעם שפסקו הפוסקים כר' אלעאי שא' הטעם לפי שאין דרכן של בא' להתבונן כו' דלא ככולהו אמוראי:
תשובה הנה במס' ב"ק דף כ"ז ע"ב איתא בגמ' אמאי פטור איבעי' ליה לעיוני אמר רב בממלא ושמואל א' באפילה שנו כו' ובמערבא א' לפי שאין דרכן להתבונן בדרכים הוי עובדא בנהרדעא וחייבי' שמואל כו' ומק' אלא רבא לימא כשמואל ס"ל ודקדקו הפוסקים מכאן דלית הילכתא כשמואל ולכאורה אפשר לומר דשמואל לטעמי' דס' בפ' הגוזל ד' צ"ט ע"ב כר"מ דס' נתקל פושע הוא ומחייב שם טבח אומן שקלקל מטעמא דאיבעי' לי' למרמי' אנפשי' ומוקי לה כר"מ ולדידי' ודאי אין סברא לומר לפי שאין דרכן כו' כל שהוא ביום ויכול להתבונן משא"כ באפילה שא"א לו לעיין ועיין בתוס' אבל לדידן דקיי"ל נתקל אנוס הוא ולא איבעי' ליה למרמי אנפשי' ודאי סברא הוא לומר שאין דרכן של בני אדם כו' ואפשר דאפילו רבו ר"י דמוקי מתניתין בממלא או בקרן זוית היינו משום דבעי לאוקמה מתניתין אפילו לר"מ דא' נתקל פושע הוא מדפליג ר"מ באידך מתניתין דנשברה כדו כו' ולא פליג ברישא מ' דרישא אפילו ר"מ פוטר ולהכי טרחי רב ור"י לתרוצי גם אליבי' דר"מ אבל לדינא דקי"ל כרבנן גם אינהו ס' דא' שאין דרכן להתבונן כו' וכדא' במערבא ולהכי מק' לימא כשמואל ס"ל ולא א' לימא כרב או כר' יוחנן דהא לכולהו חייב אם לא בממלא או בקרן זויות א"ו דאינהו לא להלכה א' כן רק לאוקמי מתניתין כר"מ משא"כ שמואל דלמעשה א' כן וכמ"ש ודוק ולפ"ז א"ש בפשיטות דברי הרי"ף ז"ל שפירש כר' אלעאי וע' מ"ש הרא"ש ז"ל בזה: