אור ברסלב
משכנות יעקב סב שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

סב שאלה

סא שאלה

בדין אנדרוגינוס אם מילתו דוחה שבת היינו אם הוא ודאי או ס' זכר:

תשובה הנה דבר זה במחלוקת שנוי' במשנתינו בשבת פר"א ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת ר"י אומר אנדרוגינוס זכר הוא ומחללין עליו את השבת וא' שם ר"ח לא לכל א' ר"י אנדרוגינוס זכר הוא שאם אתה אומר כן בערכין יערך כו' וכתב שם הרי"ף ז"ל איכא מ"ד דא' מדמפרשינן טעמא דר"י הלכ' כוותיה ואח"כ כתב וגאון אמר אין הל' כר"י ולא הכריע הרי"ף ז"ל בזה משמע מדבריו ז"ל דמספקא הוא לי' ואין דוחה שבת וכן פ' המחבר בש"ע ויש להעיר בזה קצת בסוגיא דיבמות דהנה אי' ביבמות דף פא בסוגיא דאנדרוגינוס אר"י ור"ש אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה ופליגי ר"י ור"ל בפירושא דמילתא ר"י סבר דמאכילה אף בתרומה דאורייתא דודאי זכר הוא ור"ל סבר דווקא בתרומה דרבנן דספק הוא ומקשה בגמרא מהא דאמר בסיפא אנדרוגינוס נושא ואסיק בקו' על ר"ל ולכאורה י"ל דטעמא דר"ל מברייתא דמייתי לקמן משמי' דרב דאמר ליתא למתני' מקמי ברייתא דאמר ר"י אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים כו' וס"ל דספק הוא ולהכי מפרש ר"ל גם במשנה דוקא בתרומה דרבנן והא דא' נושא י"ל לכאורה דלאו ד"ה הוא רק דברי ר' יהודה היא דא' ברישא שם טומטום שנקרע כו' ואח"כ אי' הא דאנדרוגינוס ואפשר שגם זה מדברי ר"י היא ואזיל לטעמ' דס' בפ' ר"א דמילה אנדרוגינו' דוחה שבת דס' ודאי זכר הוא ובתוס' הק' מאי מק' אדר' יוסי מהא דנושא וכתב בדוחק דגם זה מדברי ר"י הוא אע"ג דר"י מפסיק בינתים ובאמת הוא דוחק גדול דמנ"ל להקשות וטפי נראה דס"ל לגמ' דבבא באנפי נפשה הוא ולא מדברי ר' יוסי ולא מדרבי יהודה אלא דברי ת"ק והכי משמע מל' המקשן דא' מכלל דת"ק ספוקי מספקא ליה רק דמק' כיון דת"ק דמתני' סבר זכר ודאי הוא מנ"ל לר"ל דר"י ור"ש לא סברי הכי ולפרושי דוקא בתרומה דרבנן זה הנ"ל מדברי הגמרא:

ולענין הלכה פליגי בגמרא אמוראי אליבא דרב איכא מ"ד משמיה דרב דאין הלכה כר"י דמתניתין כ"א כר"י דברייתא דספק הוא ואמרי בי רב משמי' דרב הל' כר"י באנדרוגינס ופי' הרא"ש משם הרי"ף דקאי אר"י דברייתא דס' הוא ופסק הרי"ף ז"ל כן אף דר' יוחנן א' מאכילה בחזה ושוק וסבר דודאי זכר הוא אפשר דגם איהו סבר דהדר בי' ר"י אח"כ ועוד דלר' יוחנן בל"ז אין הלכה כר"י דמתניתין דאיהו סבר הל' כסתם משנה וכמה סתמי משניות יש דסברי אנדרוגינוס ס' הוא כמ"ש התוס' בהא דשמואל עיי"ש וכן במשנה דפרק ר"א דמילה א' ת"ק ס' ואנדרוגינס אין מחללין עליהן את השבת ור' יהודה פליג והא חשיב סתמא לר"י:

והרי"ף ז"ל השמיט גם הא דא' רב הונא משמי' דרב חייבין עליו סקילה כו' משום דס"ל שגם זה אינו כהלכה רק כאינך אמוראי משמי' דרב דמשוי לי' ספק ולכאורה יש ראיה להרי"ף ז"ל דאי כפירש"י ותוס' דאמרי בי רב פסקו הלכה כר' יוסי דמתניתין ל"ל למימר הלכה כר"י הא ת"ק דנושא כו' ור"א ור"א בן שמוע וכמה תנאי סברי דזכר הוא ומ"ש דנקיט לר' יוסי טפי מכולהו תנאי ומסתמא דנושא כו' ועוד מ"ש דשבקי' לר"ש בר זוגי' אלא ע"כ מ' לכאורה דאר"י דברייתא קאי דמשוי ליה ס' ופליג אתנאי דמתני' נמצא לד' הרי"ף ז"ל אנדרוגינוס ספק הוא לכל דבר אף לסקילה ולנשואין הוא ס' ומסתמא ה"ה לענין מילה דעתו שאין דוחה את השבת אף שבפ' רא"דמ כ' דעת איכא מ"ד מדמפרשינן טעמא דר"י הל' כוותיה וכמו שכתבנו לעיל משמו הנה אח"כ הא הביא ד' גאון דא' אין הלכה כר"י ואף שלא הכריע נ' דעתו כדעת הגאון דהא השמיט כאן הך דחייבין עליו סקילה אע"ג דג"כ רב שיזבי משמי' דר"ח מפרש לה כמו שם במס' שבת ואפ"ה לא פ' כוותיה משים דס"ל כמ"ד ספק הוא לכל דבר ה"נ התם ואי נימא דגם לר"י שם לכל מילי ס' הוא רק לענין מילה דרבי' קרא המול לכם כל זכר כדא' שם ר"ח לר"י לא לכל כו' א"כ ה"נ ושמא דגם ר"א ות"ק סברי דס' הוא לכל מילי רק לענין סקילה מקרא דאת זכר וא"כ ליכא עלייהו פלוגתא כלל ולמה השמיטה הרי"ף ז"ל א"ו ס"ל ז"ל כר"י דברייתא דלא הכריעו בו כו' ומ' הלשין שלא נתנו לו חכמים לא דין זכר ולא דין נקיבה ומ' דגם לענין סקילה לא הכריעו בו כלל ולר"א הרי הכריעה בו תורה דין זכר ובודאי דעת רי"ף ז"ל גם לענין מילה כדעת הגאון שהוא ס' ואין דוחה שבת ואין מברכין עליו וכת"ק דמס' שבת:

ודברי הראש ז"ל צ"ע דכאן פסק כפירש"י ותוס' דרב לאקבועי הלכה כר"י דמתני' בא דמשוי לי' ודאי זכר לכל מילי דהא לר"י דמתני' מאכילה בתרומה דאורייתא אלמא זכר ודאי הוא לכל דבר וא"כ ה"ה לענין מילה ובלאו ריבוי' דהמול לכם כל זכר וא"כ למה סתם במס' שבת כד' הרי"ף ולא כ' שלדעתו ז"ל הלכה כר"י דמילתו דוחה שבת ולא מטעמי' אלא דלכל מילי זכר הוא אבל ראיתי בד' הרא"ש בבכורות פ' על אלו מומין גבי בכור שהוא אנדרוגינוס כ' שלדעת הרי"ף ז"ל דפסק כר"י דברייתא דא' ברי' בפ"ע הוא הלכה כרבנן דמתני' דא' אינו בכור אלא נגזז ונעבד ומ' דמפ' ברי' הוא שאינו לא זכר ולא נקיבה דהוי ס"ל לרבנן שם דאי ס' הוא הוי ס' בכור כדא' ת"ק שם וזה דלא כפירש"י ז"ל ביבמות בהך דר"י דברייתא שכ' דספק הוא ולא ברי' בפ"ע ולא ידענא מנ"ל הא לדעת הרי"ף ז"ל דנ' דהרי"ף ז"ל ספק משווי ליה לכל מילי ושוב הביא ד' רש"י ור"י ז"ל שפסקו כר"י דמתניתין וכ' כיון דאיפליגו בה רבוותא טוב להחמיר כו' ומ' דלא מכרע ליה מילתא כדעת ר"י ז"ל ומספקא ליה הלכה כמאן ולא כ' רק טוב להחמיר כו' וכ"כ בטוי"ד בשמו ז"ל בהלכות בכורות וא"כ גם לדעת הרא"ש ז"ל אין מילתו דוחה שבת דספק הוא ואין מברכין עליו ודברי הטור בזה בהל' מילה גם דברי ב"י שם צ"ע גם דברי הרמב"ם ז"ל צריכין עיון דהא בפ' א' מה' איסורי ביאה פ' דחייבין עליו סקילה כזכר ומשמע דזכר ודאי הוא ובהל' בכורות פ' כרבנן בתראי דאינו בכור ונגזז ונעבד וע"כ צ"ל שהוא פוסק כדא' רב שיזבי משמי' דר"ח לא לכל א' ר"א אנדרוגינס זכר הוא ומייתי מהא דא' ר"א לא קדושין ולא מקדישין ודווקא גבי סקילה דרבי' קרא ואת זכר כו' וס"ל ז"ל דמדפרשי אמוראי בתראי למילתא דר"א ע"כ הלכתא כוותיה וכן משמע שם מהא דאמר רבי כשהלכתי ללמוד תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע כו' דבר אחד במשנתינו אנדרוגינס חייבין עליו סקילה כזכר משמע דרבי גם כן הכי ס"ל ולא כסברת תוס' ורא"ש ז"ל שתלו הך דר"א בדר' יוסי דמתניתין וא"כ לכאורה היה להרמב"ם לפסוק גם גבי מילה כר' יהודא דזכר הוא מקרא דהמול לכם כל זכר כמו דמרבינן לענין סקילה לר"א אף דלכל מילי ברי' בפני עצמו הוא ובל"ז כיון דקרא אותו התורה זכר לענין סקילה מה"ת לא יהא זכר לענין מילה כל כמה דלא מעטיה קרא כמו גבי ערכין וקדשים דדרשי' הזכר ולא אנדרוגינס ותרווייהו מימרי רב חסדא אמר להו בשבת אליבא דר' יהודא וביבמות אליבא דר"א משמע לכאורה דחדא באידך תליא והדברים צריכין עיון ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה