אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

ס שאלה

נט שאלה

בדין יאוש אי קנה מדאורייתא או מדרבנן:

תשובה הנה במס' ב"ק ד' ס"ו ע"א בפלוגתא דיאוש אי קונה דרבה סבר קונה ומספקא ליה אי מדרבנן אי מדאורייתא ורב יוסף סבר דלא קנה כלל וכתב הרא"ש דלחומרא נקטינן כרבה דלכל הפחות קני מדרבנן ואם קדש בו אשה מקודשת אבל מדאורייתא קיימ"ל דלא קני כעולא ור"נ כו' וגנב שמכר בין לפני יאוש בין לאחר יאוש חייב כר' יוחנן ולענ"ד ק' כיון דלדעתו ז"ל ע"כ מדרבנן קני לחומרא כרבה א"כ אמאי חייב גנב אחר יאוש הא עכ"פ כיון דמדרבנן קני ברשותי' הוא ושלו הוא טובח דקנ' מדרבנן קניה מעליא הוא אף לענין דאוריי' כמו בקידושין תוך ד' אמות דהוי תקנתא דרבנן ואפ"ה הוי קידושין דאורייתא וכן קנין אגב שכ' תוס' והרא"ש בפ' קמא דהוי דרבנן ואפ"ה מהני לענין ביעור מעשרות דהוי איסור דאורי תא כדמשמע מעובדא דר"ג וזקנים בפ"ק דב"מ וכ"ש לאפוקי קנסא דד' וה' כיון דבהתירא טבח ומכר האיך יתחייב עליו ד' וה' ולדעתו ז"ל ע"כ צ"ל דרב ור"ל דס חיובא לפני יאוש אבל לאחר יאוש קנה ושלו הוא טובח כו' סברי דיאוש קנה מדאורייתא מדפטרי ליה וא"כ רבה אמאי מספקא ליה אי מדאורייתא אי מדרבנן ותפשוט ליה מדרב כיון דס' כוותיה:

ועוד קשה טובא כיון דרבה מספקא ליה דלמא קני מדאורייתא א"כ ע"כ קשי' ליה ג"כ הך מתניתין דאקשי ליה ר"י לר"ל לקמן דגנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר אין משלם דע"כ איירי לאחר יאוש דאי לפני יאוש לא מצי מקדיש ליה ולא חל הקדש אע"כ לאחר יאוש ודוקא הקדיש הא לא הקדיש חייב ומוכח עכ"פ דמדאורייתא לא קני והיכי מספקא ליה וע"כ יצטרך רבה לאוקמה ג"כ כדאוקי ר"ל שהקדישו בעלים ביד גנב וקודם יאוש עיין לקמן וא"כ ס"ל לסתם משנה כצנועין דמצי מקדיש אף שאינו ברשותו וע"כ דהכי הלכתא אף דר"י סתמא אחרינא אשכח הך דאין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל דאפי' לבעלי' לא משלם וע"כ משום דאינו ברשותו הא הך סתמא דגנב והקדיש כו' בתרייתא היא בפרקין וסתמא בתרא עיקר דהדר ביה ר' מקמייתא ור' יוחנן לטעמיה דלדידיה לא איצטריך לאוקמי בתרייתא בהקדישו בעלים רק בהקדישו גנב ולאחר יאוש וס' יאוש כדי לא קני אבל לרבה דמספקא לי' אי קני מדאורייתא ע"כ מוקי לסתמא בתרא כצנועין ופליג על ר"י בהא דא"י להקדיש דבר שאינו ברשותו וכי רב דאוקי מתני' קודם יחוש דוקא הכי ס"ל וא"כ אנן דקי"ל כהך מימרא דר"י בפשיטות מדמק' מינה בב"מ פ"ק כמ"ש תוס' ורא"ש וכן בסוגיא דאורכתא ממילא לא מתוקמא מתניתין כ"א בהקדיש גזלן ולאחר יאוש ואדחי' לה דרבה ודרב ומנ"ל למפסק כרבה ומדרבנן במאי דרבה גופיה מספקא ליה:

ומ"ש הרא"ש ז"ל דנ"מ לענין קידושין נראה לענ"ד דאף למ"ד יאוש כדי לא קני אפ"ה מקודשת דהוי יאוש ושינוי רשות כמו מוכר אחר יאוש דאהנו מעשיו לכ"ע וכן גנב והקדיש דחייל הקדש מה"ט וכמ"ש התוס' מה"ט ג"כ ולהכי בפ"ב דקידושין הוצרך רבא לומר לית דחש לדר"ש דא' סתם גזילה יאוש בעלים משמע הא ודאי נתייאשו מקודשת לרבא:

ולד' הרא"ש ז"ל נצטרך לומר דכרבה ס"ל דייאוש קני וא"כ בפשיטות הו"ל למפסק כרבא דבתרא הוא אבל נראה שא"צ לזה כלל אלא מטעם יאוש ושינוי רשו' ובאמת בשו"ע חו"מ השמיט דעת הרא"ש ז"ל דיאוש קונה מדרבנן ופ' בפשיטות כד' הפוסקים דאין קונה כלל:

ועוד יש להקשות בזה לרב דס' ג"כ יאוש קונה וא' בהדיא דגונב מן הגנב לאחר יאוש קונה ומשלם כפל לגנב ראשון וא"כ גם לרב ע"כ מתניתין דגנב והקדיש כו' איירי קודם יאוש ובהקדישו בעלים כדאוקי ר"ל וע"כ דגם רב כר"ל ס"ל דמצי להקדיש גזל שביד אחרים דע"כ הלכה כסתמא בתרא אף דמרישא מוכח כר' יוחנן מדאינו משלם כפל לבעלים וכדדייק מינה ר"י אפ"ה ודאי דסתמא בתרא עיקר וכמש"ל וא"כ דרב לא ס' כר"י היכי מק' מינה לרב בפ"ק דב"מ וכמ"ש התוס' ורא"ש בסוגיא דאורכתא הא רב לא ס"ל באמת כר"י אלא דיכול להקדיש דבר שאינו ברשותו וא"כ איצטריך ליה לרב למימר כל ממון שא"י להוציאו בדיינין אם הקדישו איני קדוש הא יכול להוציאו בדיינין אם הקדישו קדוש ומאי מק' שם מדר"י הא רב ל"ל דר"י ובאמת בש"ס דילן הגי' בב"מ ר"נ אך לכאורה מ' דעיקר כגי' תוס' ורא"ש דהא רב הינא ורב חסדא חברי' דר"נ הוו ולא הוי פשיטא להו ממימרא דר"נ אבל לגי' רב א"ש:

ועוד קשה קצת דהא עיקר בעי' דשם רבה הוא דאיבעיא ליה מדרב חסדא כדא' שם ואיהו ל"ל דר"י וא"כ אף במסותא מטלטלין הוי מבעיא לי' שפיר אי לא דהו"ל ממון שא"י להוציאו בדיינין ואפשר דלאינך אמוראי שם מק' לרב הונא ורב חסדא דאפשר ס"ל הך דר"י וצ"ע:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה